פטר גארדוש (בהונגרית: Gárdos Péter; נולד ב-8 ביוני 1948, בודפשט) הוא במאי קולנוע הונגרי ששני הוריו היו יהודים, עטור פרסים לרבות פרס על שם בלה באלאז' (פרס בלה באלאז' הוא הפרס המקצועי הממלכתי הגבוה ביותר בהונגריה שניתן ליוצרי קולנוע ויוצרי טלוויזיה. הפרס נוסד ב-1958).
ביוגרפיה
פטר גארדוש נולד במשפחה יהודית בבודפשט לזוג ניצולי שואה (העיתונאי והסופר מיקלוש גארדוש ואגנש גארדוש). בנם פטר הוטבל לאחר מכן לנצרות היוונית-אורתודוקסית כתגובת יהודים רבים אחרי השואה.[1] הוא רצה להיות במאי קולנוע, אבל לא התקבל לאוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע לכן הלך ללמוד באוניברסיטת אטווש לוראנד, שם סיים את לימודיו בפקולטה למדעי הרוח ב-1971 כמורה להונגרית ולרוסית. באוניברסיטה הוא למד גם בימוי אצל ג'רג' קרפאטי. הוא לא עבד כמורה אלא תחילה עבד כעוזר במאי ולאחר מכן כבמאי באולפן החדשות והסרטים התיעודי MAFILM, אבל לא ויתר על החלומו. גארדוש רצה לעשות סרט עלילתי ולכן היה מוכן לעשות הכל לשם כך. אפילו לבלף למנהלי אולפן הקולנוע של הוניה (Hunnia Filmstúdió) שהצליח לשכנע את השחקן האגדי קמיל פלקי, שכבר חי אז בפרישה מוחלטת מפעילות אמנותית, לשחק בתפקיד הראשי של סרטו המתוכנן של גארדוש בשם "אלוהי החסד" או "אלי שבשמיים" (Uramisten). הסרט היה התחלה חזקה עבור גארדוש. הוא זכה ב"פרס סילבר הוגו" עבור הסרט הראשון הטוב ביותר בשיקגו, ב"פרס חבר השופטים המיוחד" במונטריאול, "פרס טיבור מאתה" לצלם הקולנוע הטוב ביותר מפסטיבל הסרטים ההונגרי, ופרס השחקן קארוי אפרייש. ב-1987 יצא לאקרנים סרטו המצליח ביותר והטוב ביותר "שעלת" וזכה לשבחי הביקורות. הסרט סייר ב-52 פסטיבלי סרטים, הוקרן בעשרים ושש מדינות וזכה בפרסים רבים.
גארדוש ביים עוד תשעה סרטים עלילתיים ומספר הפקות תיאטרון. בין 1991 לבין 2001 הפיק מספר סדרות טלוויזיה. (אהבה ראשונה, חמישה אינדיאנים קטנים, שואו איידול). בשנת 2010 פורסם הרומן הראשון שלו, "קדחת השחר", בו תיאר את סיפור אהבתם של הוריו. הרומן יצא לאור ב-36 מדינות מאוסטרליה ועד ברזיל. בשנת 2018 יצא לאור ספרו השני, "שבעה ימים מלוכלכים". ברומן המכסה את ההיסטוריה של שלוש משפחות ומאה סוערת, גארדוש מספר על מקרים פעוטים וגם על הזוועות האכזריות של החיים. ב-2019 פרסם את הרומן השלישי שלו, "המשחק המלכותי". הספר הוא סיפור מרגש ומזעזע של אחת מהונאות השלטון המוזרות בהיסטוריה האירופית.
בשנים 2001–2006, שימש כראש מחלקת הפרוזה של תיאטרון צ'וקונאי בדברצן, ולאחר מכן היועץ האמנותי. עד 2015 היה המנהל האמנותי של "תיאטרון המרתף". בשנת 2014 הוא הפך לראש המחלקה לבימוי סרטים ולכתיבת תסריטים של אוניברסיטת מטרופוליטאן של בודפשט.
כבמאי סרטים
- 1972: Víz - minden mennyiségben
- 1972: Szobrok és alkotók
- 1972: Ideál '72
- 1972: A gyermekek világából
- 1972: …és télen még rosszabb!
- 1973: Utazás a Föld körül
- 1973: Modernség '73
- 1974: Az új elnök öröksége
- 1974: Új arcok éve
- 1974: Országgyűlés
- 1974: Forradalmi Ifjúsági Napok
- 1974: Elsőéves népnevelők
- 1975: Kultúrközpont
- 1975: Kirándulás
- 1975: Kártyaparti este 7-kor
- 1976: Egy tiszt levele
- 1976: Kibontakozás
- 1976: Két nap élet
- 1977: Skorpió Rt.
