פלורנס (אסטרואיד)

3122 פלורנס
3122 Florence
האסטרואיד פלורנס עם שני הירחים שלו כפי שצולמו במהלך החליפה ליד כדור הארץ בספטמבר 2017
האסטרואיד פלורנס עם שני הירחים שלו כפי שצולמו במהלך החליפה ליד כדור הארץ בספטמבר 2017
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג אסטרואיד
סיווג ספקטרלי אסטרואיד טיפוס-S עריכת הנתון בוויקינתונים
קטגוריה אסטרואידי אמור
תאריך גילוי 2 במרץ 1981
מגלה שלטה ג'ון באס
על שם פלורנס נייטינגייל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גילוי מצפה הכוכבים סיידינג ספרינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
אפואפסיד 376,687,438.4 ק"מ
(2.518[1] AU)
פריאפסיד 152,589,828.1 ק"מ
(1.02[1] AU)
ציר חצי-ראשי 264,565,000 קילומטר, 1.7688895 יחידה אסטרונומית, 1.768993037747079±0.00000000046564 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.4233[2]
זמן הקפה 859.48[2] ימים
נטיית מסלול 22.15°
מספר ירחים 2[3]
מאפיינים פיזיים
ממדים 4.9 ק"מ[4][2] ק"מ
זמן סיבוב עצמי 2.3581 שעה
אלבדו 0.231 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 9.14 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות מוחלטת 22
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלורנס (ידוע כ-3122 פלורנס או בשם הזמני 1981 ET3, היה גם ידוע כ-1983 CN1[2]), הוא אסטרואיד החולף קרוב לכדור הארץ השייך לקבוצת אסטרואידי אמור (Amor) ומקיף את השמש במרחק של 1.769132 יחידות אסטרונומיות[2]. מעבר קרוב של האסטרואיד התרחש בספטמבר 2017. קוטרו מוערך בסביבות 4.9 ק"מ. נכון ל-2017, פלורנס הוא האסטרואיד הגדול ביותר שנצפה כה קרוב במעברו ליד כדור הארץ[5].

גילוי

פלורנס התגלה ב-2 במרץ 1981 על ידי האסטרונום אמריקאי "בובי" שֶלטֶה ג'ון באס (Schelte J. Bus) באמצעות מצפה הכוכבים סיידינג ספרינג באוסטרליה. שמו ניתן לו על שם פלורנס נייטינגייל[6].

מסלול ומאפיינים

פלורנס מקיף את השמש במרחק של 1.0–2.5 יחידות אסטרונומיות[1]. זמן ההקפה הוא 2 שנים ו-4 חודשים (859 ימים). אקסצנטריות המסלול שלו היא 0.4233 וזווית הנטייה של מסלולו היא 22.15°[2]. הבהירות המוחלטת שלו גדולה מ-22.

פלורנס מסווג כאסטרואיד שעלול לסכן במסלולו את כדור הארץ ולהתנגש בו ( Potentially hazardous PHA),  וזאת כי המרחק המינימלי החזוי בין מסלולו למסלול כדור הארץ הוא פחות מ-0.05 יחידות אסטרונומיות[7].

ירחים

בתצפיות שנעשו במצפה הכוכבים ארסיבו ובמרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק התגלה כי לאסטרואיד יש שני ירחים[3][8]. לפי תצפיות המכ"ם, הירח הפנימי בקוטר של 180-240 מטר, והירח החיצוני בקוטר של 300-360 מטר. שני הירחים נמצאים בנעילת גאות עם פלורנס, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול". נכון ל-2017, מניחים כי הם נוצרו מחומר שנפלט מהאסטרואיד ככל שסחרורו התגבר.[9]. הירח החיצוני מקיף את האסטרואיד בקצב של 21-23 שעות, והירח הפנימי מקיף בקצב משוערך של 8 שעות[10].

