בדת האסלאם, ישנן שתי מילים אשר נהוג לתרגם כפילוסופיה. הראשונה היא "פלספה" (فلسفة), אשר מתייחסת לפילוסופיה, לוגיקה, מתמטיקה, ואף לפיזיקה. המילה השנייה היא "כלאם" (كلام), אשר מתייחס בעיקר לסוג של פילוסופיה אסלאמית רציונליסטית, ולתאולוגיה רציונלית אשר מבוססת על פרשנותם של הוגים מוסלמים מימי הביניים.[1]
הפילוסופיה האסלאמית מתוארת כשיטה לחקר סוגיות הקשורות לחיים, ליקום, לאתיקה, לרפואה, למדע, לחברה, ועוד.[2]
בין הפילוסופים המוסלמים הבולטים ניתן למצוא את אבן סינא, אל-ע'זאלי, אל-כנדי, אבן רושד, אל-פאראבי ועוד.[3]
הפילוסופיה האסלאמית החלה להתפתח במאה השנייה בלוח השנה ההיג'רי (המאה ה-9 לספירה הנוצרית), והמשיכה להתפתח עד המאה ה-6 בלוח האסלאמי (המאה ה-12 לספירה הנוצרית). התקופה ההיא ידועה גם כתור הזהב של האסלאם, ולהישגים מהתקופה ההיא הייתה השפעה אדירה על הפילוסופיה המודרנית והמדע שבעולם המערבי.[4]
הפילוסופיה האסלאמית המשיכה להתפתח בארצות האסלאם שבמזרח, בעיקר באיראן. האסכולות של אבן רושד ושל אבן סינא, לצד אסכולות מיסטיות, המשיכו להיות מרכזם של בתי ספר אסלאמיים רבים.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Oxford handbook of Islamic philosophy, New York, NY
- ^ Adamson, Peter, 1972-, Philosophy in the Islamic world : a history of philosophy without any gaps, volume 3, First edition, Oxford, United Kingdom
- ^ Leaman, Oliver, 1950-, Islamic philosophy : an introduction, 2nd ed, Cambridge, UK: Polity, 2009
- ^ Classical Arabic philosophy : an anthology of sources, Indianapolis: Hackett Pub. Company, 2007
- ^ Philosophy in the Islamic world, Leiden
