פולקר טירק (בגרמנית: Volker Türk ; נולד ב-1965)[1] הוא עורך דין אוסטרי ונושא מישרה באו"ם. הוא משמש בתפקיד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם מאז 17 באוקטובר 2022.[2]
בשנת 1991, טירק הפך לבעל מישרה מקצועית, זוטר, באו"ם ונשלח לתפקיד זמני בכווית, במימון משרד החוץ האוסטרי. לאחר מכן מילא תפקידים שונים בנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) באזורים שונים בעולם, כולל מלזיה, קוסובו, בוסניה-הרצגובינה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מאוחר יותר הוא הפך למנהל החטיבה להגנה בינלאומית במטה UNHCR בז'נבה.[5] בפברואר 2015 הוא מונה לעוזר הנציב העליון להגנה, מה שהפך אותו לבעל המישרה האוסטרי באו"ם, בדרגה הגבוהה ביותר.
בין 2021 ל-2022, טירק שימש כתת-מזכ"ל למדיניות במשרד המזכיר הכללי.[8]
בתפקיד תת-המזכ"ל למדיניות במשרד המנהלה של מזכ"ל האומות המאוחדות, טירק ריכז את עבודת המדיניות העולמית של האו"ם. הוא היה אחראי לתיאום הכלל-מערכתי של האו"ם בהמשך ל"קריאה לפעולה למען זכויות האדם" של המזכ"ל, שקבע חזון להתמודדות עם האתגרים הקשורים זה בזה בעולם, על יסודות של אמון, סולידריות וזכויות אדם ויזם את פסגת העתיד, שהתקיימה בספטמבר 2024.[9]
בתפקיד עוזר הנציב העליון להגנה במשרד הנציב העליון לפליטים של האו"ם (UNHCR) בז'נבה (2019-2015), טירק מילא תפקיד מפתח בפיתוח ה-Global Compact on Refugees.
הוא עסק בהרחבה בנושאי דיני פליטים בינלאומיים, חוסר אזרחות וזכויות אדם. הוא גם כתב בכתב העת International Journal of Refugee Law.[10]
הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, החל מ-2022
ב-8 בספטמבר 2022, לאחר ההצבעה לזכותו בהעצרת הכללית, נבחר טירק להחליף את מיצ'ל בצ'לט מצ'ילה כנציבת האו"ם לזכויות אדם ;[11][12] באותה עת, המועמדים האחרים שהתחרו על התפקיד היו פדריקו וילגס ואדמה דיינג .[13] הוא נכנס לתפקידו ב-17 באוקטובר 2022.
בראש סדר העדיפויות המוצהרים של טירק כנציב העליון היה: העלאת חשיבות זכויות אדם לראש רשימת הנושאים של האו"ם בשטח וגיוס יותר כסף למשרד שמומן בחסר כדי לעמוד בדרישות העומדות בפניו.[14]
בשנת 2023, הוא הוביל את כנס זכויות האדם 75, לציון יום השנה ה-75 להצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, שזכתה לכמעט 800 התחייבויות ממדינות וארגונים אחרים. החל מקידום זכויות נשים וזכויות ילדים ועד למחויבויות להפחתת פליטות גזים לאטמוספירה וכן יוזמות שמטרתן העצמת אנשים עם מוגבלות וקידום רפורמות חקיקה. המוטו שלו היה, "זכויות אדם: נתיב לפתרונות" מציג שמונה מסרים המבטיחים שזכויות אדם עומדות במרכזה של כל פעולה למען השלום; כלכלות שעובדות עבור בני האדם וכדור הארץ.
המומחיות של טירק הייתה קריטית בקידום זכויות אדם כפתרון לאתגרים חדשים ומתהווים, כגון ההשלכות של הטכנולוגיה הדיגיטלית על פרטיות וחופש הביטוי.[15] בנובמבר 2023, הוא כתב מכתב גלוי לאלון מאסק בו דחק בו להבטיח שזכויות אדם יהיו מרכזיות בניהול טוויטר בהנהגתו של מאסק.[16] הוא קרא להעמיד את זכויות האדם בליבת הבינה המלאכותית הגנרטיבית.[17]
טירק גם דגל בשילוב של שיקולי זכויות אדם בתגובה העולמית לאתגרים הסביבתיים.
ב-17 באפריל 2023, טירק קרא לשלטונות רוסיה לשחרר את מבקר הקרמלין הוותיק ולדימיר קארה-מורזה שנידון למאסר של 25 שנים באשמת בגידה. טירק אמר, שגזר הדין הוא "מכה למרחב האזרחי בפדרציה הרוסית".[18]
ב-9 במאי 2023, טירק אמר, שלאיראן יש רקורד "מתועב" של הוצאות להורג, בממוצע של יותר מ-10 אנשים שנתלו בכל שבוע[19] וקרא לרשויות האיראניות לבטל את עונש המוות.[20]
במרץ 2024, טירק אמר שהוא מכיר ב"התקדמות סין בהקלת העוני וקידום הפיתוח" ודחק בשחרורם של מגיני זכויות אדם, עורכי דין ואחרים שנעצרו.[21] הוא גם קרא לסין ליישם את ההמלצות המופיעות בדו"ח של נציבות זכויות האדם של האו"ם לשנת 2022.[22]
^"Türk's global update to the Human Rights Council". Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights. 4 במרץ 2024. Dialogue between China and my Office continues in areas such as counterterrorism policies, gender equality, minority protection, civic space, and economic, social and cultural rights. As we move forward, it is important that this dialogue yield concrete results, notably in respect of the policy areas raised during the Universal Periodic Review. I recognise China's advances in alleviating poverty and advancing development, and I have urged that these advances be accompanied by reforms to align relevant laws and policies with international human rights standards. During the UPR, China announced plans to adopt 30 new measures for human rights protection, including amendments to the Criminal Law, and revisions of the Criminal Procedure Law. My Office looks forward to engaging with China on this; I particularly encourage revision of the vague offence of “picking quarrels and making trouble” in Article 293 of the Criminal Law, and I urge the release of human rights defenders, lawyers and others detained under such legislation. I also call on the Government to implement the recommendations made by my Office and other human rights bodies in relation to laws, policies and practises that violate fundamental rights, including in the Xinjiang and Tibet regions.{{cite web}}: (עזרה)
_(cropped).jpg)
