המילה "פים" מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בשמואל א': ” וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן” (י"ג, כא). מילה זו אינה נזכרת בתלמוד או במקורות עבריים מוקדמים אחרים. אף שניתן להבינה כאמצעי תשלום, במשך מאות שנים משמעותה לא הייתה ברורה - תרגומי התנ״ך לשפות אחרות לא כללו משמעות זו, ומפרשי התנ״ך היהודים לרוב קישרו אותה לתכונה של כלי ההשחזה[2].
בחפירות תל גזר, שנערכו בראשית המאה ה-20 בראשות הארכאולוג הבריטירוברט מקאליסטר, נמצאה משקולת שעליה כתוב בכתב עברי עתיק "פימ". מאז נמצאו דוגמאות נוספות של אבני משקל ומטילי כסף שעליהם נכתב שם זה[3]. בעקבות ממצאים אלה, תרגום התנ״ך New King James Version משנת 1982 כולל את המילה pim במשמעות של מחיר ששולם עבור השחזת הכלים[4].
