פרינקיפים (בלטינית: Princeps) הם סוג של חיל רגלים בצבא הרומי בתקופת הרפובליקה. השימוש בחיילים אלו החל עם המעבר של הצבא הרומי משיטת הפלאנקס לשיטה המניפולרית במהלך המאה ה-4 לפנה"ס. הפרינקיפים היו אזרחים עשירים יחסית שיכלו להרשות לעצמם נשק ומיגון באיכות טובה.

על פי פוליביוס, הפרינקיפים היו חיילים מבוגרים ואמידים יותר מההאסטאטים אך פחות מהטריאריים. בהתאם לכך, הם היו מוגנים טוב יותר מרוב החיילים. הם היו מצוידים בחרב קצרה שנקראה "גלאדיוס", שתי חניתות להטלה, ומגן גדול בצורת מלבן מקומר שנקרא סקוטום. את קסדותיהם הם נהגו לעטר בנוצות כדי להיראות גבוהים יותר.^[1]

כל לגיון כלל 1,200 פרינקיפים, והללו חולקו לעשרה מניפולים.^[2] הפרינקיפים הוצבו במסגרת המבנה המניפולרי אחרי ההאסטאטים ולפני הטריאריים. בעת הקרב היו הפרינקיפים מטילים את חניתותיהם מעל ראשי ההאסטאטים ולאחר מכן מצטרפים לקרב מאחוריהם. השימוש בפרינקיפים הופסק בעיקר בשל שינויים בכלכלת רומא, שבעקבותיהם היו כל החיילים מסוגלים לרכוש לעצמם כלי נשק זהים.^[3]

• ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.