גשר רכבת על נחל האלה. נמצא באזור התעשייה של קריית מלאכי מאחורי מפעל "פקר פלדות". שימש את הרכבת שבנו הטורקים מתחנת נחל שורק לפאתי עזה. מסילה זו הוקמה כחלק מייצוב קו ההגנה הטורקי לאחר נפילת באר שבע ועזה לידי האנגלים. הגשר שימש בעבר לרכבים והולכי רגל אולם הוא נחסם ואינו עוד בשימוש.
בית הספר לילדי הבדווים הוקם בפאתיה המערביים של העיר העתיקה באר-שבע. הוא בנוי שתי קומות, גג רעפים וקירות אבן. עם הצטרפות טורקיה למלחמת העולם הראשונה, בנובמבר 1914, הוסב הבניין לבית-חולים צבאי.
בניין בן שתי הקומות שניצב בפינת הרחובות הרצל והעצמאות בבאר שבע. כיום משמש כמוזיאון העיר לאמנות. המבנה הוקם בשנת 1906 ושימש למגורי המושל הטורקי בעיר. נבנה בסגנון הטורקי, האופייני למבני הציבור הטורקיים.
גשר קשתות ארוך שנבנה מאבן בשנת 1916 בתקופת מלחמת העולם הראשונה על ידי הצבא העות'מאני, סמוך לעיר באר שבע, על-מנת להוליך חיילים וציוד צבאי לסיני כחלק מהמאמץ הלוגיסטי במערכה על ארץ ישראל.
בניין מגורים בתכנון האדריכלים אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני, בשכונה ה' בבאר שבע. הבניין מכונה "שיכון רבע קילומטר" בשל אורכו הרב, ההופך אותו למבנה הארוך ביותר בישראל.
חורבת פטיש (בערבית: "ח'רבת פוטיס") היא חורבה גדולה ממזרח לאופקים. המצודה נבנתה על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1894. במצודה שכנו גם כוחות מכס, משטרת גבולות, כוחות לאבטחת דרכי הסחר ומערכת שיפוט.
גשר מסילת רכבת, החוצה את ערוץ נחל אופקים, שבפארק סיירת שקד ליד אופקים.
הגשר נבנה על ידי הצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה שנה לאחר כיבוש עזה.
הגשר ניצב על גבי שבעה זוגות של עמודי מתכת, שבטון נוצק לתוכם. ליד הגשר ניצבת כיום אנדרטת סיירת שקד.
אתר שנבנה על ידי הבריטים, בקרבת הר אבנון, עבור העובדים שחיפשו נפט במכתש הגדול. הקידוח עצמו היה בתחתית המכתש. לצורך הפעלת האתר סללו הבריטים את כביש הנפט מצומת הנגב לתחתית המכתש.
גבעה 69 היא אחת הגבעות ברכס ממזרח לרצועת חולות מישור החוף. שמה ניתן לה בגלל גובהה מעל פני הים. הגבעה נמצאת כקילומטר מזרחית לקיבוץ ניצנים, מזרחית לכביש החוף. בתקופת המנדט בנו הבריטים שלושה מגדלי מים כדי לספק מים למחנות הצבאיים בסביבה ולכן כונתה הגבעה גם בשם "גבעת שלושת המגדלים".
משטרת עיראק סווידאן היא מצודה החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום מדינת ישראל, על כביש 35, ליד שדה יואב. המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושה במהלך מלחמת העצמאות. לאחר כיבושה נקראה המצודה "מצודת יואב".
מגדל המים המנוקב הוא חלק מהמוזיאון הפתוח ואתר ההנצחה לחללי מלחמת העצמאות שנמצא בקיבוץ נגבה. זהו מגדל המים המקורי ששימש את הקיבוץ ונפגע מאש הצבא המצרי במהלך המלחמה.
מוזיאון תחת כיפת השמים בקיבוץ נגבה, הכולל דגם משוחזר של יישובי "חומה ומגדל", טנק מצרי שהשתתף בהתקפה על הקיבוץ במלחמת העצמאות והושמד, ומגדל המים המנוקב מפגזים, שנותר כמות שהוא.
