פולמוס הנאמנות הכפולה

שאלת הנאמנות הכפולה שעוררה התנועה הציונית בארצות הברית הטרידה יהודים מזרמים שונים, ונולדה מתוך פולמוס ציבורי פנים-יהודי שהגיע לשיאו בעשור הראשון של המאה ה-20. בלב הפולמוס עמדה טענת מתנגדי הציונות, שראו בציונים אזרחים אמריקנים עם מחויבות קודמת, שנאמנותם לאמריקה הייתה מוטלת בספק. הפולמוס התעורר על רקע התגבשותה של ההתנגדות היהודית האקטיבית לציונות, שהובלה על ידי זרם מרכזי בתוך הממסד הרפורמי, וכללה גם יחידים שלא השתייכו לרפורמים והיו חלק משכבת האליטה היהודית המשולבת היטב בחברה האמריקנית.

עד הצהרת בלפור הייתה ההתנגדות לציונות הפוליטית מסימני ההיכר המובהקים של התנועה הרפורמית בארצות הברית, וגם לאחריה הוסיפו יהודים בעלי השפעה לנסות ולערער על הגושפנקא הבינלאומית שנתנו הבריטים ללאומיות היהודית בארץ ישראל[1]. פולמוס הנאמנות הכפולה לא היה ייחודי ליהדות ארצות הברית, והופיע במתכונת מצומצמת יותר גם בקרב יהודי גרמניה; אולם רק בארצות הברית הוא עלה למדרגת פולמוס ציבורי ממושך, שהגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-20 עם הרשעתו של ג'ונתן פולארד בריגול עבור ישראל.

הרקע לפולמוס: הכרזתו הציונית של סולומון שכטר

הרב שניאור זלמן שכטר באוניברסיטת קיימברידג', חוקר כתבים מגניזת קהיר, 1897

ב-1902 הגיע הרב סולומון שכטר לניו יורק, לאחר שעזב את משרתו כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג', על מנת להקים מרכז ללימודי 'יהדות מסורתית מודרנית' באמריקה. בפועל, מינויו לנשיא הסמינר התאולוגי היהודי (JTS) העמידו בראש התנועה הקונסרבטיבית בארצות הברית. בדצמבר 1905 נשא שכטר נאום בפני כינוס ציוני פנימי, בו הכריז על הצטרפותו לתנועה הציונית, לאחר שבשלוש השנים בהן שהה באמריקה עבר תהליך אישי של התקרבות אליה. הנאום התפרסם רק כעבור שנה במאמר שהכה גלים בציבוריות היהודית. המאמר, "Zionism: A Statement", כלל בחלקו כתב קינה על ההתבוללות הרוחנית, בחלקו הסבר מדוע הציונות היוותה את ניגודה, וכן טיעונים כנגד העמדות הרפורמיות השגויות - לתפיסתו של שכטר - של הדת היהודית ושל הלאומיות היהודית. בעיני רוחו ראה שכטר שני מרכזים ליהדות – בפלסטינה ובגולה. המאמר, שהסביר את מהלך הצטרפותו של שכטר לציונות ואת ההשקפות שעמדו מאחוריה, זכה לתגובות נגד מיד עם פרסומו, בעיקר מן האגף הרפורמי[2], אך גם מאישים יהודים בולטים שלא נמנו עליה, דוגמת שמעון רוזנדייל.

פולמוס "הנאמנות הכפולה" בארצות הברית

הצהרת שכטר, שהתפרסמה ברבים בראשית 1906, זכתה לגל מיידי של תגובות בעיתונים יהודיים, שהיה חלק מפולמוס אותו כינה אביתר פריזל בשם "שאלת הנאמנות הכפולה"[3]. הפולמוס סביב "הנאמנות הכפולה" של הציונים באמריקה התנהל מראשית ימיה של התנועה הציונית במקביל להתגברות גל ההגירה ממזרח אירופה בשלהי המאה ה-19. הוא נע בין שלושה גורמים שונים: יהודים רפורמים בני השכבה היהודית-גרמנית, שהתריעו על בעיית כפל הנאמנות, יהודים ציוניים, שגרסו כי אין כל נאמנות כפולה בפעולה הציונית באמריקה, ויהודים שונים שהיו משולבים עמוק בחברה האמריקנית, וכפרו בעצם קיומה של בעיית ה"נאמנות כפולה". בבסיס הפולמוס עמדה הטענה, כי ישנה סתירה בין הנאמנות הציונית ובין הנאמנות האזרחית של היהודים. אלה שטענו זאת סברו כי שאיפת הציונות להקים יישות מדינית בארץ ישראל, ניצבה בניגוד לקיום חובותיו הפוליטיות ונאמנותו למולדת של האזרח האמריקני היהודי.