מעברים ליד כדור הארץ 

האסטרואיד פלורנס חלף קרוב לכדור הארץ ב-1 בספטמבר 2017. בזמן החליפה היה מרחקו מכדור הארץ 0.04357 יחידות אסטרונומיות, שהם 6,517,979 ק"מ[1]. במעברו ליד כדור הארץ הוא נראה בבהירות נראית מקסימלית של 8.7 ב-30 באוגוסט, ונשאר בבהירות של עד 10 עד 15 בספטמבר 2017[11]. ניתן לצפות באסטרואיד בעזרת טלסקופים במעברו מדרום לצפון דרך קבוצות הכוכבים דג דרומי, גדי, דלי ודולפין. מעבר זה הוא הקרוב ביותר מאז 1890. תחזיות המסלול אומרות כי עד שנת 2500 הוא לא יחלוף שוב בקרבה כזו לכדור הארץ[11][7].

תנועת מסלולו של פלורנס 3122 כפי שנראה מכדור הארץ ב-1 בספטמבר 2017

מתוך תצפיות מרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק

  • תצפיות מתאריך 29 באוגוסט 2017[12]
    תצפיות מתאריך 29 באוגוסט 2017[12]
  • תצפיות מתאריך 1 בספטמבר 2017[8]
    תצפיות מתאריך 1 בספטמבר 2017[8]

מתוך תצפיות מצפה הכוכבים ארסיבו

  • תצפיות מתאריך 2 בספטמבר 2017[3]
    תצפיות מתאריך 2 בספטמבר 2017[3]
  • תצפיות מתאריך 2 בספטמבר[13]
    תצפיות מתאריך 2 בספטמבר[13]
  • תצפיות מתאריך 3 בספטמבר [14]
    תצפיות מתאריך 3 בספטמבר [14]
  • תצפיות מתאריך 4 בספטמבר [15]
    תצפיות מתאריך 4 בספטמבר [15]
  • תצפיות מתאריך 5 בספטמבר [16]
    תצפיות מתאריך 5 בספטמבר [16]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלורנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 אודות האסטרואיד פלורנס אתר הIAU
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 נתוני המסלול של 3122 פלורנס כפי שחושבו בספטמבר 2017
  3. ^ 1 2 3 הודעת מצפה הכוכבים ארסיבו על גילוי הירחים בטוויטר, 2 בספטמבר 2017
  4. ^ הערכה על סמך אלבדו ותצפיות (1994), Ed. T. Gehrels, pp.540-543
  5. ^ הכירו את פלורנס - האסטרואיד הענק שיחלוף ליד כדור הארץ בספטמבר ג'ייסון דיילי, אתר מגזין הסמית'וניאן, 22 באוגוסט 2017
  6. ^ מקור השם של אסטרואיד 3122
  7. ^ 1 2 פרמטרי המסלול של המעברים הקרובים של אסטרואיד 3122 פלורנס ליד כדור הארץ אתר JPL small-body database
  8. ^ 1 2 "Radar Reveals Two Moons Orbiting Asteroid Florence". NASA. 1 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ כתוצאה מאפקט YORP (Yarkovsky–O'Keefe–Radzievskii–Paddack effect)
  10. ^ "Telescopes Worldwide Collaborate to Observe Asteroid Florence During its Recent Close Approach to Earth". NASA. 11 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 ראו את אסטרואיד פלורנס חולף ליד כדור הארץ בסוף השבוע הזה, בוב קינג, אתר Sky and Telescope, מתאריך 30 באוגוסט 2017
  12. ^ "Goldstone Radar Observations Planning: Asteroid 3122 Florence and 2001 QL142". NASA. 29 באוגוסט 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Arecibo imagery from September 2nd (5x higher resolution)". Twitter. 2 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Arecibo reveals surface features of 3122 Florence". Twitter. 3 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "One full rotation of 3122 Florence, as seen from Arecibo". Twitter. 4 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Last images of 3122 Florence from Arecibo". Twitter. 5 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)


מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורט
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמש • כוכב חמה • נוגה • כדור הארץ • מאדים • קרס • צדק • שבתאי • אורנוס • נפטון • פלוטו • האומיה • מאקה-מאקה • אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת • כוכב לכת ננסי • גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים • ענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל