פעמוני מזחלת (באנגלית: Jingle bells) הם פעמונים שמפיקים צליל צלול, חזק ואופייני ביותר, בעיקר במספרים גדולים: ככל שישנם פעמונים רבים יותר מקובצים על הכלי המונף, מתקבל צליל כללי חזק יותר וצלול יותר. לפעמוני המזחלת ישנם שימושים רבים ומגוונים: ככלי הקשה בתזמורות, במזחלות, ובריקודי עם עממיים שנוהגים להוסיף את פעמוני המזחלת לליווי הריקודים. לרוב, הם משמשים כתחליף זול יותר לפעמונים קטנים "קלאסיים", שנחשבים יקרים יותר.
פעמוני המזחלת הפשוטים ביותר מיוצרים מחתיכה אחת של מתכת המכופפת למספר שקעים כדוריים, הבנויים להכיל כדור קטן, עם קטע קצר של מוט מתכת נוסף שישמש כמעין מוט לאחיזה בפעמונים. שיטת ייצור זו מניבה תוצאות של 2 או 4 בתי כדורים, שבהמשך ניתן להכניס בתוכם את הפעמונים, לנענע את מוט המתכת- ובכך להפיק את צליל הפעמונים המיוחד של פעמוני המזחלת. שיטת ייצור נוספת היא לא לבנות את בתי הכדורים בצורה כזו, אלא לחבר שני חצאי מתכת קטנים לכדי צורה כדורית, שהם ישמשו כבתי הכדורים לפעמונים. זוהי שיטה פחות חסכונית מן השיטה הקודמת, אך כנראה יותר קלה מבחינה טכנית לביצוע.
פעמוני המזחלת ידועים במיוחד בשימושם בעיקר בתקופת חג המולד, וחגים נוצריים אחרים, בשל המיתוסים הנוצריים הרבים על סנטה קלאוס ומזחלת האיילים שלו, שלה יש פעמונים מצלצלים. שיר חג המולד המפורסם ביותר הוא כנראה השיר: "פעמוני מזחלת" ("Jingle bells"). לפעמוני המזחלת המשמשים בחגיגות החגים יש צורה אחרת, ודרך ייצור שונה מאשר פעמוני מזחלת המיועדים באמת למזחלות, או לפעמוני מזחלת אשר בנויים כך שישמשו ככלי הקשה בתזמורת. אחת היצירות המוכרות ביותר אשר בהן נעשה שימוש בפעמוני מזחלת ככלי תזמורתי היא הסימפוניה הרביעית של גוסטב מאהלר, שנכתבה בשנת 1901.