למעשה, הייתה טענת "הנאמנות הכפולה" האשמת הציונים באמריקה בחוסר נאמנות לארצם. ביולי 1897 הוציא הכנס השנתי של הרבנים הרפורמים האמריקאים הודעת גינוי רשמית לציונות המדינית, שהוכרזה כתנועה המחוללת נזק ליהודים ומערערת על נאמנותם האמריקנית הגבוהה[4]. התגובה הציונית להאשמה הרפורמית בחוסר הנאמנות לא אחרה לבוא. היא כללה הצהרות רשמיות שיצאו מכינוסים ציוניים שונים, בהן הכריזו על היותם אזרחים אמריקנים נאמנים, שלתפיסתם מיועד המפעל הציוני בארץ ישראל לא להם, אלא ליהודים הנרדפים במזרח אירופה. ריצ'רד גוטהיל, נשיא ה-FAZ, הוטרד מאשמת חוסר הנאמנות שרבצה על הציונים, לאור קשריו עם השכבה היהודית-גרמנית, וניסיונו למשוך חברים מתוכה לתוך הארגון הציוני. הוא אפילו ביקש מהרצל שיכתוב הבהרה בנושא ויפרסמה באמריקה, אולם לא ידוע מה השיב הלה בנידון. במקביל לפולמוס "הנאמנות הכפולה" באמריקה, נוצר גם במערב אירופה ויכוח ציבורי דומה בין הציונים ובין היהודים היותר משולבים בחברה, סביב שאלת נאמנותם של הציונים[5].

המשך הפולמוס ודעיכתו

התגובות למאמרו הציוני של שכטר בחוגים היהודיים האנטי-לאומיים שיקפה את גודל המאורע. יעקב שיף, מן הבולטים ורבי ההשפעה בקרב יהודי אמריקה, שכיהן בחבר הנאמנים של ה-JTS ומימן בהונו האישי את המוסד, הגיב במכתב ביקורת פומבי בו הוקיע את הציונות על חוסר הפטריוטיות שלה, וגרס כי 'אי אפשר להיות בו זמנית אמריקאי אמיתי ואוהד התנועה הציונית'. בין השאר קיבל שיף עידוד למכתבו מקאופמן קוהלר, נשיא ההיברו יוניון קולג' (HUC), ומן הדוברים האנטי-ציוניים המרכזיים במחנה הרפורמי. שיף תקף את הציונים והציע פתרון חלופי לשלהם: את מצוקת היהודים באימפריה הרוסית חשב לפתור במאבק לשיווי זכויותיהם באימפריה, ולא בציונות הפוליטית. הארי פרידנוואלד, נשיא ה-FAZ, שכיהן אף הוא בחבר הנאמנים של ה-JTS, הגן על שכטר ודרש משיף לחזור בו מאמירתו על אי-הפטריוטיות הציונית. שיף אמנם חזר בו מאמירתו בעקבות הלחץ שהופעל עליו, אך לא חדל מלראות בציונות מחויבות הקודמת למחויבות האזרחית האמריקנית[6]. הצטרפות שכטר לתנועה הציונית הייתה במובנים רבים שיאו של הפולמוס הציבורי סביב "הנאמנות הכפולה" בין הציונים ובין האנטי-לאומיים - בתוכם לרפורמים היה משקל מכריע. אחד ההסברים ליריבות בין התנועה הרפורמית והתנועה הציונית קשור בהתהוותן כשתי אלטרנטיבות יהודיות יריבות: שתיהן הופיעו בסוף המאה ה-19 כאופציות המשמעותיות ביותר ליהודים באמריקה להקמת מסגרת יהודית בעלת תוכן רוחני ובסיס רעיוני מוצק[7]. לאור זאת מתברר החיבור הרעיוני והאנושי המתבקש בין הקונסרבטיבים ובין הציונים, בתור אלטרנטיבה משותפת לתנועה הרפורמית. ואכן, אימוץ הציונות הרוחנית על ידי רבים מקרב הנהגת הזרם הקונסרבטיבי הייתה מהלך אנטי-רפורמי במפגיע. הציונים והקונסרבטיבים יצרו, בעידודו של שכטר, שותפות רעיונית סביב גיבוש היהודים במסגרת לאומית עממית רחבה שהציעה קיום רוחני יהודי איתן באמריקה.

