PROFILPELAJAR.COM

פאני ארדן
Fanny Ardant
	פאני ארדן, 2005
לידה	22 במרץ 1949 (בת 75); סומיר, צרפת
שם לידה	Fanny Marguerite Judith Ardant
סוגה מועדפת	קולנוע
מדינה	צרפת
תקופת הפעילות	מ-1974
מקום לימודים	Sciences Po Aix-en-Provence; Paul Cézanne University ;
בן או בת זוג	Dominique Leverd פרנסואה טריפו (1981–1984); ; פביו קונברסי (1989–?) ;
צאצאים	Baladine Ardant Conversi, Lumir Leverd, Joséphine Truffaut
פרסים והוקרה	פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1997); פרס סטניסלבסקי (2003); פרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר (1997); Silver Bear for Outstanding Artistic Contribution (2002); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (2002); פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2020); Swann d’or de la meilleure actrice (2022) ;
	פרופיל ב-IMDb

פאני מרגריט ז'ודית' ארדן (בצרפתית: Fanny Marguerite Judith Ardant; נולדה ב-22 במרץ 1949) היא שחקנית קולנוע צרפתייה, אשר הופיעה בלמעלה מחמישים סרטי קולנוע מאז שנת 1976. ארדן זכתה בפרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1997 על משחקה בסרט Pédale douce ובפרס לומייר על משחקה בסרט Ridicule.

קורות חייה

ארדן נולדה במונטה קרלו שבמונקו^[1]. אביה היה נספח צבאי^[2]. היא גדלה במונקו עד גיל 17, אז עברה לאקס-אן-פרובאנס כדי ללמוד בגרנד אקול למדע המדינה.

ארדן החלה בקריירת משחק בתחילת שנות ה-20 לחייה. בשנת 1981 הופיעה לראשונה בסרט בולט, "אלה והאחרים" (Les Uns Et Les Autres), בבימויו של קלוד ללוש. באותה שנה הפכה ארדן לכוכבת קולנוע מוכרת בעולם לאחר ששיחקה לצידו של ז'ראר דפארדיה בסרט "האשה ממול" (La Femme d'à côté). הסרט בבימויו של פרנסואה טריפו הביא למועמדותה הראשונה של ארדן לפרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר. בשנת 1984 הייתה מועמדת בפעם השנייה לפרס על תפקידה בסרט לפתע ביום ראשון (1983) Vivement dimanche!. ארדן הייתה לבת-זוגו של טריפו וב-28 בספטמבר 1983 ילדה להם בת, שמה ז'וזפין טריפו.

בתחילת דרכה בקולנוע יופייה ועלומיה של ארדן הם שהביאו לה אהדה, אולם במהלך השנים הכיר הציבור את התחכום ומיומנויות המשחק של ארדן והיא הפכה לאחת השחקניות הצרפתיות הנערצות בשלהי המאה ה-20 בצרפת. את מגוון הדמויות שהיא מסוגלת לשחק הדגימה במשחקה בסרט הקומי Pédale douce, אשר זיכה אותה בפרס סזאר, הנחשב ליוקרתי ביותר.

ב-1993 שיחקה בסרט הישראלי "אישה זרה" של הבמאית מיכל בת-אדם, בדמותה של פנסתרנית בשם נינה. בשנת 1995 שיחקה בסרטם המשותף של וים ונדרס ומיכלאנג'לו אנטוניוני "מעבר לעננים", לצד אנסמבל שחקנים כמו אירן ז'קוב, ג'ון מלקוביץ' וסופי מרסו, ז'אן רנו ומרצ'לו מסטרויאני.

בנוסף לצרפתית, ארדן דוברת אנגלית ואיטלקית באופן שוטף ושיחקה במספר סרטים בהוליווד ובבריטניה. באנגלית שיחקה בסרטו של פרנקו זפירלי "קאלאס לנצח" (2002), בו שיחקה את דמותה של זמרת האופרה הנודעת מריה קאלאס.

בשנת 2007 שיחקה בסרטו של אבי נשר "הסודות".

בשנת 2008 שיחקה בתפקיד קטן בסרט האיטלקי "האלוהי" בבימויו של פאולו סורנטינו. באותה שנה שיחקה בסרט "שלום ולהתראות" (Hello Goodbye) עם ז'ראר דפארדיה. בסרט, שצולם בישראל, גילמו היא ודפארדיה זוג יהודים העולה לישראל ואת התלאות הפוקדות אותם כעולים חדשים. הסרט, בבימויו של גרהם גואיט, לא זכה להצלחה וגם בישראל הביקורות אודותיו היו קשות, כולל ביקורת קשה אודות משחקו של דפארדיה^[3].

בשנת 2009 החלה ארדן לביים ולכתוב תסריטי קולנוע. סרטה הראשון היה "עפר ודם", בכיכובה של רונית אלקבץ^[4]. הסרט במימון צרפתי-רומני-פורטוגלי הוקרן בפסטיבל קאן באותה שנה.

בשנת 2018 שיחקה בסרטה של אורסולה מאייר "יומן מחשבות" בדמותה של מאדאם פונטנאל, אשת חינוך המטילה משימה שגרתית למדי על תלמידיה: לתעד את חייהם, יום אחרי יום.

בשנת 2019 שיחקה בקומדיה הרומנטית "התקופה היפה בחיי" מאת הבמאי ניקולא בדוס; עבור תפקידה הייתה ארדן מועמדת לפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר.

בשנת 2023 שיחקה בדרמה הקומית "Les Rois de la piste" לצדו של מתייה קסוביץ.

בשנת 2024 גילמה את אן בסרט המותחן הבריטי "American Star".