PROFILPELAJAR.COM

פורט גיינס
Fort Gaines
	פורט גיינס
מידע כללי
סוג	מבצר
על שם	אדמונד גיינס (אנ')
מיקום	מוביל
מדינה	אלבמה, ארצות הברית
מייסדים	צבא ארצות הברית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1820–1821 (כשנה)
תאריך פתיחה רשמי	1821
חומרי בנייה	לבנים
אדריכל	Joseph Totten
מידות
אורך	100 מטר
רוחב	100 מטר
גובה	10 מטר
גובה מעל פני הים	0 מטר
קומות	2
קואורדינטות	30°14′54″N 88°04′32″W / 30.248333°N 88.075556°W
	https://fort-gaines.com/
	(למפת אלבמה רגילה) מונטגומרי ברמינגהאם האנטסוויל מוביל טסקלוסה דיקייטר דותן מ; י; ס; י; ס; י; פ; י; טנסי ג'ורג'יה פלורידה מפרץ מקסיקו פורט גיינס;

פורט גיינס (באנגלית: Fort Gaines) הוא מבצר צבאי היסטורי שנבנה ב-1821 על האי דופין (אנ') ביציאה ממפרץ מוביל (אנ') באלבמה. המבצר נקרא על שם אדמונד גיינס (אנ') שהיה קצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא ארצות הברית (1849-1777). יחד עם פורט מורגן, מצידו השני של המפרץ, שמרו שני המבצרים על הגישה למפרץ מוביל ולנמל העיר מוביל. המבצר התפרסם בעקבות מעורבותו בקרב על מפרץ מוביל שהתחולל ב-1864 (אנ').

המבצר הוכרז כאתר מורשת היסטורי לאומי ומשמש בחלקו כמוזיאון.

ההיסטוריה של המבצר

הקמת המבצר

המבצר נבנה ב-1821 כלקח ממלחמת 1812 והיה חלק משורה של מבצרים שבנה צבא ארצות הברית כדי להגן על חופי המדינה. המבצר, שתוכנן על ידי הארכיטקט ג'וזף טוטן, נבנה בצורת מחומש כשבכל פינה של המבנה נבנתה עמדת תותחים. כמו כן נבנו עמדות לסוללות תותחים מסביב למבצר. המבצר נבנה כ-10 ק"מ מערבית לפורט מורגן דבר שאיפשר שמירה מרבית על המפרץ. המבצר נבנה מלבנים ובנוסף לחומה ההקפית נבנו במרכז המבצר מבני מגורים ושירות.

מלחמת האזרחים

טרום מלחמה

מלחמת האזרחים האמריקנית נפתחה רשמית ב-12 באפריל 1861 אך כבר ב-3 בינואר אותה שנה כבש כוח של צבא הקונפדרציה, בפיקודו של קולונל ג'ון טוד, את פורט גיינס ופורט מורגן כחלק מחיזוק ההגנות על נמל העיר מוביל. הצבא הדרומי חיזק את פורט גיינס והציב במקום 26 תותחים וכ-600 חיילים וכן פיזר כ-70 מוקשים ימיים בכניסה למפרץ. בנוסף העביר הדרום צי קטן של כשש ספינות מלחמה למפרץ בפיקודו של אדמירל פרנקלין ביוקנן (אנ').

הקרבות

עם פרוץ המלחמה הועבר הפיקוד על המבצר לידי בריגדיר גנרל ריצ'רד לוסיאן פייג' (אנ') וסגנו קולונל צ'ארלס ד. אנדרסון (אנ'). ההיערכות של צבא הדרום באזור איפשרה, בתחילת המלחמה, למעבר של ספינות אספקה ושירות של הקונפדרציה אל העיר מוביל וממנה עם מספר נפגעים נמוך.

