ענת ניניו

ענת ניניו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 באוגוסט 1944 (בת 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת ניניו (נולדה ב-10 באוגוסט 1944) היא פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בהקשר האינטראקטיבי של רכישת שפה, פונקציות תקשורתיות של דיבור, התפתחות פרגמטית והתפתחות תחבירית. ניניו נודעה בעיקר בשל מחקרה על קריאה משותפת של ספרי-תמונות בידי הורים וילדים צעירים,[1] פיתוח טקסונומיות לאקטים תקשורתיים (communicative acts)[2][3] וכן על עבודתה בתחום ההתפתחות התחבירית, המשלבת תאוריות למידה עם הפרוגרמה המינימליסטית של חומסקי.[4] היא פרסמה שלושה ספרים,[5][6] ויותר ממאה מאמרים.[7]

ביוגרפיה

ניניו קיבלה תואר ראשון בסטטיסטיקה ובבלשנות אנגלית מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1965, ותואר ראשון נוסף בפסיכולוגיה בשנת 1969, מאותה האוניברסיטה. לאחר מכן למדה פסיכולוגיה קוגניטיבית עם דניאל כהנמן,[8] וקבלה תואר שני ב-1970 ותואר דוקטור ב-1974, גם כן מהאוניברסיטה העברית. ב-1975–1976 עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד עם ג'רום ברונר, והתמקדה בתאוריה אינטראקטיבית חברתית של רכישת שפה.

בשנת 1976 התמנתה כמרצה בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית,[7] הועלתה לדרגת מרצה בכיר ב-1982, פרופסור חבר בשנת 1989, ופרופסור מן המניין משנת 1994. הייתה גם פרופסור אורח באוניברסיטת דיוק, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קוויבק במונטריאול, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת מקווארי בסידני ואוניברסיטת פנסילבניה. היא חברת הוועד המנהל של האגודה הבינלאומית לחקר לשון הילדים (IASCL).

ניניו פרסמה גם שני ספרי שירה, אחד תחת שם העט עדה שמעון.[9][10]

קריאה משותפת של ספרי-תמונות על ידי הורים וילדים צעירים

עבודתה עם ג'רום ברונר נעשתה על קריאה משותפת של ספרי-תמונות בידי הורים וילדים צעירים, שמהווה הקשר מוקדם וחשוב לרכישת אוצר מילים ומיומנויות אורייניות. ניניו תיארה את התהליך שבו הורים מספקים מעין "פיגומים" המקלים על למידה בהקשר הזה.[11][12][13][14] קריאה עם ילדים נחשבת כיום קריטית להצלחה בבית הספר[15] ומשווקת על ידי משרד חינוך האמריקאי, כ"אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים שלהם להפוך לקוראים" .[16]

טקסונומיות של אקטים תקשורתיים

ניניו פיתחה עם פולי ווילר טקסונומיה ושיטת קידוד של אקטים מילוליים-תקשורתיים באינטראקציית אם-ילד, המבחינה בין פעולות דיבור, חילופי דיבור ופונקציות שיח. הטקסונומיה נסמכת על תאורטיקנים של פעולות דיבור, כגון הפילוסוף ג'ון סירל והסוציולוג ארווינג גופמן, ועל תיאורים שנתנו אימהות שהשתתפו באינטראקציות שצולמו בווידאו.[17] גרסה מקוצרת של הטקסונומיה (Inventory of Communicative Acts-Abridged, INCA-A), אומצה כשיטת הקידוד הרשמית בפרויקט CHILDES – מאגר של שפת ילדים ושל דיבור המופנה לילדים. שתי הגרסאות של הטקסונומיה נמצאות בשימוש נרחב בפרויקטים באנגלית, כמו גם בעברית, הולנדית, גרמנית, אירית, איטלקית, ספרדית, קטלאנית, רומנית, טורקית, יפנית, קוריאנית, סינית מנדרינית ועוד. הן משמשות גם במחקר על לומדי שפה שנייה, אפאזיים, ילדים אוטיסטים, ילדים לקויי ראייה ועוד.

