פטר מתיאס פושברי (בשוודית: Peter Mattias Forsberg, נהגה "פוֹשְבֶּרי"האזנהⓘⒾ, מוכר בצפון אמריקה כפיטר פורסברג; נולד ב-20 ביולי1973 בארנשלדסוויק, שוודיה) הוא שחקן הוקי קרחשוודי מקצועני לשעבר בעמדת חלוץ מרכזי, הנחשב בעיני רבים לאחד החלוצים הטובים ב-NHL אי פעם ומגדולי שחקני שוודיה בכל הזמנים.
פושברי שיחק 19 עונות כמקצוען, מתוכן 13 עונות בליגת ה-NHL במהלכן זכה פעמיים בגביע סטנלי במדי קולורדו אוולאנש. ב-2003 זכה בגביע הארט כ-MVP של הליגה ובגביע ארט רוס כמבקיע המצטיין שלה. עם זאת, הקריירה שלו נקטעה ונפגעה מספר פעמים עקב פציעות קשות.
גם במדי נבחרת שוודיה זכה פושברי להצלחות - שתי מדליות זהבאולימפיות ושתי זכיות באליפות העולם. בכך הפך פושברי לאחד משלושה שחקנים בלבד החברים ב"מועדון הזהב המשולש הכפול" - לפחות שתי זכיות בכל אחד מהתארים החשובים בעולם ההוקי קרח: גביע סטנלי, מדליית זהב אולימפית ואליפות העולם.
פושברי ינק בילדותו הוקי קרח בהשראת אביו, קנט פושברי, שהיה מאמן בכיר בשוודיה.
ב-1989 שיחק פושברי לראשונה בקבוצת הצעירים של מודו הוקי, המועדון של עיר הולדתו ארנשלדסוויק. באותה עונה, בגיל 17 בלבד, הועלה פעם אחת לקבוצה הבוגרת של המועדון, ששיחקה ב-Eliteserien - הליגה העילית בשוודיה. במשחק היחיד שלו בקבוצה הבוגרת מסר אסיסט אחד.
עונה אחת לאחר מכן, ב-1990/91, כבר סומן פושברי ככוכב עתידי. הוא סיים את העונה עם 102 נקודות ב-39 משחקים בלבד בקבוצה הצעירה, ובקבוצה הבוגרת כבר שיחק ב-23 משחקים ורשם 17 נקודות.
הבחירה בדראפט ה-NHL ועסקת לינדרוס
אחרי עונת 1990/91 סומן פושברי גם על ידי קבוצות ה-NHL. הציפייה הייתה שייבחר בסיבוב השני של הדראפט, אולם פילדלפיה פליירס הפתיעה ובחרה אותו כבר בסיבוב הראשון, במקום השישי הכללי. פושברי בן ה-18 היה האירופי הבכיר באותו דראפט.
פושברי נשאר בינתיים בשוודיה והמשיך לשחק במדי מודו הוקי, כאשר במקביל התחוללה סערה סביב הכוכב הראשי של אותו הדראפט - החלוץ הקנדיאריק לינדרוס, שנבחר ראשון על ידי קוויבק נורדיקס, ונחשב בעיני רבים לכוכב הגדול של ה-NHL לעתיד לבוא. לינדרוס סירב לשחק בנורדיקס ושבת מפעילות במשך עונה שלמה. בסופו של דבר, לאחר עונת 1991/92, התקיימה עסקת ענק בין הפליירס והנורדיקס, כאשר הפליירס קיבלו את לינדרוס, ובתמורה שילמו לנורדיקס מחיר כבד - 15 מיליון דולר, שתי בחירות דראפט בסיבוב הראשון, חמישה שחקנים, והזכויות על פושברי.
העסקה התבררה עם השנים כהצלחה גדולה לנורדיקס וכישלון מוחלט לפליירס, כאשר לינדרוס לא עמד בציפיות הגדולות שתלו בו, ואילו הנורדיקס, שהפכו מאוחר יותר לקולורדו אוולאנש, הפכו לקבוצת צמרת ב-NHL למשך תקופה ארוכה.
עונות אחרונות בשוודיה
פושברי נשאר בשוודיה שתי עונות נוספות, כאשר למאמן מודו הוקי התמנה אביו, קנט פושברי. האב והבן הובילו את מודו הוקי לפלייאוף של ליגת ההוקי השוודית ב-1992/93, ופטר נבחר ל-MVP של העונה בליגה. עונה אחת לאחר מכן הובילו השניים את קבוצתם עד לגמר הפלייאוף של הליגה, בפעם הראשונה מאז 1979. הקבוצה נוצחה בסדרת הגמר, אולם פטר זכה שוב בתואר ה-MVP.
