בית הכנסת יוחנן בן זכאי נקרא על שם רבן יוחנן בן זכאי, שבית מדרשו עמד במקום זה. בית הכנסת נבנה על ידי גולי ספרד בסגנון מורי-ספרדי ולו שני ארונות קודש. בקיר הדרומי של המבנה מונחים שופר וכד שמן אשר על פי המסורת ממתינים למשיח.
בית הכנסת האמצעי או בית הכנסת קהל ציון שימש בתחילה כחצר בין שלושת בתי הכנסת הספרדיים, שלבסוף קורתה והפכה לבית כנסת נפרד. הקירוי כלל קשתות צולבות, תוך ביטול נקודת החיבור על ידי רוזטה, למניעת היווצרות צורת צלב, בדומה לבתי הכנסת הספרדיים האחרים.
בית הכנסת אליהו הנביא שימש כתלמוד תורה ובית מדרש לילדי היהודים הספרדיים בירושלים, ובחגים ושבתות התפללו בו האשכנזים. שמו ניתן לאחר שבאחד מימי יום כיפור הופיע איש פלאי שהשלים מניין ונעלם בצאת הצום. המתפללים האמינו כי היה זה אליהו הנביא ועד היום מוצב הכיסא שעליו ישב במערה בפינת בית הכנסת.
בית הכנסת האיסטנבולי הוא האחרון בבתי הכנסת הספרדיים שהוקם במאה ה-18 על ידי יוצאי טורקיה. תוף הכיפה הגדולה שבתקרתו משובץ בחלונות צבעוניים (כמו בבית הכנסת אליהו הנביא) והוא נתמך בארבעה עמודי שיש. הריהוט בבית הכנסת אינו מקורי אלא הובא מאיטליה, כולל ארון הקודש המוזהב והבמה המפוארת הנסמכת אל הקיר.
בית הכנסת החורבה או חורבת רבי יהודה החסיד הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה. הוא נבנה לראשונה ב-1700 על ידי חבורת רבי יהודה החסיד ונחרב פעמיים עד שנבנה בשלישית ב-2010.
בית הכנסת תפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה שהוקם בידי חסידי רוז'ין וסדיגורא. המבנה נהרס בידי הירדנים עם כיבוש העיר העתיקה ב-1948 והתמוטט סופית שנתיים לאחר מכן. כיום הוא עומד בחורבותיו.
כנסיית המשיח או כנסיית עמנואל היא כנסייה אנגליקנית ליד הרובע הארמני בירושלים, מול מגדל דוד. הייתה הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה במזרח התיכון. הכנסייה, שמקורותיה מיסיונרים מובהקים, שייכת כיום לחלק מהפלג האנגליקני-אוונגליסטי המקורב לחוגי נוצרים ידידי ישראל.
מלון ניו אימפריאל נקרא בעבר מלון ניו גראנד הוטל, ושוכן סמוך לשער יפו בירושלים. המלון נודע ביופיו האוריינטלי, בקישוטי הקיר והתקרה שבו וכן בסכסוכי בעלות עליו בין הכנסייה היוונית אורתודוקסית וגופים יהודיים.
מלון אמדורסקי (נקרא גם מלון מרכזי, מלון מרכז, מלון המרכז ומלון צנטרל) היה מלון בבעלות העסקן וגבאי בית כנסת החורבהירחמיאל אמדורסקי. הלה העתיק ב-1930 את מלונו מהמבנה שברחבת שער יפו לרחוב המלך דוד ובהמשך לרחוב בן יהודה.
אכסניית קאזה נובה שוכנת ברובע הנוצרי בירושלים בסמיכות למנזרהפרנציסקנימנזר סן סלוודור, ברחוב הנושא את שמה של האכסניה. האכסניה נמצאת בבעלותו של המנזר הפרנציסקני הסמוך ובניהולו. מבנה האכסניה הוקם בשנת 1755 על גבי בית קברות פרנציסקני במטרה לשמש מקום מגורים לצלייניםקתולים העולים לרגל לירושלים. בשנת 1806 הוספו חדרים עליונים יותר לאכסניה, ואילו ב-1866 נבנה המבנה מחדש.
דרך הייסורים היא דרך בעיר העתיקה בירושלים בה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו מהמקום בו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא בה בוצע גזר הדין. התחנה השמינית מציינת את המקום בו על פי המסורת פגש ישו את בנות ירושלים. מיקומה במעלה רחוב הח'נקה, בתחומי מנזר חָרָלַמְבּוֹס היווני-אורתודוקסי.