התפתחות תחבירית

על אף שהיא שמה דגש על למידה וההקשר האינטראקטיבי של רכישת שפה, ניניו משתמשת במסגרת הבלשנית של הפרוגרמה המינימלסטית של חומסקי, כמו גם בדקדוק תלויות. השימוש ביחסים דקדוקיים כיחידות האטומיות של הניתוח הופך את עבודתה של ניניו על התפתחות תחבירית ליוצאת דופן, בתחום שבו מרבית החוקרים מעדיפים גישות הוליסטיות (כמו דקדוק התבניות) או מוותרים על ניתוחים תחביריים לגמרי לטובת גילוי אוטומטי של דפוסים סטטיסטיים. בעבודתה האמפירית, ניניו משתמשת בשיטות של בלשנות מאגרים מנת לאפיין את הדיבור המופנה לילד והפקת הדיבור של ילדים צעירים בשלב הרב-מילי המוקדם.

בתיאור ההתפתחות של השפה בילדים, ניניו מאמצת את הרעיונות והשיטות של מערכות מורכבות, ומתארת את תהליך רכישת השפה כתהליך בו ילדים מצטרפים כמשתתפים חדשים לרשת מורכבת של דוברים ושל שפה. במודל תאורטי זה, ילדים משולים למשתמשים של רשת האינטרנט אשר בעת ובעונה אחת משתמשים בה וגם יוצרים אותה.[4] השימוש הפרגמטי של דיבור לתקשורת בין דוברים מהווה לא רק את הרקע וההקשר של רכישת השפה אלא את אבני הבניין של הקישוריות במערכת המורכבת של השפה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Ninio, A. and Bruner, J. (1978). The achievement and antecedents of labelling. Journal of Child Language, 5, 1-15. Reprinted in M. B. Franklin and S. S. Barton (eds). (1988). Child language: a reader (pp. 36-49). Oxford: Oxford University Press.
  2. ^ Ninio, A. and Wheeler, P. (1984). A manual for classifying verbal communicative acts in mother-infant interaction. Working Papers in Developmental Psychology, No. 1. Jerusalem: The Martin and Vivian Levin Center, Hebrew University. Reprinted as Transcript Analysis, 1986, 3, 1-82, [revised version (1987) http://anat.ninio.org/CDBK-wd.doc].
  3. ^ Ninio, A., Wheeler, P., Snow, C. E., Pan, B. A., and Rollins, P. R. (1991). INCA-A: Inventory of Communicative Acts - Abridged. Coding manual distributed by Harvard Graduate School of Education. ראו תיאור של השיטה גם ב: Ninio, A., Snow, C. E., Pan, B.A. and Rollins, P. R. (1994). Classifying communicative acts in children’s interactions. Journal of Communication Disorders, 27, 157–187.
  4. ^ 1 2 Ninio, A. (2006). Language and the learning curve: A new theory of syntactic development. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-929982-9, 978-0-19-929981-2
  5. ^ Ninio, A. and Snow, E. C. (1996). Pragmatic development. Boulder, CO: Westview Press. ISBN 978-0-8133-2471-5
  6. ^ Ninio, A. (2011). Syntactic development, its input and output. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-956596-2
  7. ^ 1 2 קורות חיים כולל רשימת פרסומים באתר האוניברסיטה העברית
  8. ^ למשל Ninio, A. and Kahneman, D. (1974). Reaction time in focused and in divided attention. Journal of Experimental Psychology, 103, 393-399.
  9. ^ ניניו, ענת (1989). על שפת הבריכה המרוצפת. תל אביב: עקד.
  10. ^ שמעון, עדה (1981). רגעים ספורים. תל אביב: מ. נוימן.
  11. ^ Ninio, A. (1980). Picture-book reading in mother-infant dyads belonging to two subgroups in Israel. Child Development, 51, 587-590.
  12. ^ Ninio, A. (1980). The ostensive definition in vocabulary teaching. Journal of Child Language, 7, 565-573.
  13. ^ Ninio, A. (1983). Joint bookreading as a multiple vocabulary acquisition device. Developmental Psychology, 19, 445-451.
  14. ^ Snow, C., and Ninio, A. (1985). The contracts of literacy: Learning how to learn from reading books. Invited chapter. In W. Teale (Ed.), Emergent literacy: writing and reading (pp. 116-138). Norwood, NJ: Ablex.
  15. ^ [What can parents do to help their children succeed in school? PISA in focus. OECD 2011/10 (November). "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-12-16. נבדק ב-2011-12-04. {{cite web}}: (עזרה)]
  16. ^ Helping Your Child Become a Reader, U.S. Department of Education, 2005.
  17. ^ Ninio, A. (1991, April).Introduction to the Ninio and Wheeler taxonomy of verbal communicative acts and to the INCA abridged version. Paper presented at the Biennial Meeting of the Society for Research in Child Development, Seattle, Washington, April, 1991.