בקיץ 1994 החליט פושברי, שכבר נחשב לאחד הכוכבים הגדולים מחוץ ל-NHL, לממש את בחירתו בדראפט ולשחק ב-NHL. עם זאת, השבתת מגן כתוצאה מסכסוך עבודה בין ה-NHL לאיגוד השחקנים שלה עיכבה את פתיחת עונת 1994/95 במספר חודשים, ופושברי פתח גם את העונה הזו במודו הוקי.
משנפתר סכסוך העבודה ועונת 1994/95 החלה לבסוף, הגיע פושברי לקוויבק נורדיקס, שהחזיקה בזכויות עליו בעקבות עסקת לינדרוס, לעונת ה-NHL הראשונה שלו. בעונה המקוצרת בגלל העיכוב בהתחלתה, גילה פושברי את מגוון הכישרונות שהביאו אותו להיות מסומן ככוכב לעתיד - יכולת התקפית שנשענה על ראיית משחק יוצאת דופן, בצוותא עם משחק פיזי וקשוח ויכולת גבוהה גם בעזרה למשחק ההגנה. הוא שיחק ב-47 משחקים (החמיץ רק אחד בשל שפעת) וצבר בהם 50 נקודות - מאזן מצוין לרוקי, שהביא לו את גביע קאלדר, גביע רוקי העונה ב-NHL. פושברי והנורדיקס זכו באליפות הבית הצפון-מזרחי עם מאזן מצוין, אולם הודחו בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
זו הייתה עונתו היחידה של פושברי בקוויבק. הקבוצה סבלה מבעיות כלכליות קשות ומשוק קהל קטן, והיא נמכרה לבעלים חדשים שהעבירו אותה לדנוור ושינו את שמה לקולורדו אוולאנש.
המעבר לדנוור התברר כהצלחה, הן עבור הקבוצה והן עבור פושברי. בעונה הראשונה בבית החדש, 1995/96, סיים פושברי את העונה הרגילה עם מאזן מצוין של 116 נקודות, ושיחק בכל 82 המשחקים. הוא הוסיף 21 נקודות בפלייאוף ועזר להוביל את האוולאנש לזכייה בגביע סטנלי כבר בעונה הראשונה לאחר המעבר - הפעם הראשונה שקבוצה כלשהי השיגה הישג כזה. במשחק מספר 2 בסדרת הגמר מול פלורידה פנתרס כבש פושברי שלושער בשליש אחד של המשחק, והפך לשחקן השישי בלבד בהיסטוריה של הליגה שעושה זאת. בדיעבד התברר שזו הייתה העונה היחידה בקריירת ה-NHL שלו בה לא החסיר כלל משחקים. מאחר שכבר זכה באליפות העולם ובמדליית זהבאולימפית עם נבחרת שוודיה, הפך פושברי בגיל 22 לחבר הצעיר ביותר ב"מועדון הזהב המשולש" - שחקנים שזכו בשלושת התארים הקבוצתיים החשובים ביותר בהוקי קרח העולמי.
פציעת ירך, פציעה ראשונה מני רבות, הגבילה את פושברי ל-65 משחקים בלבד בעונת 1996/97, ובכל זאת סיים את העונה הרגילה במאזן מצוין של 86 נקודות. באותה עונה השתתף, בפעם היחידה בקריירה שלו, בקטטה עם שחקן יריב. האוולאנש סיימו את העונה בפעם הראשונה עם המאזן הטוב בליגה וזכו בגביע הנשיאים. פושברי שיחק מצוין גם בפלייאוף וסיים אותו עם 17 נקודות, אולם האוולאנש נוצחו בגמר החטיבתי על ידי מי שהפכה ליריבתם המושבעת, דטרויט רד וינגס. בסיום העונה נבחר פושברי להופיע בתצלום על קופסת משחק המחשב NHL98, חלק מסדרת משחקי ה-NHL של חברת המשחקים Electronic Arts.
בשנים הבאות המשיכו האוולאנש להיות קבוצת צמרת בליגה באופן קבוע, ופושברי התמיד בתוצרת גבוהה במשחקים ששיחק - אולם הפציעות החלו להשפיע עליו והוא החסיר משחקים בתקופות שונות. הוא סבל ממספר זעזועי מוח, פריקות בכתף ובאגן, ונאלץ לעבור ניתוח בכף רגלו שהייתה מקושתת יתר על המידה וגרמה לו כאבים.