דרך הייסורים היא דרך בעיר העתיקה בירושלים בה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו מהמקום בו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא בה בוצע גזר הדין.התחנה התשיעית מציינת את המקום בו נפל ישו בפעם השלישית. כיום מיקומה של התחנה מסומן על ידי עמוד הקבוע בקיר מנזר דיר אנטוניוס הקופטי הצמוד לכנסיית הקבר.
מנזר האחיות ציון הוא מתחם של מנזר וכנסייה הממוקמים על רחוב ויה דולורוזה ברובע המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים. במתחם שרידים רבים שזוהו בטעות כשייכים לפסיון של ישו. החוקרים כיום תמימי דעים כי מדובר בשרידים חשובים ונדירים מראשיתה של העיר הרומית איליה קפיטולינה במאה השנייה לספירה ואין להם כל קשר למשפטו וצליבתו של ישו שנערכו יותר ממאה שנים קודם לכן.
Church of the Condemnation and Imposition of the Cross
קפלת ההרשעה וכפיית הצלב נמצאת בעיר העתיקה בירושלים, בדרך הוויה דולורוזה - זוהי כנסייה פרנציסקנית המסמלת את המקום בו שפט פונטיוס פילטוס את ישו, והורה לכפות עליו את הצלב.
התחנה השלישית בוויה דולורוזה מוקדשת לנפילתו הראשונה של ישו בלכתו אל הצליבה, והיא שייכת לקהילה הקטנה של הארמנים-הקתולים. התחנה הקטנה בנויה בתוך חדר ששימש כניסה לבית מרחץ טורקי בשם 'חמאם א-סולטאן'. החמאם נסגר במחצית המאה ה-18, וב-1858 מסרו הטורקים את המקום לידי הכנסייה הארמנית-קתולית, המחזיקה בו עד היום.
התחנה הרביעית ב"דרך הייסורים" בה התעלפה מרים בראותה את בנה נושא את הצלב. שם התחנה בלטינית: Mater Dolorosa. התחנה נמצאת בכניסה לחצר הנציגות הפטריאכלית הארמנית-קתולית הצמודה לתחנה השלישית.
התחנה החמישית שוכנת במפגש רחוב הגיא עם רחוב ויה דולורוזה, והיא מנציחה את העזרה שהגיש שמעון מקירנה לישו בנישאת הצלב הכבד שעל גבו. בשנת 1889 הוחזר המקום לרשות הפרנציסקנים והם בנו עליו קפלת תפילה חדשה, המציינת את התחנה החמישית. הקפלה עברה שיפוץ מקיף ב-1982.
התחנה הששית בוויה דולורוזה מוקדשת לזכרה של ורוניקה הקדושה, אשר על פי מסורת מהמאה ה-15 התגוררה בבית שעמד במקום זה. בשנת 1883, לאחר מאות שנים שבהן לא הייתה אחיזה נוצרית בתחנה הששית, רכשו את המקום המֵלֶכִּיתִים (יוונים-קתולים) ובנו בו כנסייה. כנסייה זו שופצה על ידי אנטוניו ברלוצי ב-1953.
התחנה השביעית מציינת את המקום בו על פי המסורת הנוצרית עמד "שער המשפט" (אחד משערי ירושלים בתקופת בית שני), דרכו הוצאו נידונים למוות לצליבה מחוץ לעיר. התחנה השביעית ממוקמת במפגש רחוב ויה דולורוזה עם רחוב בית הבד בלב השוק ההומה. היא נבנתה על ידי הפרנציסקנים ב-1875 שתכננו להקים במקום בית ספר, אך תחת זאת בנו את הכנסייה שהועברה בהמשך לידי העדה הקופטית-קתולית.
כנסיית מריה מגדלנה היא כנסייה רוסית השוכנת על מורדותיו המערביים של הר הזיתים בירושלים. היא מוקדשת למרים המגדלית, תלמידתו של ישו שהלכה אחריו בדרכו לצליבה, והייתה הראשונה לראותו לאחר שקם לתחייה.
כנסיית פטרוס אין גליקנטו היא כנסייה ומנזר מודרניים בהר ציון השייכים למסדר האסומפסיוניסטים הקתולי. המבנה ביזנטי ובנוי כצלב קצר-זרועות. לכנסייה כיפה ובראשה שבשבת בדמות תרנגול. ליד הכנסייה מוצג דגם של ירושלים בתקופה הביזנטית.
טחנת הרוח במשכנות שאננים שוכנת בכניסה לשכונת משכנות שאננים בירושלים, והיא המבנה הראשון שנבנה בה ב-1858. שימשה כטחנת קמח למשך כשני עשורים. כיום משמשת כאתר תיירות פופולרי וממוקם בה מוזיאון לתולדות יוזם הטחנה סר משה מונטיפיורי.
