Flightradar24 (בתעתיק לעברית: פלייטרדאר24) הוא שירות שוודי מבוסס־רשת שמראה על מפה, בזמן אמת, נתוני טיסה של מטוסי נוסעים. הנתונים כוללים נתיבים, נקודות מוצא ויעד, מספרי טיסה, סוגי מטוסים, מיקומים, גבהים, הכיוונים אליהם פונה המטוס, גבהים ומהירויות. השירות גם יכול להראות שידורים חוזרים של טיסות קודמות לפי חברת תעופה, מטוס, סוג כלי טיס, אזור או שדה תעופה. השירות אוגר את המידע ממקורות מרובים, אך מחוץ לארצות הברית רוב המידע מתקבל במיקור המונים ממתנדבים עם מקלטי ADS-B. השירות הוקם כתחביב בשנת 2006 על ידי שני חובבי תעופה שוודיים.[1] השירות זמין באתר האינטרנט וביישומים לסמארטפונים ומחשבי טאבלט. הגרדיאן מחשיב את השירות כ"סמכותי".[2]
מקלט ADS-B (באנגלית: Automatic dependent surveillance-broadcast). המקור העיקרי הוא מספר גדול של מקלטי ADS-B קרקעיים, שאוספים נתונים מכל כלי טיס המצויד במשיב ADS-B שנמצא באזור שלהם, ומזינים את המידע לאינטרנט בזמן אמת. המשיבים שבמטוסים משתמשים ב־GPS ועוד נתוני טיסה כדי לשדר אותות המכילים את רישום כלי הטיס, מיקום, גובה, מהירות ושאר נתוני הטיסה. כ-65% מהמטוסים באירופה מצוידים במשדר ADS-B, אך בארה״ב האחוז נמוך בהרבה ועומד על 35%. לדוגמה: כל מטוס של איירבוס מצויד במשדר ADS-B אבל מטוסי בואינג מסוג 707, 717, 727, 737-200, 747-100, 747-200, 747SP לא מצוידים במשדר ולכן הם בדרך כלל סמויים מן העין אלא אם החברה שמפעילה אותם התקינה משדר שכזה. מקלט ADS-B טיפוסי כולל רכיב SBS-1 של חברת Kinetic Avionic ו-AirNav של חברת AirNav-systems ואלו המקלטים המופעלים על ידי מתנדבים, בעיקר חובבי תעופה. אותות ADS-B יכולים להתקבל ולעלות לשירות על ידי רדיו מוגדר־תוכנה (SDR) זול, כמו אלה המבוססים על מקלט R820T שעולה $15.[4]
MLAT (באנגלית: Multilateration). המקור השני בחשיבותו הוא מולטילטרציה (טכניקה שידועה גם בשם ניווט היפרבולי) באמצעות מקלטים של פלייטרדאר24 (FR24). כל סוגי המטוסים יהיו גלויים באזורים מכוסה על ידי MLAT, אפילו ללא ADS-B, אבל בזמן ש־99% מאירופה מכוסה, רק חלקים מארה״ב מכוסים. יש צורך בלפחות ארבעה מקלטים כדי לחשב את מיקום כלי הטיס.
רשות התעופה הפדרלית (באנגלית: Federal Aviation Association או בראשי תיבות: FAA). המידע החסר בארצות הברית משוחזר ממידע שמגיע באיחור של כ-5 שעות מרשות התעופה הפדרלית, אך המידע שמתקבל עלול שלא לכלול את רישום כלי הטיס ומידע אחר.
פרטיות
השירות חוסם מתצוגה חלק מהמידע של ה־ADS-B מטעמי "פרטיות ואבטחה" מטרות. לדוגמה, המיקום של המטוס שמשמש את ממשלת יפן (המקביל היפני למטוסו של נשיא ארה״ב, אייר פורס 1) היה גלוי בשירות עד אוגוסט 2014, עד שמשרד ההגנה ביקש שהמידע יחסם.[5] כעת, המידע על מיקומו ונתיבי טיסותיו של המטוס כבר לא גלוי באתר השירות.
היסטוריה
השירות נוסד על ידי שני חובבי תעופה שוודיים בשנת 2006 בצפון ומרכז אירופה. בשנת 2009 הם פתחו את השירות ואיפשרו לכל אחד עם מקלט ADS-B מתאים לתרום נתונים. השירות קיבל חשיפה נרחבת ב-2010, כאשר התקשורת הבין-לאומית הסתמכה עליו כדי לתאר את השיבוש בטיסה מעל צפון האוקיינוס האטלנטי ואירופה שנגרם על ידי הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל.[6][7][8]