פולמוס "הנאמנות הכפולה" תרם בסופו של דבר לגיבוש היחס הציוני למדינה האמריקנית ויסודותיה הרעיוניים; ארצות הברית נתפסה בעיניהם בתור המולדת הקבועה, המקנה את אותו "פלורליזם תרבותי" המאפשר קיום יהודי לאומי, שאינו עומד בסתירה לשייכות האמריקנית. ידועה אמרתו של לואיס ברנדייס, המשפטן המפורסם שהצטרף לתנועה הציונית ב-1912, בשלהי פולמוס "הנאמנות הכפולה", כי ”כל אמריקני המסייע לקידום היישוב היהודי בפלסטינה, אף שלא הוא או מי מצאצאיו יחיו שם אי פעם, יהיה אדם טוב יותר ואמריקני טוב יותר בעשותו כן [...]”. עוד קבע ברנדייס כי ”אין שום חוסר הלימה בין נאמנות לאמריקה ונאמנות ליהדות”[8]. מבחינת ברנדייס ושותפיו, ציונות ופרוגרסיביות ליברלית עלו בקנה אחד.

ככל שניטשטש זיהויה של הציונות האמריקנית עם המהגרים החדשים ממזרח אירופה, ואישים מוטמעים היטב ובעלי סטטוס גבוה בחברה הכללית דוגמת ברנדייס, פליקס פרנקפורטר, יוליאן מק ואחרים הפכו לציונים מוצהרים, כהה עוקצה של טענת חוסר הנאמנות הציונית. אפילו שיף הביע תמיכתו בציונות הרוחנית בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בעשור השני והשלישי מילאו את שורות התנועה הציונית אישים ממגוון שכבות החברה היהודית, ביניהם גם קבוצה משמעותית שהשתייכה לזרם הרפורמי – אף שלפני כן כבר היו יהודים רפורמים אחדים דוגמת מאגנס בצמרת ה-FAZ. ויכוחים ציבוריים על נאמנות פינו את מקומם לפולמוסים על אודות הגדרתו של העם היהודי – בין אם קבוצה לאומית או קבוצה דתית - שהוסיפו למלא את הדיון הציבורי בקרב היהודים וחידדו את ההבדלים הרעיוניים בין הציונים ובין הלא-לאומיים[9].

הדי הפולמוס

הפולמוס הציבורי שעורר שכטר הביא להפצתה של הציונות בקרב שכבות חדשות בקהילות היהודיות באמריקה[10]. מגמת ההתנגדות לציונות סייעה בסופו של דבר להרחבת הדיון ובהפצת הרעיון הציוני. רק מעמדו של שכטר יכול היה לגרום לכך. בזכותו הפכה השאלה הציונית לבעיה רעיונית רצינית ומחייבת עבור האליטות החברתיות של יהדות ארצות הברית. למרות המתקפות הציבוריות, מינפו הקונסרבטיבים את תמיכתם בציונות להמשך התרחבותם בקרב ציבור המהגרים ההולך וגדל; המחלוקת סביב הצטרפותו של שכטר לציונות לא היה בה כדי לערער את מוסד ה-JTS וחבר הנאמנים המגוון שלו, והמוסד המשיך להתרחב ולגדול.

הקונפליקט שעורר הרעיון הציוני חדר לאחר מכן ביתר שאת גם לתוככי ה-HUC, מרכז היהדות הרפורמית באמריקה. סמוך לפרסום מאמרו של שכטר התפוצצה פרשת התפטרותם של שלושה מורים מבית המדרש הרפורמי על רקע עמדותיהם הציוניות. לאורך 1907 התמלאו דפי העיתונים בשורה של ויכוחים ציבוריים על מידת הנאמנות הציונית ומפגעיה, במסגרת מאמרים ומאמרי ביקורת שעשו לתנועה הציונית שירות תעמולתי יוצא מן הכלל. מובן שלצד המאשימים בחוסר נאמנות והמגינים על הפטריוטיות הציונית, נשמעו גם קולות מסוג אחר. ציונים שונים, דוגמת דה-האז והארי פרידנוואלד, שללו את עצם הצגתה של "הנאמנות הכפולה" כבעיה ממשית. עורך עיתון בשם יוסף ג'ייקובס, שאיש לא חשד בו כציוני, טען כי אין בעיית "נאמנות כפולה" בקרב הציונים מפני שהנאמנות האמריקנית היא עשייה אזרחית ולא דיבורי סרק על פטריוטיות. כך טענו גם לואי מרשל ואוסקר שטר, מן האישים הבולטים בקרב היהדות הגרמנית הוותיקה[11].

בסיכומו של דבר, שיקף הפולמוס את השאיפות החברתיות של הנהגת התנועה הרפורמית והתנועה הציונית (ובתוכה החברים הקונסרבטיבים). שתיהן ביקשו לתת תוקף להשתלבותן בסביבה האמריקנית הכללית. אופיו המדיני והאזרחי של הפולמוס דיבר אל לב היהדות האמריקנית הוותיקה, שנכספה להשתלבות מוחלטת ולקניית מעמד ציבורי כלל-אמריקני. אותן שכבות חשו כיצד גלי ההגירה מעוררים תנועת התנגדות לקבוצות המהגרים, שפוגעת גם בהם כקיבוץ יהודי. ברקע החשש מן "הנאמנות הכפולה" עמדה החרדה שעוררה האווירה האמריקנית הכללית נגד ההגירה בראשית המאה ה-20. אותה התנגדות באה לידי ביטוי בתנועת ה-"Nativism" של הפרוטסטנטים הלבנים הוותיקים, שלנוכח השינוי הדמוגרפי העמוק שהתרחש בחברה האמריקנית במפנה המאה ה-20 עקב ההגירה האינטנסיבית, ביקשה לשמר את עמדות הכוח של האמריקנים הוותיקים ולהגביל את ההגירה החופשית. רוזנדייל ודומיו, זיהו את הציונות כאיום על השתלבותם החברתית כיהודים באמריקה, וכסדין אדום פוטנציאלי עבור מתנגדי ההגירה והאנטישמים. האפליה נגד יהודים במקומות הבילוי ובבתי הספר הפרטיים התעצמה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה[12]. עבור היהודים המשולבים עמוק בחברה האמריקנית, נתפסה הציונות כאיום על אידיאל האמריקניזציה, שהתממש בדמות אותה אפליה חברתית כלפי יהודים (ומיעוטים אחרים), וכיוצא בכך להגיע עד לכדי הגבלת ההגירה[13]. העובדה כי הציונות עלתה בד בבד עם התחזקות האנטישמיות באמריקה, עוררה אצל יהודים וותיקים את התחושה כי התופעות קשורות[14].