בית הספר גובאט הוא בית ספרפרוטסטנטי ששימש תחילה כבית ספר מקצועי לנערים ערבים. נקרא על שם סמואל גובאט, הבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים שהקים אותו. מ-1967 שוכן בו מכון אמריקאי לחקר ארץ הצבי, מכללה אוניברסיטאית אמריקאית. בחצר המכון שוכן בית הקברות הפרוטסטנטי.
מעון ניב הוא מתחם של שלושה מבנים חד-קומתיים ברחוב עמק רפאים בירושלים, ששימש עד 2005 מעון לילדים חירשים ונערות חוסות. נבנה בסוף שנות ה-20 על מתחם של 3.6 דונם. כיום המתחם נטוש ומיועד להקמת מרכזי פנאי ומלון בוטיק.
מנזר סנט קליר או מנזר סנטה קלרה הוא מנזר קתולי ובו 15 נזירות. משמש גם כאכסניה. נמצא ברחוב חנוך אלבק, סמוך לטיילת שרובר ולדרך חברון. המתחם מוקף בחומת אבן עבה, ואזור המגורים כולל בוסתן.
בית אות המוצר הירושלמי הוא מוסד אומנותי בדרך חברון בירושלים, שמקדם יצירה ירושלמית מקורית ואיכותית באמנות הפלסטית והאומנות, ומשמש כמרכז ליצירה ותצוגה של עבודות בתחומים אלה. מבנה האבן ההיסטורי שימש בעבר כאגף של בית החולים סנט ג'ון (שאגפו העיקרי נמצא מעבר לכביש והמשמש כיום את מלון הר ציון).
בית אליעזר בן-יהודה השני ממוקם ברח' עין גדי 28 בתלפיות, ירושלים. המשפחה החליטה לעבור אליו לאחר מסכת התנכלויות בבית ברחוב אתיופיה 11. אך אליעזר בן-יהודה נפטר זמן קצר לפני שהושלם הבית, ורק אלמנתו חמדה עברה להתגורר בו. משמש כיום כמטה ארגון המתנדבים הגרמני "אות הכפרה והשלום", וכאכסניה.
בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופרש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16. לבית מראה מבצרי וסגור, חלונות הברזל מסורגים. הוא בנוי בסגנון מודרני, בקוים ישרים ובמראה קובייתי, ומצופה בטיח. בבית נמצא כיום מוזיאון "בית עגנון בירושלים".
בית הכנסת עַדֶס בשכונת נחלת ציון בירושלים, הוא המפואר בבתי הכנסת בנחלאות. הוקם על ידי בני משפחת עַדֶס מחלב. קירות אולם התפילה מעוטרים בציורי קיר שנעשו בשנים 1912–1913 על ידי תלמידי בצלאל בהנחיית האמן יעקב שְטָרק, שחתימתו מתנוססת באחת הפינות.
בית הרוחות או המוסתאשפה הוא כינויו של בניין לשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות בירושלים. נבנה כווילה לערבי אמיד שמת לפני חתונתו והמעבר לבית, ומאז נותר שומם כעשור. לאחר מכן שופץ לבית חוליםעות'מאני, ומתקופת הבריטים משמש כלשכת בריאות. הבניין מוסתר מאחורי מבנה שער גדול. בחזית הבית גמלון אבן עליו חקוק סמל האימפריה העות'מאנית.
ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן ברחוב יפו בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל. ב-2008 נמכר המבנה ורובו צפוי להיהרס לטובת בניית מגדל, תוך שימור מסוים של המבנה ההיסטורי.
בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות. שמה הרשמי הוא "אהלי יעקב", על שם יעקב ברוידא, התורם לבניינה. בנויה בקומפלקס בניינים אחד עם בתי ראנד, וכוללת בניין ארוך עם שלוש קומות וקשת במרכזו, וגרמי מדרגות בצדו האחורי. בשער חקוק באבן הפסוק "ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם, טוב מבנים ומבנות".
כנסת ישראל ב' או הכנסת הבינונית היא שכונת חצר בירושלים, הבנויה משלושה אגפים סביב חצר צרה. כונתה גם בתי יעקבזון לזכר רבי שרגא פייבל יעקבזון, שתרם את הכסף לבניית 12 דירות בשכונה. השכונה נועדה להרחבת שכונת 'כנסת ישראל א'.
בתי ראנד היא שכונת חצר בירושלים, בין רחוב בצלאל לבין שכונת מחנה יהודה. נקראת על שם מייסדה, מנחם מנדל הכהן ראנד. בשכונה בתים שיתופיים בני שתי קומות, עם אלמנטים פיסוליים רבים, הבנויים מסביב לחצרות פנימיות.