ב-1862 כבש צבא הצפון את נמל ניו אורלינס ובכך הפך הנמל של מוביל לנמל היציאה העיקרי של צבא הדרום למפרץ מקסיקו. מצב זה הביא לניסיונות של צי הצפון להטיל סגר על כניסת ויציאת אוניית מנמל מוביל אך במספר מקרים הצליחו ספינות הדרום לעבור את הסגר ללא הפרעה. צבא הצפון הקצה לטובת הסגר על מפרץ מוביל וכיבוש המבצרים 18 ספינות מלחמה וכוח רגלי בהיקף של כ-2,000 חיילים, בפיקודו של מייג'ור גנרל אדוארד קנבי (אנ') שמטרתו הייתה לנחות מהים ולכבשו את המבצרים גיינס ומורגן.

ב-3 באוגוסט 1864 נחתו כ-1,500 מחיילי הצפון, בפיקודו של מייג'ור גנרל גורדון גריינג'ר, כ-15 ק"מ ממערב למצודת גיינס והחלו להתקדם רגלית לכוון המצודה ועם הגיעם הטילו מצור עליה^[א] (אנ').

ב-5 באוגוסט 1864 בבוקר תקף צי של ספינות מלחמה של צבא הצפון, בפיקודו של אדמירל דייוויד פראגות', את מפרץ מוביל (אנ'). לאחר קרב ימי שערך כשלוש שעות נכנע צי הדרום ומפקד מצודת גיינס, צ'ארלס ד. אנדרסון, הבין שהוא מכותר מהים ומהיבשה וב-8 באוגוסט החליט להיכנע.

לאחר נפילת מבצר גיינס התפנה חלק מהצי, בפיקודו של מייג'ור גנרל גורדון גריינג'ר, להטיל מצור על פורט מורגן (אנ'). המצור נמשך כשבועיים במהלכם הפציץ צי הצפון את המבצר ללא הפסקה עד כניעתו של מפקד המבצר, פייג', ב-23 באוגוסט 1864.

לאחר כיבוש המבצר שימש הנמל שלידו כנקודת יציאה לפשיטות של צי צבא הצפון ליעדים צבאיים של צבא הדרום באזור מוביל כשבין השאר תקף צי הצפון את הפורט הספרדי (אנ') ואת פורט בלייקלי (אנ'). פעילות זו נמשכה עד 9 במאי 1965 כשהדרום חתם על הסכם כניעה. מאחר שמפקד המבצר נכנע לפני שהחלו הקרבות על המבצר ניצלו חלקים גדולים ממנו מהרס (בניגוד לפורט מורגן שסבל מהרס רב לאחר שבועיים מצור והפגזות).

על אף השליטה במפרץ לא מיהרו מפקדי צבא הצפון לכבוש את נמל מוביל, דבר שאירע רק באפריל 1865 לקראת סיום המלחמה.

מלחמת ארצות הברית–ספרד

במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד בשלהי המאה ה-19 שופץ חלק מהמבצר.

המבצר בעת החדשה

שם המבצר נקבע כ"פורט גיינס" ב-1853.

המבצר הוכרז ב-1976 כאתר מורשת היסטור לאומי על ידי המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. בחלק מהמבצר הוקם מוזיאון המציג מידע וחפצים הקשורים למלחמת האזרחים האמריקנית וביניהם תותחים שפעלו מהמבצר והעוגן הראשי של ספינת הקרב הרטפורד (אנ') שהייתה ספינת הדגל של מפקד הקרב מטעם האיחוד אדמירל דייוויד פראגות'. כמו כן מוצג במוזיאון מידע על התקופה הקולוניאלית שבה שלטו הצרפתים בחלקים מדרום ארצות הברית. כמו כן מתקיימים במבצר טקסים לציון אירועים היסטוריים.

המבצר סבל לאורך השנים מפגעי מזג האוויר שאופייניים למפרץ מקסיקו^[ב] ודורש, לכן, תחזוקה מתמדת. ב-2009 הוכנס המבצר לרשימת "עשרת אתרי מורשת מלחמת האזרחים שבסיכון גבוה" שמנוהלת על ידי "הקרן לאתרי קרבות" (אנ')^[ג]. ב-2011 הוכנס המבצר לרשימת 11 האתרים בסיכון הגבוה ביותר שמנהלת הקרן הלאומית לשימור היסטורי^[1].