- 1977: Lidérc
- 1978: Halálosztók
- 1979: Ketrec
- 1979: A gondolat él
- 1980: Vészcsengő
- 1980: Tragoletto
- 1981: Tiszteletkör
- 1981: Semmi vagy minden
- 1982: A tanítványok
- 1982: Manőver
- 1983: Kis ember nagy élete (״חייו הגדולים של איש קטן״[2])
- 1985: Uramisten
- 1985: A 28-as csapó
- 1987: Üveg
- 1987: Szamárköhögés
- 1988: Video-világ
- 1988: Szünet
- 1989: Diploma
- 1992: A skorpió megeszi az ikreket reggelire
- 1994: A brooklyn-i testvér
- 1995: Éretlenek
- 1997: Showbálvány
- 1998: Üstökös
- 2001: Az utolsó blues
- 2004: A porcelánbaba (2005 Filmszemle - Legjobb rendezés díja)
- 2005: Az Aranyember c. film a „Nagy könyv” c. sorozatban.
- 2005: Az igazi Mikulás
- 2006: Az ősz 17 pillanata
- 2008: Fordítva
- 2008: Arcok a homályból
- 2009: Tréfa (2009 Filmszemle – Legjobb rendezés díja)
- 2015: Hajnali láz (magyar–svéd–izraeli koprodukció)
כבמאי תיאטרון
- 1989 – מלכת הקרח
- 1991 – אוז, נס הניסים
- 1993 – שלושת המוסקיטרים
- 1996 – חליל קסם
- 1998 – אנני
- 1998 – שיקגו
- 1999 – The Bad Woman
- 2001 – שכרון חושים
- 2002 – אותלו, המורי מוונציה
- 2003 – קין, השחקן
- 2003 – רוקח וגם רופא יכולים להיות הגונים
ספריו
- קדחת השחר (רומן) – הוצאת פינת הקוראים, 2010; הוצאת ליברי, 2015.
- שבעה ימים מלוכלכים (רומן) – הוצאת ליברי, 2018.
- משחק מלכותי (רומן) – הוצאת ליברי, 2019.
פרסים והוקרה
- 1985 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי בשיקגו – סילבר הוגו
- 1985 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מונטריאול – פרס מיוחד של חבר השופטים (אלוהי החסד)
- 1987 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של שיקגו – הוגו הזהב (שעלת)
- 1987 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מונטריאול – פרס Fipresci (שעלת)
- 1988 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של טרויה – פרס הבמאי הטוב ביותר (שעלת)
- 1988 – הפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים בפרנקפורט – גרנד פרי (שעלת)
- 1989 – פרס בלה באלאז'
- 1989 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי בלודנץ – גרנד פרי (שעלת)
- 1989 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי Vevey – Golden Pierrot
- 1997 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של סלרנו – פרס איגוד הסרטים האיטלקי (האח מברוקלין)
- 1998 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מונטקטיני – פרס מיוחד של חבר השופטים (השביט)
- 1999 – פסטיבל תוכניות הטלוויזיה של בודפשט – תוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר – פרס הקטגוריה (Show Idol)
- 2002 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קהיר – פירמידת הזהב (הבלוז האחרון)
- 2003 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של יוסטון – סילבר רמי (הבלוז האחרון)
- 2005 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי בליוורדן – גרנד פרי מתאד'אור (בובת הפורצלן)
- 2005 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה – דיפלומה של מבקרי רוסיה (בובת הפורצלן)
- 2005 – פסטיבל הסרטים של בודפשט – פרס הבימוי הטוב ביותר (בובת הפורצלן)
- 2005 – פסטיבל הסרטים של בודפשט – פרס מושקוביץ למבקרים זרים (בובת הפורצלן)
- 2006 – פרס מבקרי הקולנוע ההונגרי – השחקן הטוב ביותר (György Cserhalmi) הפרק הנשי הטוב ביותר (Eszter Csákányi) – סנטה קלאוס האמיתי
- 2006 – הפרק הגברי הטוב ביותר (לאיוש ברטוק) – בובת הפורצלן
- 2008 – פרס לבודפשט
- 2009 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי Ourense – הכרה מיוחדת של חבר השופטים (מהתלה)
- 2009 – פסטיבל הסרטים של בודפשט: פרס הבימוי הטוב ביותר (מהתלה)
- 2010 – פסטיבל סרטי הבלשים הבינלאומי במוסקבה – פרס מיוחד של חבר השופטים (מהתלה)
- 2010 – פרס מיוחד למבקרי קולנוע הונגרים (מהתלה)
- 2016 – פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ורנה – פרס הבמאי הטוב ביותר (קדחת השחר)[3]
- 2016 – פסטיבל Cinequest – הסרט העלילתי הטוב ביותר (קדחת השחר)[4]
- 2017 – פרס Prix d'Europe (קדחת ההשחר)[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