בעונת 2000/01 המשיך פושברי להפגין יכולת טובה, בתלות בבריאותו. עם 89 נקודות ב-73 משחקים עזר להוביל את האוולאנש לזכייה שנייה בגביע הנשיאים ועלייה לפלייאוף עם המאזן הטוב בליגה, שהבטיח יתרון ביתיות לכל אורכו. בסיבוב השני של הפלייאוף, מול לוס אנג'לס קינגס, סבל פושברי למוד הפציעות מפציעה קשה נוספת - הוא קרע את הטחול שלו, ונאלץ לעבור ניתוח להסרתו ולהחמיץ את שארית הפלייאוף. האוולאנש המשיכו וזכו בגביע סטנלי שני, בלעדיו.
בעצת רופאיו החליט פושברי לוותר על עונת 2001/02, כמו גם על השתתפות בנבחרת שוודיה באולימפיאדת סולט לייק סיטי. הוא חזר לפלייאוף, בריא ואחרי מנוחה ארוכה, צבר 27 נקודות ב-20 משחקים והוביל את האוולאנש עד הגמר החטיבתי, שם נוצחו פושברי וחבריו בשבעה משחקים על ידי יריבתם המושבעת דטרויט רד וינגס.
העונה הבאה, 2002/03, הייתה עונתו הטובה ביותר של פושברי ב-NHL מבחינה אישית. הוא סיים אותה עם 29 שערים ו-77 אסיסטים, ובסך הכל 106 נקודות, המבקיע המוביל ב-NHL - תואר שזיכה אותו בגביע ארט רוס. הוא נבחר גם ל-MVP של הליגה וזכה בגביע הארט. האוולאנש המשיכו את רצף אליפויות הבית שלהם, אולם בפלייאוף הודחו במפתיע על ידי מינסוטה ויילד.
עונת 2003/04 הייתה רצופת פציעות עבור פושברי. הוא שיחק בה ב-39 משחקים בלבד, ולמרות שהפיק בהם תוצרת טובה של 55 נקודות עמד המשך הקריירה שלו בספק גדול.
עונת 2004/05 של ה-NHL בוטלה כולה בעקבות סכסוך עבודה בין הליגה לאיגוד השחקנים שלה. פושברי לא חיכה הרבה, ועוד לפני שהוכרז סופית על ביטול העונה חתם על חוזה לעונה מלאה בקבוצת נעוריו, מודו הוקי בשוודיה. יחד איתו הגיעו לקבוצה ולליגה השוודית כולה כוכבי NHL שוודים נוספים לאותה עונה.
פושברי סיים את העונה עמוסת הכוכבים עם 39 נקודות ב-33 משחקים, למרות שסבל מפציעה בכף ידו באמצע העונה. לאחר ששב מפציעת היד שלו במהירות בלתי צפויה, למרות שכללה ניתוח, נפצע שוב במשחק הראשון של הפלייאוף ולא שב לשחק עוד באותה עונה. מודו הוקי, בלעדיו, הודחה בסיבוב הראשון.
בעונת 2005/06 חזרה ה-NHL לפעול, הפעם עם תקרת שכר שהייתה אחת מתוצאות השביתה. האוולאנש לא יכלו לשמור את פושברי תחת תקרת השכר, והוא עבר לפילדלפיה פליירס - הקבוצה שבחרה אותו בדראפט ב-1991. העונה הראשונה בפליירס החלה בצורה מצוינת, כאשר פושברי הוביל את הליגה כולה בנקודות - אולם שוב שבו לפקוד אותו הפציעות, ותפוקתו ירדה. למרות זאת, יכולתו במשחקים ששיחק הספיקה כדי להישאר בפליירס והוא הפך לקפטן שלה לקראת עונת 2006/07.
עונת 2006/07 הייתה מאכזבת, הן עבור פושברי והן עבור הפליירס כקבוצה. באמצע העונה הועבר לנאשוויל פרדטורס, שראתה בו את החלק החסר בהרכבה לזכייה בגביע סטנלי ראשון. גם בפרדטורס המשיך פושברי לאכזב, ובפעם הראשונה בקריירת ה-NHL שלו סיים עונה עם ממוצע של פחות מנקודה למשחק.
כבר בתחילת עונת 2007/08 נפצע פושברי שוב, הפעם בכף רגלו. הוא נאבק בפציעה במשך העונה, ולבסוף, עם סיום מועד ההעברות, הועבר שוב לקבוצה בה עשה את עיקר קריירת ה-NHL שלו, קולורדו אוולאנש.