בית ג'לאט או בית הקרמיקה, הוא מבנה בשכונת טלביה, שנבנה עבור אליאס וקתרין ג'לאט. במלחמת העצמאות הועבר לעליית הנוער, ושוכנו בו ילדי משק ילדים מוצא. בהמשך הושכר לארגונים שונים, וכיום משמש בית מגורים. הקומה העליונה מעוטרת באריחי קרמיקה ארמנית, ועל הגג עיטורי פרחים ושיני חומה.
בית החולים הממשלתי ע"ש הנסן (בעבר בית החולים למצורעים עזרת ישו) היה מרכז טיפולי לחולים במחלת הנסן (צרעת) בשכונת טלביה. עד 2002 פעל כמרפאת חוץ, ושיכן את המרכז הארצי למחלת הנסן של משרד הבריאות. במקום מוזיאון על היסטוריית בתי החולים בירושלים.
בית אַגיוֹן, המשמש בית ראש ממשלת ישראל, הוא מבנה בגבול השכונות טלביה ורחביה בירושלים, ברחוב סמולנסקין 9, פינת רחוב בלפור. מורכב ממספר גושים רבוּעים מחוברים. בחזית המבנה מצוי אגף בעל צורה מעגלית דמוית ספינה האופיינית לסגנון הבינלאומי.
קולג' טרה סנטה הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המבנה הוקם בסגנון הנאו-קלאסי עם השפעות של הרנסאנס האיטלקי, ועל ראשו ניצב פסל המדונינה (המדונה הקטנה) של מילאנו.
בית המוסדות הלאומיים הוא מבנה בשכונת רחביה שבירושלים, ברחוב המלך ג'ורג' פינת רחוב הקרן הקיימת לישראל. נבנה עבור המוסדות הלאומיים והפך לסמל של המדינה היהודית שבדרך עד הקמתה. בו נערכו הישיבות הראשונות של הכנסת.
בית הנשיא בתקופת כהונתו של נשיא מדינת ישראליצחק בן-צבי הוא מתחם של מבנים בשכונת רחביה בירושלים, המשמשים כיום את יד יצחק בן-צבי. המתחם נמצא ברחוב אלחריזי 17, וכולל את בית ולירו וכן שני צריפים שוודיים שהקימה הממשלה כשבן צבי החל לעבוד במתחם ב-1952.
בית יוליוס ג'ייקובס הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, בשדרות בן מימון 46 פינת רחוב אוסישקין. נבנה בסגנון הבינלאומי בשילוב קשתות, עבור יוליוס ג'ייקובס, פקיד בכיר של המנדט הבריטי. שימש בין השנים 1950 - 1974 כבית ראש ממשלת ישראל.
וילה לאה או בית אבקריוס, היא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, בשדרות בן מימון 6. נבנתה עבור ד"ר נסיב אבקריוס ביי, על שם אשתו לאה טננבוים. בהמשך שימש ביתו של משה דיין, וחולק לשלוש דירות. הבית בנוי בסגנון הבינלאומי ומצופה אבן אדמדמה.
בית דוב יוסף הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב אלחריזי 22. נודע בסגנונו הארכיטקטוני הייחודי - סגנון ספרדי מורי, השונה מהסגנונות המקובלים בירושלים. נבנה עבור דב יוסף, ונמכר ב-1975 לחיים פז.
בית ארתור רופין הוא מבנה בשכונת רחביה בירושלים, ברחוב רמב"ן 30, בו התגורר ארתור רופין, ממייסדי השכונה. נבנה בסגנון הבינלאומי, בשילוב מוטיבים מזרחיים. ב-1989 נוספו ארבע קומות, ורק חזיתות המבנה המקורי נותרו.
בית הכנסת הספרדי הגדול הוא בית כנסת בנוסח ספרד הממוקם ברחוב מלכי פינת רחוב ימין משה בשכונת ימין משה בירושלים. מאופיין בעיצוב פנים ייחודי ומפואר, ויטראז'ים, איורי תקרה ונברשות זכוכית מורנו.
היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות' קמפוס ירושלים, הוא מכללה להכשרת רבנים, חזנים, מחנכים ועובדים קהילתיים בתנועת היהדות הרפורמית. הקמפוס ברחוב המלך דוד בירושלים, הוא הסמינר היחיד בישראל להכשרת אנשי דת רפורמים.
