פאולה יעקוביאן

פאולה יעקוביאן
לידה 4 באפריל 1976 (בת 48)
ביירות, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה לבנון, ארמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר הפרלמנט הלבנוני (7 במאי 2018–8 באוגוסט 2020)
  • חבר הפרלמנט הלבנוני (21 במאי 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פולט (פאולה) סיראגאן יעקוביאן (בערבית: بوليت (بولا) سيراكان يعقوبيان; בארמנית: Փոլէթ Սիրական Եագուպեան; נולדה ב-4 באפריל 1976) היא חברת פרלמנט לבנונית ועיתונאית לשעבר.

קורות חייה

יעקוביאן נולדה ב-1976 למשפחה נוצרית ארמנית. אביה הגיע ללבנון לאחר שניצל מרצח העם הארמני.[1] ב-1999 סיימה לימודי מינהל ציבורי ומדעי המדינה באוניברסיטה הלבנונית.[2]

בגיל 19 הצטרפה כעיתונאית לתחנת הטלוויזיה העצמאית שהקים אנרי ספיר - ICN (Independent Communications Network). לאחר שהתחילה בתור מגישת חדשות, קודמה לתפקיד ראש דסק החוץ והחלה להגיש את התכנית "הרשות הרביעית" (בערבית: "אלסלטה אלראבעה"). ב-1998 נסגר הערוץ ויעקוביאן עברה להגיש בערוץ החדשות הממלכתי LBCI את תוכנית הבוקר וכן שימשה כאחת הקרייניות במהדורת החדשות הבינלאומית של הערוץ. ב-1999 החלה לשדר במקביל בערוץ MTV הלבנוני(אנ') ובתחנת הרדיו של רשת ART(אנ').

לאחר נישואיה למוופק חרב, איש תקשורת לבנוני-שיעי, עברו השניים להתגורר בארצות הברית ויעקוביאן החלה לשדר בערוץ החדשות של הממשל האמריקני אל-חורה, שאותו ניהל חרב. חרב עזב את תפקידו זמן קצר לאחר מכן, ויעקוביאן נשארה בערוץ ארבעה חודשים בלבד, בהם שידרה רק שלוש פעמים.

עם חזרתה ללבנון הצטרפה לערוץ החדשות אל-מסתקבל (מילולית: העתיד). ב-2017 הייתה הראשונה לראיין את סעד חרירי לאחר שהתפטר במפתיע מתפקיד ראש ממשלת לבנון.[3] הראיון נערך בריאד לאחר שחרירי עזב את לבנון,[4] אך יעקוביאן ספגה ביקורת על כך שהראיון היה מבוים.[5]

קריירה פוליטית

בשנת 2018 הכריזה יעקוביאן כי תתמודד לפרלמנט הלבנוני על המושב המשוריין לנציג העדה הארמנית במחוז ביירות. במהלך קמפיין הבחירות שלה הצהירה כי תיאבק כנגד השחיתות השלטונית בלבנון, והיא נבחרה כמועמדת עצמאית, והאישה הראשונה ממוצא ארמני לכהן בפרלמנט הלבנוני.[6] היא נחשבה למתנגדות הבולטות לממשלה, בין היתר על רקע הפסקות החשמל הרבות, והמשבר בפינוי האשפה במדינה.[7] היא הגישה הצעות חוק שקראו לביטול תוארי הכבוד הרשמיים בלבנון, שהיו שריד לאימפריה העות'מאנית ולמנדט הצרפתי,[8] ולאיסור על שריפת פסולת.[9]

ב-2019, במהלך הבחירות לדובר הפרלמנט, רשמה יעקוביאן את שמה של הבמאית הלבנונית נדין לבאקי, האישה הערביה הראשונה שזכתה באותה שנה בפרס בפסטיבל קאן, במחאה על ביקורת של חזבאללה כנגד הבמאית.[10]

לאחר כהונה של כשנתיים, בעקבות אסון הפיצוץ בנמל ביירות, יעקוביאן וחברי פרלמנט נוספים התפטרו מתפקידם,[11] והיא בחרה להצטרף למאבק האזרחי בממשלה.[12] בבחירות לפרלמנט שנערכו בשנת 2022 התמודה יעקוביאן בשנית, הפעם במסגרת מפלגת "הזרם הפטריוטי החופשי" בראשותו של ג'בראן באסיל, ונבחרה מחדש.[13] היא הייתה אחת המתנגדות הבולטות מקרב חברי הפרלמנט להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון.[14]

ב-2025, במהלך הבחירות לנשיאות לבנון בפרלמנט הלבנוני, מתחה יעקוביאן ביקורת על חברי הפרלמנט השיעים, על כך שמנעו בחירת נשיא במשך תקופה ארוכה, והתעמתה על כך עם חבר הפרלמנט סלים עאון, המקורב לחזבאללה.[15]

חיים אישיים

יעקוביאן נישאה לבעלה הראשון, מוופק חרב, בנישואים אזרחיים, היות שהיא בת לעדה הארמנית והוא בן לעדה השיעית. ב-2016 השניים התגרשו לאחר שהביאו לעולם את בנם המשותף פול. יעקוביאן נישאה בשנית ב-2021 לווהבה תמרי, לבנוני ממוצא פלסטיני.