בחורף 1985–1986 התפוצצה פרשת הריגול של ג'ונתן פולארד בארצות הברית, ולא ירדה מסדר היום התקשורתי. כלי תקשורת ישראלים ואמריקנים העלו מחדש את השאלה בדבר הנאמנות הכפולה של יהודי ארצות הברית, וזו נדחתה על הסף על ידי מנהיגי הקהילה היהודית. ההאשמה בדבר הנאמנות הכפולה שימשה מתנגדים אנטי-יהודיים לצורכי תעמולה, ולא הוכרה כטיעון בעל משקל. ברור היה שבקרב יהודי ארצות הברית אין בעיה של נאמנות כפולה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Naomi W. Cohen, The Americanization if Zionism 1897-1948, Brandeis University Press 2003, pp. 66 (להלן: Cohen, The Americanization)
  2. ^ Naomi W. Cohen, The Reaction of Reform Judaism in America to Political Zionism 1897-1922, American Jewish History, American Zionism: Mission and Politics, Jeffrey Gurock (ed.), Routlege 1998, pp. 33 (להלן: Cohen, The Reaction)
  3. ^ אביתר פריזל, התנועה הציונית הציונית בארצות הברית: בשנים 1897–1914, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1970, עמ' 90 (להלן: פריזל, התנועה הציונית)
  4. ^ Jonathan D. Sarna, American Judaism: a history, Yale University Press 2004, pp. 202 (להלן: Sarna)
  5. ^ פריזל, התנועה הציונית, עמ' 94-96
  6. ^ Cohen, The Zionism, pp. 23-24
  7. ^ פריזל, התנועה הציונית, עמ' 91
  8. ^ Edward Tivan, The Lobby: Jewish Political Power and American Foreign Policy, Simon&Schuster 1987, pp. 17
  9. ^ פריזל, התנועה הציונית, עמ' 108
  10. ^ פריזל, התנועה הציונית, עמ' 95
  11. ^ פריזל, התנועה הציונית, עמ' 97, 102
  12. ^ רוברט רוקאווי, מהגרים, פועלים וגנגסטרים: פרקים בתולדות היהודים בארצות הברית, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 1990, עמ' 21-22
  13. ^ Cohen, The Reaction, pp. 35
  14. ^ Sarna, pp. 217-219

Read other articles:

Yandex

Penyuntingan Artikel oleh pengguna baru atau anonim untuk saat ini tidak diizinkan.Lihat kebijakan pelindungan dan log pelindungan untuk informasi selengkapnya. Jika Anda tidak dapat menyunting Artikel ini dan Anda ingin melakukannya, Anda dapat memohon permintaan penyuntingan, diskusikan perubahan yang ingin dilakukan di halaman pembicaraan, memohon untuk melepaskan pelindungan, masuk, atau buatlah sebuah akun. Yandex N.V.Kantor utama Yandex di MoskwaNama asliЯндексJenisPerseroan terba...

 

Adenan Satem

Ini adalah nama Melayu; nama Satem merupakan patronimik, bukan nama keluarga, dan tokoh ini dipanggil menggunakan nama depannya, Adenan. Yang Berbahagia Pehin Sri Datuk Patinggi Tan Sri Dr.Adenan SatemPSM Ph.D. (Swinburne) LL.B. (Adelaide)عدنان ساتيم Ketua Menteri Sarawak ke-5Masa jabatan1 Maret 2014 – 11 Januari 2017GubernurAbdul Taib MahmudWakilAlfred Jabu Numpang(1976–2016)[1]Douglas Uggah Embas(2016–sekarang)Abang Abdul Rahman Johari Abang Openg(2016�...

 

羅生門 (電影)

本條目存在以下問題，請協助改善本條目或在討論頁針對議題發表看法。 此條目需要补充更多来源。 (2018年3月17日)请协助補充多方面可靠来源以改善这篇条目，无法查证的内容可能會因為异议提出而被移除。致使用者：请搜索一下条目的标题（来源搜索：羅生門 (電影) — 网页、新闻、书籍、学术、图像），以检查网络上是否存在该主题的更多可靠来源（判定指引）。 �...

Felipe Pérez Roque

Felipe Pérez Roque Felipe Ramón Pérez Roque (lahir 28 Maret 1965) adalah menteri luar negeri dari Republik Kuba. Ketika ia diangkat pada 1999, ia bukan hanya menteri termuda dalam Kabinet Kuba tetapi juga merupakan satu-satunya menteri yang dilahirkan setelah Revolusi Kuba pada 1959. Pérez Roque sebelumnya adalah seorang insinyur listrik dan pemimpin organisasi pemuda yang pernah menjabat sebagai kepala staf Fidel Castro selama satu dasawarsa sebelum ia sendiri diangkat menjadi menteri. S...

 

قرية أوكسفورد (نيويورك)

قرية أوكسفورد   الإحداثيات 42°26′32″N 75°35′52″W / 42.4422°N 75.5978°W / 42.4422; -75.5978  [1] تاريخ التأسيس 1791  تقسيم إداري  البلد الولايات المتحدة[2]  التقسيم الأعلى مقاطعة تشينانغو  خصائص جغرافية  المساحة 4.588165 كيلومتر مربع4.622448 كيلومتر مربع (1 أبريل 2010)...