מנזר סן ונסן דה פול הוא מוסד צדקה קתולי ובו בית יתומים, בית ספר ומחלקה לעיוורים ולנפגעי נפש, שנוסד על ידי בנות הצדקה "Filles de la Charité" שאותו ייסד בצרפת האב ונסן דה פול. המנזר, מהבודדים ששרדו משכונת ממילא ההיסטורית, פונה דרומית אל עמק ממילא, ומורכב משלושה מבנים עיקריים: הבניין המרכזי, מבנה כנסייה נפרד ומבנה של שש עשרה חנויות בחזית הראשית ברחוב ממילא.
מלון פאלאס הוא בניין בפינת הרחובות אגרון ודוד בן שמעון. פעל כמלון פאר בשנותיו הראשונות, ולאחר מכן הוסב לבניין משרדים. בתחילת המאה ה-21 נבנה במקום מלון וולדורף אסטוריה ירושלים. למלון היו ארבע קומות, ובקומת הקרקע קשתות רחבות. המבנה מעוטר בגילופי אבן בסגנון ממלוכי, הדומה לגילופי האבן של חומות העיר העתיקה.
מנזר הלזריסטים הוא בניין ברחוב אגרון 20 בירושלים (בית ישעיהו), שנבנה מראשיתו כבית חולים למצורעים, לאחר מכן שימש כ'פנסיון וילאמס', בהמשך סמינר תאולוגי לזריסטי, וכיום פועל בו מסדר דומיניקני, שחלק ממנו מושכר לקונסוליה האמריקאית הסמוכה.
הקונסוליה האמריקאית בירושלים היא משלחת דיפלומטית רשמית של ארצות הברית המייצגת את האינטרסים של הממשל האמריקאי בירושלים, בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה, ומעניקה שירותים קונסולריים אמריקאים לתושבי אזורים אלה ולאזרחי ארצות הברית השוהים בהם. הבית ברחוב אגרון נרכש ב-1912 מידי המיסיונר הגרמני פרדיננד וסטר.
בית הכנסת מסורת ישראל או בית הכנסת של הקהילה המאוחדת ממוקם ברחוב אגרון 4 בירושלים, במבנה שנוסד בתחילת המאה ה-20 על ידי "המיסיון לארץ הקודש של סט. לואיס". מ-1972 פועל בו בית כנסת של התנועה הקונסרבטיבית, בו מתקיימת פעילות בשפות עברית ואנגלית.
בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד הוא בית ספר שפעל בירושלים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19, מראשוני בתי הספר בעיר בתקופה החדשה, והראשון שבו נערכו לימודים בעברית. עבר למשכנו באוסישקין 36 במהלך מלחמת העצמאות, במקום הקולג' לבנות שפעל שם לפני כן.
Schmidt Compound’s building - Museum of Italian Jewish Art
בית הספר שמידט או קולג' שמידט הוא מבנה בית ספרקתולי בירושלים, המשמש כיום את מוזיאון יהדות איטליה. המבנה מלבני ובעל שלוש קומות. החלק המרכזי (שתי קומות) שימש כקפלה המעוצבת בסימטריה בסגנון ניאו רנסאנס. כיום המוזיאון כולל בתוכו את בית הכנסת של קונליאנו ונטו מ-1701, שהועבר בשלמותו מאיטליה לישראל.
בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות היה מוסד רפואי שעבר למבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים בתחילת המאה ה-20. בימי המדינה הראשונים נקרא בית חולים זיו. כיום משמש המבנה כאגף של בית החולים ביקור חולים. מעל הקפלה שבכניסה, מעל חלון מעוגל, נבנה מגדל פעמונים קטן וגגו עוצב כפירמידה מנחושת, הנחה על ארבעה עמודים מעוגלים.
בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשנים 1923 עד פטירתו ב-1 בספטמבר1935. הבית שוכן בקומה העליונה (השנייה) בבניין הבנוי סביב חצר שנקראה אז שכונת בית דוד, ברחוב הרב קוק 9 בירושלים, ליד בית טיכו. כיום משמש הבית כמוזיאון על חייו ופועלו של הרב.
הכנסייה האוונגלית הבינלאומית ברחוב הנביאים 55 בירושלים נבנתה ביוזמתו ובתכנונו של כוהן הדת האוונגלי האמריקאי ד"ר אלברט אדוארד תומפסון. על גג הרעפים מתנשא מגדל פעמונים קטן. בשנת 1970 עוטרו החלונות בויטראז'ים ובהם מוטיבים של שבעת המינים. כיום הכנסייה לא פעילה אך משמשת לקונצרטים, ובית הספר משמש כבית הארחה.
בניין עיריית ירושלים ההיסטורי שימש את עיריית ירושלים למעלה מ-60 שנים. ממוקם בכיכר צה"ל, ברחוב יפו 22 (כיום כיכר ספרא 10). מ-1997 המבנה משמש את מחלקת התרבות של העירייה, וקומתו התחתונה משמשת את משרדי שותפות ירושלים-ניו יורק של שותפות 2000 (חלק זה של הבניין נקרא "בית ניו יורק"). למבנה חזית דמוית חרטום ספינה מעוגל, המאפיין את הסגנון הבינלאומי.
מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם בירושלים, וכולל מספר מבני ציבור. נבנה ביוזמת משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר השני ב-1860, בגבול רחוב יפו מדרום, רחוב שבטי ישראל ממזרח, ורחוב הלני המלכה מצפון. המבנים במתחם שימשו כאכסניות לגברים ולנשים, כנסייה, בית חולים ועוד. כיום המתחם משמש בעיקר את משטרת ישראל ורשויות החוק.
מבנה העומד ברחוב שבטי ישראל בשכונת מוסררה שבירושלים. מזכיר בתוכניתו ובחזותו בניינים איטלקיים מימי הביניים. הבניין שימש בית חולים בחסות איטלקית בין שתי מלחמות העולם, ומשמש כיום את משרד החינוך והתרבות.
אכסניית נוטרדאם דה פרנס היא מבנה סמוך לכיכר צה"ל, שנבנה על ידי הרוזן הצרפתי מרי דה פְּייֶלָא, כחלק ממכלול מבנים ובהם בית חולים ושני מנזרים. שימש לאירוח צליינים, ומ-1970 שימש כמעונות סטודנטים. כיום משמש מלון, מנזר נוטרדאם דה ג'רוזלם. המבנה גבוה וסימטרי, וכולל קפלה במרכז ושני אגפים ממערב וממזרח. מעל הקפלה שני מגדלים בסגנון הבארוק, וביניהם פסל מריה אוחזת בישו התינוק.
כנסית סנט פול ע"ש פאולוס הקדוש שוכנת ברחוב שבטי ישראל ונוסדה על ידי "האגודה המסיונרית הכנסייתית", עבור ערבים נוצרים פרוטסטנטים בירושלים. נבנתה בסגנון רומנסקי המזכיר בנייה צלבנית - בכניסה על הגג גמלון משולש ומעליו מגדל פעמונים עם שבשבת רוח.
הכנסייה הרומנית היא כנסייה הפועלת ברחוב שבטי ישראל בירושלים מתקופת המנדט הבריטי. הכנסייה מספקת את צורכיהם הדתיים של נוצרים רומנים, צליינים ועובדים זרים מרומניה.
בניין הקונסוליה האתיופית הוא בית גדול ברחוב הנביאים בירושלים, ששימש את הקונסוליה החבשית בעיר בתקופת המנדט הבריטי. חזית הבית מעוטרת בפסיפסים צבעוניים, בהם דמות אריה, שהוא סמל שושלת קיסרי אתיופיה. כיום הבניין משמש למגורים.
הכנסייה האתיופית או כנסיית קִידאנה מִהְרַת (ברית הרחמים) היא כנסייה שנבנתה ברחוב אתיופיה 10 בירושלים, במימון יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה. צורתה עגולה, הגג מכוסה בכיפה שחורה ועליה צלב אתיופי במרכזה. מעל לכניסות לגברים ולנשים מוצב תבליט של אריה וכתובת בשפות שונות.
בית הכמורה הגרמני (בית הפרוֹבסְט) הוא מבנה בסגנון גרמני שכונה "וילהלמיני-אימפריאלי". שימש כבית ראש הקהילה הגרמנית-פרוטסטנטית - הפְּרוֹבְּסְט. בהמשך התגורר במקום מושל ירושלים רונלד סטורס. משנות ה-50 ועד היום משמש הבניין את בית הספר הטכנולוגי "אורט אולייסקי".
ספריית בני ברית או בית נאמן היה מבנה שהוקם על ידי ארגון בני ברית ושימש בתחילת המאה ה-20 כספרייה ובסיס למה שהיווה בהמשך הספרייה הלאומית בירושלים. כיום משמש את "הסתדרות הרבנים של ארצות הברית" ואת הרבנות הצבאית במדרשה לקיום הרצאות ושיעורי תורה לחיילי צה"ל.
בית הכנסת אוהל יצחק או בעל התניא שול הוא בית כנסת של חסידי חב"ד, השוכן בשכונת מאה שערים בירושלים. תקרת בית הכנסת מעוטרת בציורי השבטים, וכן בציורי חיות.
בית הבריאות שטראוס, או בשמו המלא החרוט מעל כניסתו "בית הבריאות על שם נתן ולינה שטראוס לבני כל הגזעים והדתות", הוא מבנה ששיכן מרפאות ברחוב שטראוס בירושלים. נחנך על ידי ההסתדרות הציונית הדסה, ביוזמת הנרייטה סולד ובתרומתו של נתן שטראוס.