בשנת 2013 השיקה יעקוביאן את פרויקט "דאפא" לגיוס תרומות למשפחות נזקקות, המבוסס כולו על פעילות התנדבותית. במסגרת הפרויקט נערכו אירועי גיוס תרומות שנתיים, אך מאז המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה הוא פועל על בסיס קבוע ומספק מזון, בגדים, צעצועים ועוד ליותר מ-250,000 משפחות בלבנון.[16]

בשנת 2022 הייתה יעקוביאן על טיסת חברת התעופה הלאומית של לבנון, "מידל איסט איירליינס" מעמאן לביירות, בעת שהמטוס נפגע מכדור תועה במהלך הנחיתה בנמל התעופה בביירות.[17]

פרסים והוקרה

  • ב-2014 השיקה יעקוביאן ליין של תיקי נשים ואביזרי אופנה עם המעצב ממוצא לבנוני פטריק זורבי.[18]
  • באוגוסט 2017 קיבלה יעקוביאן את אות מסדר הכתר ממלך בלגיה פיליפ כהוקרה על פועלה.[19]
  • בשנת 2018 זכתה להוקרה בטקס הגאלה השנתי של קרן רנה מעווד על פעילותה במסגרת פרויקט "דאפא".[20]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולה יעקוביאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Lebanon's winning women: six females voted into parliament, France 24, ‏2018-05-08 (באנגלית)
  2. ^ Paula Yacoubian, ‏2021-04-09 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ אל-חרירי בראיון ראשון לרשת לבנונית: "התפטרתי מרצוני, אשוב ללבנון בקרוב", באתר www.maariv.co.il, ‏2017-11-12
  4. ^ "אחזור הביתה בקרוב, הסעודים לא כפו עליי דבר", באתר ynet, ‏2017-11-12
  5. ^ N12 - המראיינת של חרירי: "אין מזימה", באתר N12, ‏2017-11-14
  6. ^ "No "Velvet Revolution" for Lebanese Armenians". openDemocracy (באנגלית). נבדק ב-2020-06-28.
  7. ^ אתר למנויים בלבד ויויאן יי והוואידה סעד, המערכת הפוליטית בלבנון מסריחה משחיתות, אך גם מהררי זבל, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2019
  8. ^ وكالة أنباء الإمارات -وام, يعقوبيان تتقدم باقتراح قانون لالغاء الألقاب العثمانية والفرنسية, www.lebanondebate.com, ‏3 ביולי 2018 (בערבית)
  9. ^ يعقوبيان: يجب اعلان حالة الطوارئ في لبنان لأننا نمر بنكبة بيئية كبيرة, Elnashra News (בערבית)
  10. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, חיזבאללה מתח ביקורת, בישראל הוא לא יוקרן, אך הסרט הזה מועמד לגלובוס הזהב, באתר הארץ, 6 בינואר 2019
  11. ^ ממשל בקריסה, באתר ynet, ‏2020-08-09
  12. ^ N12 - מול המצלמות: הנשים הלבנוניות שמובילות את המחאה נגד נסראללה, באתר N12, ‏2020-08-11
  13. ^ אייכנר, סמדר פרי ואיתמר (2025-01-09). "תקווה חדשה ללבנון". Ynet. נבדק ב-2025-01-11.
  14. ^ סלאמה, דניאל (2022-10-13). "הקולות בתוך לבנון על כניעה: "הישראלים קיבלו אוצר, אנחנו נותרנו עם טופס לוטו"". Ynet. נבדק ב-2025-01-11.
  15. ^ הגנרל ניצח את מתנגד חיזבאללה: ג'וזף עאון נבחר לנשיא לבנון החדש - וואלה חדשות, באתר וואלה, ‏2025-01-09
  16. ^ DAFA campaign حملة دفى, About DAFA campaign حملة دفى, facebook
  17. ^ ורויטרס, דניאל סלאמה (2022-11-10). "מטוס נוסעים נפגע מירי תועה במהלך נחיתה בביירות". Ynet. נבדק ב-2025-01-11.
  18. ^ بولا يعقوبيان تطلق مع باتريك زغبي حقائب وإكسسوارات: مصنوعة من إطارات المطاط التالفة لوقف تلوث البيئة - القدس العربي (אורכב 20.12.2017 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ Paula Yacoubian Received The Order Of The Crown From The King Of Belgium, www.the961.com, ‏2018-01-26 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ بولا يعقوبيان مكرمة في الحفل السنوي لمؤسسة رينيه معوض..بالصور, Elfann News (בערבית)