 

1928 Iowa Senate election

1928 Iowa Senate election ← 1926 November 6, 1928 1930 → 31 out of 50 seats in the Iowa Senate26 seats needed for a majority   Majority party Minority party   Party Republican Democratic Last election 49 1 Seats before 48[a] 2[a] Seats after 48 2 Seat change Elections in Iowa Federal government U.S. Presidential elections 1848 1852 1856 1860 1864 1868 1872 1876 1880 1884 1888 1892 1896 1900 1904 1908 1912 1916 1920 1924 1928...

Kitab Barukh

Bagian dari Alkitab KristenPerjanjian LamaYosua 1:1 pada Kodeks Aleppo Taurat Kejadian Keluaran Imamat Bilangan Ulangan Sejarah Yosua Hakim-hakim Rut 1 Samuel 2 Samuel 1 Raja-raja 2 Raja-raja 1 Tawarikh 2 Tawarikh Ezra Nehemia Ester Puisi Ayub Mazmur Amsal Pengkhotbah Kidung Agung Kenabian Besar Yesaya Yeremia Ratapan Yehezkiel Daniel Kecil Hosea Yoël Amos Obaja Yunus Mikha Nahum Habakuk Zefanya Hagai Zakharia Maleakhi Deuterokanonika Tobit Yudit Tambahan Ester 1 Makabe 2 Makabe Kebijaksanaa...

 

العلاقات السورية الكولومبية

العلاقات السورية الكولومبية سوريا كولومبيا   سوريا   كولومبيا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات السورية الكولومبية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين سوريا وكولومبيا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه المقارن...

 

Betalain

Warna merah bit berasal dari pigmen betalain. Betalain adalah pigmen tumbuhan yang memberi warna kuning, jingga, merah, dan ungu pada bagian daun dan buah.[1] Salah satu contohnya adalah betasianin yaitu pigmen merah bit yang termasuk kelompok pigmen betalain merah dan kuning yang sejak lama dianggap berkaitan dengan antosianin, walaupun betalain mengandung nitrogen tidak seperti antosianin.[1] Baik betasianin merah maupun pigmen betalain lainnya, yaitu betaxantin kuning, rumu...

Dewan Perwakilan Rakyat Daerah Kota Kediri

Dewan Perwakilan Rakyat Daerah Kota KediriDewan Perwakilan RakyatKota Kediri2019-2024JenisJenisUnikameral Jangka waktu5 tahunSejarahSesi baru dimulai21 Agustus 2019PimpinanKetuaH. Gus Sunoto Imam Mahmudi (PDI-P) sejak 28 September 2019 Wakil Ketua IDra. Firdaus (PAN) sejak 28 September 2019 Wakil Ketua IIKatino, A.Md. (Gerindra) sejak 28 September 2019 KomposisiAnggota30Partai & kursi  PDI-P (5)   NasDem (3)   PKB (3)   Hanura (2)  ...

 

Maroo Entertainment

Artikel ini membutuhkan rujukan tambahan agar kualitasnya dapat dipastikan. Mohon bantu kami mengembangkan artikel ini dengan cara menambahkan rujukan ke sumber tepercaya. Pernyataan tak bersumber bisa saja dipertentangkan dan dihapus.Cari sumber: Maroo Entertainment – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR (August 2016) Maroo Entertainment Co., LtdNama asli마루기획 주식회사JenisPublikGenreK-popR&BDidirikan2007PendiriMnet MediaKa...

 

Konkona Sen Sharma

Konkona Sen SharmaKonkona Sen Sharma di Taj Land EndLahir3 Desember 1979 (umur 44)New Delhi, IndiaPekerjaanAktrisTahun aktif2000–sekarangSuami/istriRanvir Shorey (2010–sekarang) Konkona Sen Sharma (bahasa Bengali: কঙ্কনা সেন শর্মা; kelahiran 3 Desember 1979) adalah seorang aktris India. Ia adalah putri dari pembuat film dan aktris Aparna Sen. Sharma biasanya tampil pada rumah seni dan film independen India Membuat debutnya sebagai artis cilik dal...