משטרת טיגרט בריטית בית גוברין. נבנתה בסביבת 1942 יחד עם כ- 62 מצודות שנבנו ברחבי הארץ, כנגד תוצאות המרד הערבי. המצודה ישבה על כביש אשקלון פלוג'ה בית ג'וברין על הציר העולה לירושלים.
בית שנבנה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ושימש כבית-פרדס לאפנדי של האזור. ב 1943 הוקם במקום קיבוץ ניצנים. לפני נפילת הקיבוץ במלחמת העצמאות התבצרו בארמון אחרוני הלוחמים. כיום שוכן בארמון בי"ס שדה המשלב הדרכות בנושא מורשת תש"ח, קרב ניצנים והאשה הלוחמת, ומרכז סמינריוני לפועלה של האשה במלחמה ובחברה.
אנדרטה באתר של ניצנים הישנה. במקום מספר פסלי ברונזה של נשים שפיסלה הפסלת שוש חפץ. האתר נחנך בשנת 1998 במלאת 50 שנה לקרב על ניצנים ומוקדש לשלוש לוחמות שנפלו בקרב: מירה בן ארי, שולמית דורצ'ין ודבורה אפשטיין.
אתר מורשת ייחודי בתחומו, העוסק בתולדות ההתיישבות היהודית בנגב. ממוקם דרומית לקיבוץ ניר-עם, בלב חורש טבעי החולש בתצפית על צפון הנגב. מבנה המוזיאון שוכן במאגר המים המקורי של קיבוץ ניר- עם, ששימש לאגירת המים ושליחתם ל11- נקודות ההתיישבות החדשות בנגב.
מגדל המים המופגז, שריד לאתר ההיסטורי בו הוקם קיבוץ בארות יצחק בשנת 1943. באתר תיעוד של קרבות תש"ח, בהן היה הקיבוץ מוקד מאבק ויציאה לקרבות אזור הדרום במלחמת העצמאות.
קיבוץ סעד עלה על הקרקע ב-30 ביוני1947). במהלך מלחמת העצמאות עמד הקיבוץ בשולי דרכו של הטור המצרי שפלש לארץ עם הכרזת המדינה. הקיבוץ הופגז קשות. כתוצאה מן ההפגזות נהרסו כל המבנים מעל פני האדמה, למעט "בית הביטחון" - המבנה היחיד מבטון שהיה במקום. "בית הביטחון" הפך היום למוזיאון "מעוז מול עזה" המְסַפר וממחיש את עמידת הגבורה של שלושת הקיבוצים הדתיים בנגב בתקופת מלחמת העצמאות, סעד, כפר דרום, ובארות יצחק.
מגדל המים של קיבוץ בארי שוכן במקום בו הוקמה לראשונה בארי כ-3 קילומטרים צפון-מערבית לשטח הקיבוץ כיום. המגדל הוקם בשנת 1947 ושימש לאגירת מים לאנשי הקיבוץ, לשתייה ולחקלאות וכעמדת התצפית והשמירה של הקיבוץ. במלחמת העצמאות שימש כעמדת לחימה מול הצבא המצרי. עם מעבר הקיבוץ למיקומו החדש ננטש המגדל.
מחצבות גופרית כשלושה קילומטרים מערבית למקום שבו נמצא כיום קיבוץ בארי, ליד שמורת בתרונות בארי. המחצבות הופעלו בזמן המנדט הבריטי על ידי "החברה הארץ-ישראלית למחצבות גופרית בע"מ". הפעלת המחצבות הופסקה לאחר הקמת המדינה, מחוסר כדאיות כלכלית.
