פלורנס (ידוע כ-3122 פלורנס או בשם הזמני 1981 ET3, היה גם ידוע כ-1983 CN1[2]), הוא אסטרואידהחולף קרוב לכדור הארץ השייך לקבוצת אסטרואידי אמור (Amor) ומקיף את השמש במרחק של 1.769132 יחידות אסטרונומיות[2]. מעבר קרוב של האסטרואיד התרחש בספטמבר 2017. קוטרו מוערך בסביבות 4.9 ק"מ. נכון ל-2017, פלורנס הוא האסטרואיד הגדול ביותר שנצפה כה קרוב במעברו ליד כדור הארץ[5].
גילוי
פלורנס התגלה ב-2 במרץ1981 על ידי האסטרונום אמריקאי "בובי" שֶלטֶה ג'ון באס (Schelte J. Bus) באמצעות מצפה הכוכבים סיידינג ספרינג באוסטרליה. שמו ניתן לו על שם פלורנס נייטינגייל[6].
פלורנס מסווג כאסטרואיד שעלול לסכן במסלולו את כדור הארץ ולהתנגש בו ( Potentially hazardous PHA), וזאת כי המרחק המינימלי החזוי בין מסלולו למסלול כדור הארץ הוא פחות מ-0.05 יחידות אסטרונומיות[7].
ירחים
בתצפיות שנעשו במצפה הכוכבים ארסיבו ובמרכז גולדסטון לתקשורת חלל עמוק התגלה כי לאסטרואיד יש שני ירחים[3][8].
לפי תצפיות המכ"ם, הירח הפנימי בקוטר של 180-240 מטר, והירח החיצוני בקוטר של 300-360 מטר. שני הירחים נמצאים בנעילת גאות עם פלורנס, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול". נכון ל-2017, מניחים כי הם נוצרו מחומר שנפלט מהאסטרואיד ככל שסחרורו התגבר.[9].
הירח החיצוני מקיף את האסטרואיד בקצב של 21-23 שעות, והירח הפנימי מקיף בקצב משוערך של 8 שעות[10].
מעברים ליד כדור הארץ
האסטרואיד פלורנס חלף קרוב לכדור הארץ ב-1 בספטמבר 2017. בזמן החליפה היה מרחקו מכדור הארץ 0.04357 יחידות אסטרונומיות, שהם 6,517,979 ק"מ[1]. במעברו ליד כדור הארץ הוא נראה בבהירות נראית מקסימלית של 8.7 ב-30 באוגוסט, ונשאר בבהירות של עד 10 עד 15 בספטמבר 2017[11]. ניתן לצפות באסטרואיד בעזרת טלסקופים במעברו מדרום לצפון דרך קבוצות הכוכביםדג דרומי, גדי, דלי ודולפין. מעבר זה הוא הקרוב ביותר מאז 1890. תחזיות המסלול אומרות כי עד שנת 2500 הוא לא יחלוף שוב בקרבה כזו לכדור הארץ[11][7].