במדי האוולאנש שב פושברי להזכיר במעט את רמתו משכבר. בתשעת המשחקים האחרונים של העונה הרגילה צבר 14 נקודות, אולם בפלייאוף שבה בריאותו להטריד אותו, והוא השתתף רק בשבעה משחקים מתוך העשרה של קבוצתו.
לאחר מספר חודשי החלמה ניסה פושברי לחזור למשחק באמצע עונת 2008/09. הוא חזר לשוודיה, לקבוצת נעוריו מודו הוקי, אולם עד מהרה התברר שלא החלים מפציעותיו, ולאחר שלושה משחקים בלבד שבת מפעילות לשארית העונה.
את עונת 2009/10 העביר פושברי במודו הוקי. הוא שיחק ב-23 משחקים והצטיין עם 30 נקודות, אולם מודו הוקי החמיצה את הפלייאוף ופושברי הודה כי ייתכן ושיחק את משחק ההוקי האחרון שלו.
בינואר2011, באמצע עונת ה-NHL, הודיעה קולורדו אוולאנש כי פושברי החל להתאמן עם הקבוצה. פושברי עצמו אמר שהחליט לבחון את מצבו הגופני כדי לנסות ולחזור שוב למשחק, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת הייתה באמצעות אימונים עם שחקני NHL.
ב-6 בפברואר הודיעה הקבוצה על חזרתו של פושברי למשחק, תחת חוזה לשארית עונת 2010/11. שני משחקים בלבד, בהם לא כבש שער ולא מסר אסיסט, הספיקו כדי להודות שניסיון החזרה נכשל, ופושברי הודיע על פרישה סופית ומוחלטת ממשחק.
חודשיים לאחר פרישתו מונה פושברי לעוזר המנהל המקצועי של קבוצתו השוודית, מודו הוקי. ביחד עם אביו, המאמן קנט פושברי, הקים חברת נדל"ן שהקימה בין השאר את האולם הביתי החדש של הקבוצה בארנשלדסוויק.
באוקטובר2011, עם תחילת עונת 2011/12 הוציאה קולורדו אוולאנש את מספר חולצתו של פושברי, 21, לגמלאות, וקבעה שאף שחקן לא ילבש עוד את החולצה מספר 21 בקבוצה.
בנוסף לקריירת NHL מוצלחת, ניהל פושברי קריירה בינלאומית מצוינת במדי נבחרת שוודיה.
במדי הנבחרת הצעירה שיחק פושברי לראשונה באליפות העולם עד גיל 20 ב-1992. הוא סיים אותה עם 11 נקודות ב-7 משחקים בלבד, שני בטבלת ההבקעה של האליפות. מאזן מצוין של 5 ניצחונות, תיקו והפסד, הספיק לשוודיה למדליית כסף בלבד.
בהמשך השנה שיחק לראשונה גם בנבחרת הבוגרת של שוודיה באליפות העולם. תרומה צנועה של החלוץ בן ה-19, עם 6 נקודות ב-8 משחקים, הספיקה כדי לזכות באליפות.
גם ב-1993 שיחק פושברי בשתי האליפויות - הצעירה והבוגרת. בנבחרת הצעירה קבע שיא הבקעה מדהים, עם 7 שערים ו-24 אסיסטים, ובסך הכל 31 נקודות ב-7 משחקים בלבד - שיא של אליפות העולם עד גיל 20 המחזיק מעמד עד היום. למרות זאת החמיצה שוודיה זכייה באליפות לאחר שסיימה אותה בשוויון בטבלה עם קנדה. כיוון שקנדה ניצחה במשחק בין השתיים, זכתה היא באליפות ושוודיה הסתפקה שוב במדליית הכסף.
באליפות העולם עם הנבחרת הבוגרת אכזב פושברי וסיים עם שער אחד ואסיסט אחד בלבד. למרות זאת שוודיה עלתה למשחק הגמר, בו נוצחה בידי רוסיה ואיבדה את תוארה.
לאולימפיאדת לילהאמר (1994) הגיע פושברי כאחד הכוכבים הצעירים המבטיחים בעולם. פושברי עזר להוביל את שוודיה עד משחק הגמר מול קנדה, במה שנתפס גם כקרב אישי בין שני הצעירים הטובים בעולם - פושברי מול הקנדי פול קאריה. המשחק הסתיים בתיקו 2:2 לאחר ששוודיה כבשה שער משווה פחות מ-2 דקות לסיום הזמן החוקי. לאחר שההארכה הסתיימה ללא שער, התייצבו הנבחרות לדו-קרב מכות עונשין. הדו-קרב נמשך עד המכה השביעית, בה פושברי הבקיע, ואילו קאריה, שביצע את המכה עבור קנדה, נעצר על ידי השוער השוודי. פושברי הוסיף לתואר העולמי מ-1992 גם מדליית זהב אולימפית ראשונה.