מבנה דו קומתי עם מרפסת מעוגלת ששימש כ"בית ביטחון" ביישוב מבטחים. שריד למקום ההתיישבות הראשוני של קיבוץ מבטחים שננטש לאחר מלחימת העצמאות. נמצא בין החממות החקלאיות של מושב מבטחים של היום
מנחתשדה תימן (מכונה גם "באר שבע"), ממוקם כ-10 קילומטר צפונית מערבית לבאר שבע. השדה הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות הארבעים, לקראת אפשרות של התקדמות הנאצים מהמדבר המערבי מזרחה. כיום ניתן לראות במקום שרידי האנגרים (מבני אחסון) מתקופת המנדט.
Turkish Railway Battery from Beer-Sheva to Nitzana
מבאר שבע עד בארותיים קיימים שרידים של סוללת הרכבת הטורקית (למעשה קיימים שרידים כבר מצומת מאחז). הטורקים החלו לבנותה במלחמת העולם הראשונה, בתוואי מאזור נחל שורק לכיוון באר-שבע וסיני ובמגמה להגיע לתעלת סואץ. תחנותיה העיקריות היו באר-שבע, ביר עסלוג', עוג'ה אל-חפיר (ניצנה), בארותיים ומשם דרומה-מערבה, לקוסיימה.
באתר שרידים של 2 גשרים מעל נחל ניצנה. גשר מסילת רכבת שנבנה בתקופת השלטון העות'מאני בעוג'ה אל חפיר בתקופת מלחמת העולם הראשונה והוא חלק ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה. גשר רכב בריטי שנבנה כחלק מהכביש הישן לניצנה ונסחף ב-2010.
דרך סולינג היא שיטה שפותחה על ידי המהנדס הבריטי תומאס טלפורד. הסולינג הן אבנים גדולות שהוצבו בשולי הדרך. לרוחבה דחסו חצץ, חלוקים ושברי אבנים. דרכים רבות כאלה נסללו ברחבי הארץ בימי המנדט הבריטי. במכתש הגדול נמצאת דרך כזו המובילה המובילה לכביש 225.
צריף בן-גוריון הוא צריף המגורים בקיבוץ שדה בוקר, אשר שימש את דוד בן-גוריון ואשתו פולה בשנים 1953 - 1973, ואשר הפך לאחר מותו למוזיאון העומד לרשות הציבור, במסגרת המכון למורשת בן-גוריון.
מפעל המלח בסדום או בשמו הידוע יותר "מחנה העובדים בסדום" של חברת האשלג, הינו המפעל הדרומי והמאוחר מבין שני המפעלים שהוקמו לחופי ים המלח לפני קום המדינה. המפעל הוקם בשנת 1934 באגנו הדרומי של ים המלח ביחד עם מחנה העובדים שלרגלי הר סדום על ידי משה נובומייסקי והמהנדס הבריטי תומאס גריגורי טולוק.
כביש מעלה העקרבים שימש עד 1956 כדרך הראשית לאילת המייחד את הכביש הן הסרפנטינות - שיטת סלילת דרך בריטית לירידה מפותלת בהדום ההר, מחוזקת בטרסות ומסומנת בחביות. כיום הכביש הוא אתר מורשת לשימור. במקום נקודת תצפית על הכביש, הערבה, נחל צין והדרך הרומית שעברה במקום - עם הסברים קצרים.
מבנה משטרה בריטי ששכן באום רשרש (אילת) ונכבש על ידי צה"ל במלחמת העצמאות במבצע עובדה. מהמבנים שהיו באתר שרד כיום מבנה אחד, לידו הוצבה אנדרטה המשחזרת את מעמד הנפת "דגל הדיו" במבצע "עובדה".
מבנה מגורים שנבנה על ידי ראש חמולת אל עזי. הוילה הוחרמה לשימוש הצבא הבריטי במלחמת העולם, לאחר מכן על ידי המצרים שפלשו לארץ, ומאז תום מלחמת העצמאות על ידי צה"ל. כיום הוילה היא חלק ממסלול 'שביל ישראל'.
שמורת טבע השוכנת כקילומטר וחצי מדרום לקיבוץ גברעם, במקום שבו היה עד 1948 הכפר הערבי סומסום.בחלקה הצפוני של השמורה, יש מערה גדולה ששימשה בעבר כמחצבת כורכר.