בית הולמן האנט או בית ד"ר כגן הוא מבנה ברחוב הנביאים 64 בירושלים בו התגורר הצייר האנגלי ויליאם הולמן האנט. מ-1916 התגוררה בו ד"ר הלנה כגן והקימה בו מרפאת ילדים, המבנה הוא בית מידות דו-קומתי השוכן בחלק הפנימי של חצר גדולה, ובה בוסתן ים תיכוני ובמרכזו בור מים. בחצר הבית מצד מזרח, עומד בית חד-קומתי קטן, שבו התגוררה בשנת 1925 רחל המשוררת.
בית החולים של המיסיון האנגלי הוא בית חולים של החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים, שפעל בבניינים ברחוב הנביאים 82 בירושלים. מ-1962 פועל בו בית הספר האנגליקני. המבנים בסגנון קולוניאלי בריטי; במרכז אגף קנוויי עבור המינהלה, ומצידיו ארבעה ביתנים מחוברים במעבר מקורה בצורת חצי עיגול, וכן שני מבנים דו קומתיים עם כיפות אבן.
בית הכנסת זיכרון משה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי אהלי יעקב בשכונת זיכרון משה בירושלים. מפורסם משום שהוא משמש כ"שטיבלאך", שמתקיימות בו תפילות במניין ברציפות, כמעט עשרים וארבע שעות ביממה ללא הפסקה.
בית חינוך יתומים הכללי או בית היתומים הספרדי הוא מוסד צדקה שהוקם על ידי העדה הספרדית בירושלים, סמוך למרכז כלל, בין רחוב יפו לאגריפס. לאחר קום המדינה הפך לישיבה וכולל אברכים. במבנה נמצאים גם בתי הכנסת אחדות ישראל ו"קהל ציון". המבנה דו-קומתי בצורת האות רי"ש, התוחמת חצר גדולה מרוצפת אבן.
בית הספר אליאנס היה בית הספר המודרני הראשון בירושלים, בו שולבו "תורה ומלאכה" כדי שהתלמידים יוכלו לעבוד ולא יזדקקו לכספי החלוקה. בשנות ה-70 נהרס המבנה ובמקומו נבנה "בית כלל". מהמבנה המקורי נשאר שער הכניסה, ובקרבת מקום הוקם קיר הנצחה גדול ובו תמונות המנהלים והתלמידים ותמונת המבנה המקורי של בית הספר.
בית היתומים שְׁנֶלֶר או בית היתומים הסורי היה בית יתומיםנוצרי שפעל ברחוב מלכי ישראל בירושלים עד מלחמת העולם השנייה. שימש כמחנה צבאי של הצבא הבריטי, ולאחר מכן עבר לידי ההגנה ובהמשך לצה"ל. ב-2008 חדל מפעילות ונסגר. במקומו צפויה להיבנות שכונהחרדית. המתחם כולל 70 דונם ובו שש חצרות עם בתי מגורים, כיתות לימוד, כנסייה ובתי המלאכה.
בית פין ברחוב עובדיה 24 בשכונת כרם אברהם, הוא אחד הבתים המודרניים הראשונים שנבנו מחוץ לחומות ירושלים. שימש כמעון קיץ למשפחת הקונסול הבריטי ג'יימס פין, ולאחר פטירתו - כבית מגורים לרעייתו. בהמשך שימש כבית סוהר, ולאחר קום המדינה - כמחנה צבאי לגדנ"ע. כיום המתחם כולל שני מוסדות חינוך לבנות, "בית ברכה" ו"בת ציון".
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בשכונת בית הכרם, ירושלים, היא אחת המכללות הראשונות למורים בארץ ישראל אשר שמו דגש על שימוש בשפה העברית. שמה המקורי הוא "בית המדרש למורים העברי". קרויה כיום על שם מייסדה דוד ילין.
כיכר אלנבי היא כיכר קטנה ומטופחת בלב שכונת רוממה במערב ירושלים. נקראת על שם אדמונד אלנבי. בנויה כאליפסה המשתרעת על פני שטח של כחצי דונם, ושוכנת במעלה גבעה מאחורי התחנה המרכזית החדשה בירושלים. הגישה ברכב אל הכיכר היא דרך הרחובות רוממה, הצבי, האור ותורה מציון. בלב הכיכר ניצבת מצבת אלנבי - אנדרטת זיכרון לזכר הפורצים לירושלים במלחמת העולם הראשונה, ושאר שטחה מוקדש לגן שעשועים לילדי השכונה.