ב-1996 התייצב פושברי במדי נבחרת שוודיה למפעל בינלאומי חדש שאורגן בידי ה-NHL - גביע העולם בהוקי קרח, מפעל שהחליף את גביע קנדה שאורגן ביחד עם פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית. את נבחרת שוודיה אימן אביו של פושברי, קנט, שאימן אותו בעבר גם בקבוצת נעוריו מודו הוקי. פושברי שיחק בארבעה משחקים בלבד במפעל, ושוודיה נוצחה בחצי הגמר על ידי קנדה לאחר שתי הארכות.
1998 הייתה שנה עמוסה עבור פושברי בזירה הבינלאומית. היא החלה בהופעה במדי הנבחרת באולימפיאדת נאגנו, האולימפיאדה הראשונה בה שיחקו שחקני NHL. הופעה פושרת של פושברי השתלבה בכישלון של הנבחרת כולה, שנוצחה ברבע הגמר על ידי יריבתה המושבעת, פינלנד.
המשך השנה היה טוב יותר. עדיין תחת אביו כמאמן, סיים פושברי כמבקיע המצטיין של אליפות העולם עם 11 נקודות, ושוודיה זכתה באליפות לאחר שנקמה בנבחרת פינלנד בניצחון בגמר.
הפציעות הרבות שפגמו בקריירת ה-NHL של פושברי פגעו בו גם בזירה הבינלאומית. ב-2002, בעיצומה של עונה בה לא שיחק כלל ב-NHL עד הפלייאוף, ויתר פושברי גם על השתתפותו באולימפיאדת סולט לייק סיטי. שוודיה, בלעדיו, ספגה הפסד מפתיע מאוד ברבע הגמר מידי נבחרת בלארוס.
ב-2003, אחרי עונת NHL מוצלחת וכשהוא בריא ורענן יותר, חזר פושברי גם לזירה הבינלאומית ושיחק עם נבחרת שוודיה באליפות העולם. הוא סיים אותה עם 9 נקודות ב-8 משחקים, כאשר הרגע המרשים שלו היה במשחק רבע הגמר מול פינלנד. שוודיה חזרה מפיגור 5:1 לניצחון 6:5, ופושברי כבש את השער שהשווה את התוצאה ל-5:5 אחרי מבצע אישי בו חלף על פני כל ההגנה הפינית, הטעה את השוער והחדיר את הדיסקית לשער לאחר שהחליק מאחוריו. שוודיה המשיכה עד משחק הגמר ונוצחה על ידי קנדה.
ב-2004 הגיע פושברי לאליפות העולם כשהוא טרוד בטיפול בפציעותיו. הוא שיחק בה רק שני משחקים, ותרומתו הייתה זניחה. שוודיה שוב הגיעה לגמר ושוב נוצחה על ידי קנדה.
לאחר סיום העונה שיחק במהדורה השנייה של גביע העולם בהוקי קרח. פושברי שוב תרם מעט, ושוודיה הובסה ברבע הגמר על ידי נבחרת צ'כיה.
ב-2006 נכלל פושברי בנבחרת שוודיה באולימפיאדת טורינו. הוא לא כבש, אבל מסר 6 אסיסטים וזכה עם הנבחרת במדליית זהב אולימפית שנייה. בכך נכנס פושברי ל"מועדון הזהב המשולש הכפול" - שחקנים שזכו לפחות פעמיים באליפות העולם, לפחות בשתי מדליות זהב אולימפיות ולפחות בשני גביעי סטנלי. פרט לפושברי חברים ב"מועדון" הזה כיום רק שני שחקנים נוספים - הסובייטיםויאצ'סלב פטיסוב ואיגור לריונוב, שנכנסו אליו לפני פושברי.
ב-2010 זכה פושברי לכבוד להיות נושא הדגל של המשלחת השוודית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת ונקובר. במשחקים עצמם לא הצליחה שוודיה לשמור על תוארה והודחה ברבע הגמר על ידי סלובקיה. פושברי, שהיה כבר קרוב לפרישה, שיחק ב-4 משחקים ותרומתו הסתכמה באסיסט אחד בלבד.
