פרדיננד ארצ'ינסקי, נולד ב-8 בדצמבר 1900 בקרקוב. בנם של פרנצ'ישק ואנטונינה רימארסקה, בוגר הגימנסיה של סנט אנני. היה חבר בתנועת הצופים מ-1913 ועבד בחברת הרכבות הממשלתית מ-1917. ב-1918 התנדב לצבא הפולני, וב-1921 נלחם במרד שלזיה השלישי. לאחר מכן חזר לעבוד במנהל האזורי הממשלתי של הרכבת בקרקוב.[1]
פעילותו הפוליטית בזמן מלחמת העולם השנייה
ארצ'ינסקי היה פעיל חברתי וחבר במפלגה הדמוקרטית הפולנית (SD – Stronnictwo Demokratyczne). בעקבות פעילותו הפוליטית בפולין בעת הכיבוש הגרמני נעצר בלבוב ב-30 בספטמבר 1939, אך כבר בתחילת 1940 הצליח לחזור לקרקוב ולהמשיך בפעילותו הפוליטית במפלגה. היה שותף בעריכת "הספר הלבן הפולני" שפורסם בקיץ 1940. הקים את אחד מבתי הדפוס המחתרתיים במחוז וולה יוסטובסקה שבקרקוב, ושיתף פעולה עם לשכת ההסברה והתעמולה של ארמייה קריובה. ב-1942 עבר לוורשה שם היה חבר במועצה הראשית של המפלגה הדמוקרטית. ב-1943 עזב ארצ'ינסקי את המפלגה הדמוקרטית ועבר לתמוך בממשלה הפולנית הגולה. ארצ'ינסקי ערך את עלון העיתונות והתעמולה של המפלגה. לאחר כישלון מרד ורשה ב-1944, חזר לקרקוב[1].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
בדצמבר 1942 הצטרף ארצ'ינסקי, שהיה ידוע בכינויו המחתרתי "מארק", לארגון ז'גוטה כנציג המפלגה הדמוקרטית. הוא היה חבר בהנהלת הארגון ושימש כגזבר[2][3][4]. הוא עמד בראש "מחלקת הלגליזציה" (Referat legalizacyjny) בארגון, שהנפיקה מסמכים מזויפים, כגון, רישיונות עבודה, תעודות זהות (קנקארטה), אישורי מעבר, ותעודות נישואין. מסמכים אלה חולקו ליהודים על ידי ז'גוטה על מנת לשחררם מחובת הכניסה לגטאות או כדי להימלט מהם. באפריל 1943 הקים סניף של ז'גוטה בקרקוב, עיר הולדתו[1]. הוא שימש כרכז וקשר בין סניפי הארגון המקומיים לבין מטה הארגון בוורשה[5]. נחשב לאחד מעמודי התווך של המבצע הגדול להצלת יהודי פולין תוך סיכון חיים וגילוי אומץ ומסירות רבה[6].
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה המשיך ארצ'ינסקי בפעילותו הפוליטית כשבין השנים 1947–1952 כיהן כחבר בפרלמנט הפולני, הסיים במשרד התקשורת מטעם המפלגה הדמוקרטית[7]. הוא היה פעיל באיחוד הלוחמים לחופש ודמוקרטיה (אנ') (ZBoWiD) וכיהן כנשיא האגודה הפולנית לתיירות וסיור. בנוסף, עסק בעיתונות. ארצ'ינסקי נפטר בוורשה בשנת 1979[1].
הכרה והנצחה
בעקבות פניית ארגון פרטיזנים לוחמי מחתרת ומורדי גטאות ישראל במכתב ליד ושם, והצהרתו של אברהם ברמן, יו"ר הוועד המרכזי של היהודים הניצולים בפולין, הוכר ארצ'ינסקי ב-18 במאי 1965 כחסיד אומות העולם. ארצ'ינסקי הוזמן לביקור בישראל כחבר משלחת תנועת המחתרת הפולנית לרגל 20 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית ונכח בטקס ביד ושם. שנה לאחר מכן, ב-10 במאי 1966 ניטע עץ לכבודו בשדרת חסידי אומות העולם[5][6]. על פעילותו הפוליטית והתנגדותו לכיבוש הגרמני זכה בעיטורים רבים. על כך גם קיבל אזרחות כבוד של ורשה[1]. שמו מונצח בקיר הכבוד של יד ושם בגן חסידי אומות העולם שבירושלים[5].
.jpg)
