משפחת דאנדולו הייתה משפחת אצולה ונציאנית עשירה ורבת השפעה. פראנצ'סקו דאנדולו הוא אחד מארבעה דוג'ים שמקורם במשפחה זו (יחד עם אנריקו דאנדולו, ג'ובאני דאנדולו ואנדראה דאנדולו). כמו כן שתים מנשות המשפחה היו נשואות לדוג'ים: ג'ובאנה דאנדולו הייתה רעייתו של פאסקואל מאליפיירו, וזיליה דאנדולו הייתה נשואה ללורנצו פריולי.
קורות חיים
דאנדולו היה אחד הדיפלומים הוונציאנים המוצלחים ביותר. הוא כיהן כשגריר ונציה אצל האפיפיורקלמנס החמישי ואצל האפיפיור יוחנן ה-22 באביניון ופעל לבטל את הנידוי שהוטל על העיר ונציה. במסגרת פעולתו זה זכה לכינוי "קאנה" (כלב) לאחר שהציג עצמו בפני האפיפיור שהוא לובש שרשרת לצווארו בניסיון לשכנע את האפיפיור להסיר את הנידוי.
דאנדולו היה נשוי לאייזאבטה קונטאריני ולזוג היו שלושה ילדים.
כהונתו כדוג'ה
במהלך כהונתו כדוג'ה אירעו מספר רב של חיכוכים בין הוונציאנים לבין הטורקים במאבק על השליטה בסחר במזרח הים התיכון. כמו כן, ונציה נלחמה בעיר ורונה ובמאסטינו דלה סקאלה השני שעמד בראשה. ונציה לא הגיבה לכל פרובוקציה של ורונה אולם כאשר ורונה החלה להקשות על הסחר בנהרות צפון איטליה, תקפה אותה ונציה. בתקופה זו התפתחה הברית בין ערי צפון איטליה: פירנצה, פרוג'ה, סיינה ובולוניה בניסיונן להאבק בשליטה הוונציאנית במסחר בצפון איטליה.
על מנת להתמודד עם איומים אלה, ובניגוד למקובל באותה עת (לשכור צבא של שכירי חרב), גייסה ונציה גיוס חובה של אזרחיה בין הגילאים 20 - 60. הצבא שנאסף, בן 40,000 הלוחמים, יצא לתקוף את ורונה. למרות אבדותיו הכבדות הצליח הצבא הוונציאני להביס את מאסטינו, ובמרץ 1337, בעקבות משא ומתן ממושך, נחתם הסכם שלום בין הצדדים - ורונה קיבלה את השטחים שנכבשו על ידי הצבא הוונציאני, וונציה קיבלה מחדש את זכויות הסחר החופשי שלה בשטחים אלה.