בית מחניים "הראשון" או בית נבון ביי (שמות נוספים: בית שפיטלר, בית פרוטיגר) הוא בית מגורים דו קומתי סימטרי מאחורי רחוב הנביאים 59 בירושלים, שחזיתו פונה לרחוב יפו. בנוי בסגנון מזרחי עם אלמנטים מערביים, קירות עבים, רצפות שיש אדום, חלונות זוגיים קמורים, ומרפסות עם מעקה ברזל מסוגנן.
בית אמינוף רחוב יפו בירושלים - בית אמינוף – יפו 40 הוקם בשנת 1935 על ידי יוסף אמינוף. שימו לב לחזית הבולטת ושוקעת חליפות. במרפסות אפשר לראות את דוגמת השמש השוקעת בסגנון האר- דקו. מעל הכניסה גמלון ..
בית משכית ברחוב הרב קוק בירושלים, שימש בעבר כבית הקונסול האיטלקי. בנוי בסגנון הרנסאנס. החלונות כוללים סורגים נאים ומקושטים בראשם בעיטור על אקאנתוס. דלתות העץ מגולפות בקישוטים.
בית תבור ברחוב הנביאים 58 בירושלים נחשב אחד מבתי המגורים היפים בעיר. משמש כיום את המכון התאולוגי השוודי. על הכניסה לבית חקוק השם THABOR. הסגנון משלב גותיקה גרמנית עם אדריכלותמזרח תיכונית. הבית מוקף חומת אבן עם שער כניסה במבנה עם מגדל שמירה קטן.
מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית הסוהר המרכזי בירושלים. המוזיאון, השייך למשרד הביטחון, שוכן במבנה בית הסוהר עצמו במגרש הרוסים. אחד האולמות במוזיאון מוקדש לזכרם של עולי הגרדום, וכן לזכרם של סוכנים ישראלים שהועלו לגרדום בארצות אויב.
בית ברוולד או בית אליהו פראג'י הוקם ברחוב אוסישקין בירושלים על ידי אליהו פראג'י, איש יק"א, שכיהן כשופט יהודי בתקופה העות'מאנית. המבנה בסגנון הרנסאנס, עם גג מקושט. כיום פועלת בו מסעדה.
מלון רון הוא בית מלון השוכן ברחוב יפו 44 בירושלים. הוסב מבית מגורים למלון על ידי טודרוס ורשבסקי ב-1926, ונקרא מלון תל אביב. על מרפסתו נאם לראשונה מנחם בגין ב-1948. ב-1958 שונה שמו למלון רון. ב-1999 שופץ, ונקרא כיום מלון מנורה רון.
בית המון הוא ביתו של יום טוב המון, יוזם שכונת רוממה, בפסגת גבעת רוממה. סמוך לבית הייתה גינת ירק מטופחת ושביל גישה מרוצף באריחי שושנים מאיטליה. עד שנת 2000 התגוררה בו כלתו של המון, ולאחר מותה החל שיפוץ בו נשמרה חזית הבית.
מנזר גורני (או גורננסקי), המוכר גם בשמו הערבי מוסקוביה, הוא מנזר בו מתגוררות נזירות רוסיות אורתודוקסיות. בתחילה שימש כאכסניית צליינים. ב-1911 יזמה הנסיכה אליזבת, אשתו של מושל מוסקבה, את בניית "כנסיית כל הקדושים של רוסיה". בנייתה הופסקה במלחמת העולם ה-I, והתחדשה רק ב-2003. הכנסייה בסגנון רוסי עם צריחי "בצל", וב-2009 כיפותיה צופו זהב.
כנסיית יוחנן בהרים היא כנסייהנוצרית קתולית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של שכונת עין כרם. מכונה "יוחנן בהרים" כדי להבדילה מ"מנזר יוחנן במדבר" ונקראת על שמו של יוחנן המטביל, אשר על פי המסורת הנוצרית נולד במבנה שהיה ממוקם במקום בו נבנתה הכנסייה.
כנסיית הביקור היא כנסייה המוקדשת לביקור המתואר בבשורה על פי לוקאס – ביקורה של מרים, אם ישו אצל אלישבע, אם יוחנן המטביל, כששתיהן היו הרות. הכנסייה ניצבת במקום בו עמד בית הקיץ של זכריה ואלישבע, הוריו של יוחנן.
מסגד המעיין הוא מסגד נטוש הניצב מעל "מעיין מרים", ממנו לפי המסורת הנוצרית לגמה מרים, אם ישו, בביקורה אצל אלישבע, אם יוחנן המטביל, כששתיהן היו הרות. שימש בית ספר למוסלמים, ונותר ממנו מינרט (מגדל), שריד למסגד. אל המעיין מוליכה נקבה חצובה באבן מימי בית שני.