פסרולפיס (שם מדעי: Psarolepis; מיוונית: "ψαρός" - מנומר ו-"λεπίς" - קשקש) הוא סוג נכחד של דג קדום שחי בין סוף הסילור לתחילת הדבון שבפלאוזואיקון לפני 418 עד 397 מיליון שנה מזמננו.
תיאור
הסוג תואר למדע בידי החוקר הסיני שיאבו יו ב-1998 ונכלל בו מין יחיד - Psarolepis romeri. כיום החוקרים רואים בו מאובן מעבר שמהווה קשר בין מקריני הסנפיר לבין בעלי סנפירים בשרניים, אף שלא ברור איפה לשייך אותו ביניהם, אם כי כמה חוקרים הציעו שהיה קרוב לסדרה Onychodontiformes.
דג זה התגלה בממצאים מאובנים בדרום סין ליד העיר Qujing שביונאן שנאספו בשנים 1981 ו-1984, כשממצאים מווייטנאם נחשבים ללא תקפים. הוא היה דג בעל מתאר קשקשים בולט, מבנה ראש מחוזק שאולי הזכיר את המחלקה בעלי שריון ומבנה סנפירים רכים שאולי דמו לאלה של כריש. הלסתות היו ייחודיות עם לסת תחתונה עבה ורדודה, חוטם מוזר שהטה מעלה את הלסת העליונה ונחיריים מובלטות. העיניים היו קטנות וקרובות מאוד לפתח הלסת. מבנה השיניים דמה לניבים בולטים עם מספר שיניים קטנות יותר שחלקם בלטו מצידי הפה. ככל הנראה דג זה היה טורף של דגים אחרים וכמה חסרי חוליות מתקופתו.
קישורים חיצוניים
