פוקוטיה (אוקראינית: Покуття, פולנית: Pokucie (פוקוציה), רומנית: Pocuţia) הוא חבל ארץ היסטורי הררי במפגש הגבולות של אוקראינה, פולין ורומניה.

פוקוטיה נמצאת היום באוקראינה, בין החלק העליון של הפרוט ובין הצ'רמוש, אחד מיובלי הפרוט. בירת החבל היא קולומיאה ובמהלך ההיסטוריה היו התושבים בעיקר אוקראינים ורומנים.

לפוקוטיה צורת משולש. הצלע הדרום-מזרחית היא נהר הצ'רמוש, שהיווה את הגבול בין פולין למולדובה ומאוחר יותר עם בוקובינה. הצלע הדרום מערבית הוא רכס הרי צורנה-הורה (ההר השחור), שהיווה גבול עם הונגריה ומאוחר יותר עם רומניה. הצלע הצפונית היא קו פרשת המים שבין הפרוט לדניסטר.

השם פוקוטיה מתייחס לחבל ארץ גאוגרפי ומעולם לא היה ישות מדינית עצמאית. המחוזות (אובלסט) הכלולים בחבל פוקוטיה הם: מחוז קולומיאה, מחוז קוסוב, מחוז פצ'ניז'ין (Peczenizyn), מחוז סניאטין וחלקים ממחוזות הורודנקה ונאדוורנה. לא ידוע מהו מקורו של שם חבל הארץ, בקצהו הדרום מערבי נמצאת העיר קוטי (Kuty) ולטענת אזרחי קוטי בעבר היה כל חבל פוקוטיה שייך לעירם ומכאן שמו.

תחילה הייתה פוקוטיה חלק מרוס של קייב, אחרי זה חלק מגליציה, ב-1325 נכבשה על ידי פולין וב-1349 סופחה לפולין על ידי קזימיר השלישי.

ולדיסלב השני יאגלו, מלך פולין, שנזקק לסיוע במלחמתו מול המסדר הטבטוני, מסר את פוקוטיה לפטרו הראשון (מושאט), שליט נסיכות מולדובה, כערובה להשבת ההלוואה של 3,000 רובלי כסף שקיבל ממנו ב-1388. פטרו גם נישא לאחותו של יאגלו. ההלוואה לא הוחזרה ופטרו היה לאדון הפאודלי של פוקוטיה, אך פוקוטיה נשארה חלק מממלכת פולין^[1].

ב-1485 נזקק שליט נסיכות מולדובה, שטפן הגדול, לבני ברית במאבקו מול האימפריה העות'מאנית, לכן הסכים לתת שבועת אמונים לקז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, עבור פוקוטיה וכך הפך ל-וסאל של מלך פולין ולבסוף גם לא קיבל ממנו את הסיוע המבוקש. ממשיכו של קזימיר, יאן הראשון אולברכט, מלך פולין, ניצל את שבועת האמונים כאמתלה לפלישתו לנסיכות מולדובה ב-1497 והטלת מצור על סוצ'אבה, בירתו של שטפן הגדול. הפולנים לא הצליחו והתחילו לסגת, אך בדרכם חזרה לפולין נאלצו לעמוד מול שטפן הגדול בקרב יער קוסמין בו נחלו מפלה ניצחת. בשנה שלאחר מכן כבש שטפאן את פוקוטיה וצירף אותה לממלכתו.

ב-22 בספטמבר 1531, בקרב אוברטין, ניצחו הפולנים את צבא נסיכות מולדובה והשיבו לעצמם את השלטון על פוקוטיה.

לאחר חלוקת פולין, ב-1772, עברה פוקוטיה לידי בית הבסבורג. לאחר מלחמת העולם הראשונה ופירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, פוקוטיה הייתה לשטח מריבה בין פולין ובין הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. במהלך מלחמת פולין-אוקראינה פלש הצבא הרומני לפוקוטיה וכבש אותה ללא קרבות. הרומנים העבירו את השלטון לידי הפולנים ולפי ההסכם שנערך בין פולין וברית המועצות פוקוטיה הייתה לשטח פולני.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב, סופחה פוקוטיה לרפובליקה הסובייטית האוקראינית והייתה לחלק מברית המועצות. לאחר התפרקות ברית המועצות והכרזת העצמאות של אוקראינה, פוקוטיה הייתה לשטח אוקראיני.

ערב מלחמת העולם השנייה, קרוב למחצית מאוכלוסיית פוקוטיה הייתה יהודית. בעיר קולומיאה הייתה הקהילה השלישית בגודלה בגליציה (אחרי קרקוב ולבוב).

רק מיעוט מאדמות פוקוטיה ראויות לגידול דגנים ולכן היה צריך לייבא חיטה, שעורה ותירס. מסחר זה היה מסור בידיהם של סוחרים יהודים מפוקוטיה (כמו גם מבוצ'אץ' ומסטניסלב). גם טחינת הדגן לקמח והתירס לקמח תירס היו מרוכזים בידי היהודים. היהודים ייצאו מלח, עודפי שעועית לבנה ועדשים אחרים, פטריות וריבות העשויות מפירות יער, שמן חמניות, דלעת ושמן דלעת ואף החזיקו בבתי בד להפקת השמן.

יהודים אחרים סחרו בבהמות, כולל חזירים ועיבדו עורות.

יהודים מעטים היגרו לאמריקה או עלו לישראל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ורוב הקהילה נכחדה במהלך השואה.

כיום כמעט ואין יהודים בחבל פוקוטיה.

• "ההיסטוריה של הרומנים" (Istoria Românilor) מאת קונסטנטין ק. ג'יורסקו (Constantin C. Giurescu), סדרת ספרי יסוד של התרבות הרומנית ALL EDUCATIONAL 2003.

מדיה וקבצים בנושא פוקוטיה בוויקישיתוף