גלריה

העוגן של ספינת הדגל "הרטפורד" המוצג במרכז המבצר
תותח חוף מוצב באחת מפינות המבצר
אחת מפינות המבצר
שער הכניסה למבצר
נקודת פגיעה מפגז שנורה על ידי צי הצפון במהלך מלחמת האזרחים

ביאורים

^ המצודה תוכננה להתמודד עם איום ימי ולכן חולשתה הייתה בצד הפונה ליבשה
^ הפגיעה העיקרית נגרמה מהוריקנים וסופות טרופיות
^ שמה הקודם היה "הקרן לשימור מלחמת האזרחים: (Civil War Preservation Trust)

ראו גם

פורט מורגן

לקריאה נוספת

Lewis, Emanuel Raymond (1979). Seacoast Fortifications of the United States. Annapolis: Leeward Publications. ISBN 978-0-929521-11-4.
Weaver II, John R. (2018). A Legacy in Brick and Stone: American Coastal Defense Forts of the Third System, 1816-1867, 2nd Ed. McLean, VA: Redoubt Press. ISBN 978-1-7323916-1-1.
Anderson, Bern, By Sea and By River: The Naval History of the Civil War. Alfred A. Knopf, 1962; reprint, Da Capo. ISBN 0-306-80367-4
Calore, Paul, Naval Campaigns of the Civil War. Jefferson, N. C.: McFarland, 2002. ISBN 978-0-7864-1217-4
Duffy, James P., Lincoln's Admiral: The Civil War Campaigns of David Farragut. Wiley, 1997. ISBN 0-471-04208-0
Faust, Patricia L., Historical Times Illustrated Encyclopedia of the Civil War. Harper and Rowe, 1986. ISBN 0-06-181261-7
Friend, Jack, West Wind, Flood Tide: The Battle of Mobile Bay. Annapolis: Naval Institute Press, 2004. ISBN 978-1-59114-292-8
Johnson, Robert Underwood and Clarence Clough Buel, eds. Battles and Leaders of the Civil War. Century, c. 1894. Reprint ed., Castle, n.d.

Johnston, James D., "The Ram 'Tennessee' at Mobile Bay." Vol. 4, pp. 401-406.

Kinney, John Coddington, "Farragut at Mobile Bay." Vol. 4, pp. 379-400.

Marston, Joseph, "The lashing of Admiral Farragut in the rigging." Vol. 4, pp. 407-408.

Page, Richard L., "The Defense of Fort Morgan." Vol. 4, pp. 408-410.

Watson, J. Crittenden, "The lashing of Admiral Farragut in the rigging." Vol. 4, pp. 406-407.

Levin, Kevin M., "Mobile Bay", Encyclopedia of the American Civil War: A Political, Social, and Military History, Heidler, David S., and Heidler, Jeanne T., eds. W. W. Norton & Company, 2000. ISBN 0-393-04758-X.
Luraghi, Raimondo, A History of the Confederate Navy. Annapolis, Md.: Naval Institute Press, 1996. ISBN 1-55750-527-6
McPherson, James M., Battle Cry of Freedom. Oxford University Press, 1988. ISBN 0-19-503863-0
Musicant, Ivan, Divided Waters: the Naval History of the Civil War. HarperCollins, 1995. ISBN 0-06-016482-4
Scharf, J. Thomas, History of the Confederate States Navy From Its Organization to the Surrender of Its Last Vessel; etc. New York, Rogers & Sherwood, 1887; reprint, Gramercy, 1996.
Simson, Jay W., Naval Strategies of the Civil War: Confederate Innovations and Federal Opportunism. Nashville, Tenn.: Cumberland House, 2001. ISBN 1-58182-195-6
Still, William N. Jr. Iron Afloat: The Story of the Confederate Armorclads. Vanderbilt University Press, 1971. Reprint, University of South Carolina Press, 1985. ISBN 0-87249-454-3
Tucker, Spencer, Blue & Gray Navies: The Civil War Afloat. Naval Institute Press, 2006. ISBN 1-59114-882-0
United States. Naval History Division, Civil War Naval Chronology, 1861–1865. U.S. Government Printing Office, 1961–65.
Wise, Stephen R., Lifeline of the Confederacy: Blockade Running During the Civil War. University of South Carolina Press, 1988. ISBN 0-87249-554-X