Auguste Mariette

French archaeologist and Egyptologist (1821–1881) This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Auguste Mariette – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (January 2016) (Learn how and when to remove this message) Auguste MarietteAuguste Mariette. Photo by Nadar, c. 1861BornFrançois Auguste Fe...

 

Capitoline Grounds

Baseball park in Brooklyn, New York, US Capitoline GroundsCapitoline GroundsLocation within New York CityShow map of New York CityCapitoline GroundsCapitoline Grounds (New York)Show map of New YorkLocationBrooklyn, New YorkCoordinates40°40′58″N 073°56′55″W / 40.68278°N 73.94861°W / 40.68278; -73.94861[1]OwnerReuben S. DeckerHamilton A. WeedCapacity5,000SurfaceGrassConstructionBroke ground1863Built1864OpenedMay 5, 1864Closed1880TenantsAtlantic of Bro...

 

الفتح الروماني لبريطانيا

الفتح الروماني لبريطانيا معلومات عامة التاريخ 43-84 م الموقع بريطانيا النتيجة إنتصار روماني المتحاربون الإمبراطورية الرومانية بريطونيون كلتيون القادة أولوس بلوتيوسغايوس سويتونيوس باولينوستيتوسنيياس جولياس أغريقولا توغودومنوسكاراتاكوسبوديكاكالغاكوس الخسائر 30,000–40,000 ...

Alma Reville

English film editor and screenwriter (1899–1982) Alma RevilleReville in 1955BornAlma Lucy Reville(1899-08-14)14 August 1899Nottingham, EnglandDied6 July 1982(1982-07-06) (aged 82)Los Angeles, California, USOccupation(s)Editor, screenwriterSpouse Alfred Hitchcock ​ ​(m. 1926; died 1980)​ChildrenPat Hitchcock Alma Lucy Reville, Lady Hitchcock (14 August 1899 – 6 July 1982) was an English screenwriter and film editor. She was the wife of f...

 

Los Angeles Dodgers award winners and league leaders

This is a list of award winners and league leaders for the Los Angeles Dodgers professional baseball franchise, including its years in Brooklyn (1883–1957). Awards Most Valuable Player (NL) Brooklyn 1913 – Jake Daubert 1924 – Dazzy Vance 1941 – Dolph Camilli 1949 – Jackie Robinson 1951 – Roy Campanella 1953 – Roy Campanella 1955 – Roy Campanella 1956 – Don Newcombe Los Angeles 1962 – Maury Wills 1963 – Sandy Koufax 1974 – Steve Garvey 1988 – Kirk Gibson 2014 – Cla...

 

العلاقات المكسيكية الكمبودية

العلاقات المكسيكية الكمبودية المكسيك كمبوديا   المكسيك   كمبوديا تعديل مصدري - تعديل   العلاقات المكسيكية الكمبودية هي العلاقات الثنائية التي تجمع بين المكسيك وكمبوديا.[1][2][3][4][5] مقارنة بين البلدين هذه مقارنة عامة ومرجعية للدولتين: وجه ال...

Leslie Morshead

Untuk orang lain dengan nama yang sama, lihat Morshead. Leslie Morshead pada 1941 Letnan Jenderal Sir Leslie James Morshead, KCB, KBE, CMG, DSO, ED (18 September 1889 – 26 September 1959) adalah seorang prajurit, guru, pengusaha, dan petani asal Australia, yang berkarier militer sepanjang dua perang dunia. Pada Perang Dunia Kedua, ia memimpin pasukan Australia dan Inggris di Pengepungan Tobruk (1941) dan di Pertempuran El Alamein Kedua Referensi...

 

2011–12 Fenerbahçe S.K. season

Fenerbahçe 2011–12 football seasonFenerbahçe2011–12 seasonPresidentAziz Yıldırım[1]Head coachAykut KocamanStadiumŞükrü Saracoğlu StadiumSüper Lig2nd[2]0Süper Final2ndTurkish CupWinners[3]Top goalscorerLeague: Alex (14)All: Alex (17) Home colours Away colours Third colours ← 2010–112012–13 → The 2011–12 season was Fenerbahçe's 54th consecutive season in the Süper Lig and their 105th year in existence. However, on 24 August 2...