עמותת הכוריאוגרפים היא ארגון גג ליוצרים מובילים ובעלי ניסיון מקצועי נרחב בתחום המחול בישראל שמטרתו לעודד יצירה מקורית ואיכותית, להעצים את מעמד המחול בישראל, להרחיב את קהל אוהבי המחול ולסייע לחברי העמותה להופיע בכל מקום בארץ ובעולם.
העמותה מהווה כוח התאגדות וגורם מייצג מול המוסדות, ונחשבת כגורם בכיר בשדה המחול ובעולם התרבות הישראלי. העמותה נתמכת באופן שוטף על ידי משרד התרבות ועיריית תל אביב-יפו.
ביוגרפיה
בשנות ה-80 וה-90, החלה התעוררות של שדה המחול העכשווי בישראל, עם צמיחתם של כוריאוגרפים חדשים שהחלו ליצור סביב הפסטיבלים "הרמת מסך"[1] ביוזמת משרד התרבות (החל ב-1989) ו"גוונים במחול"[2] (החל ב-1984 בעיר רמלה והתבסס במרכז סוזן דלל עם פתיחתו ב-1989). הכוריאוגרפים העצמאיים פעלו, בדרך כלל, תחת קורת הגג של הלהקות הגדולות ״בת שבע״ ולהקת המחול הקיבוצית.
עקב הקושי הבירוקרטי בקבלת תקציבים ממשרד התרבות עבור יצירתם העצמאית, מספר כוריאוגרפים, בהם נמרוד פריד, נעה דר, ענת דניאלי, ענת שמגר, ענבל פינטו, אריה בורשטיין ויוסי יונגמן יזמו סדרת פגישות בהן עלה הרעיון להתאגד לתוך עמותה אחת שתרכז את התנהלותם הכספית, תייצג אותם מול משרד התרבות ותאפשר להם להתרכז ביצירה העצמאית.
בעזרתו של עו"ד דורון שטרן וסיוע כספי מקרן התרבות אמריקה-ישראל, הם החליטו לחבור לעמותה שנוסדה על ידי היוצרת מירי בן ברוך בשנת 1993, ושינו את שמה ל"עמותת הכוריאוגרפים״.
בשנותיה הראשונות של העמותה, נכללו בה אמנים מוכרים כגון סאלי אן פרידלנד, אילנית תדמור ותמר בורר. יו"ר הוועד המנהל הראשונה הייתה גבי אלדור, שתמכה באופן פעיל בהקמתה של העמותה.
שני העשורים הראשונים
לאחר התנהלות עצמאית במשך מספר שנים, במהלכן שימשו היוצרים נמרוד פריד, נעה דר ואריה בורשטיין בתפקידים ניהוליים בעמותה, בשנת 2021 התמנתה סיגלית גלפנד למנכ"לית העמותה. במהלך השנים, כוריאוגרפים עצמאיים רבים הצטרפו לשורותיו, בהם ניב שינפלד ואורן לאור, יסמין גודר, רננה רז, סהר עזימי, רונית זיו ורבים אחרים.[3][4][5]
בבסיסו של הארגון, עמדה תשתית שסיפקה ניהול פיננסי של כספי היוצרים, לצד עבודה שוטפת מול מדור המחול במשרד התרבות, בכדי לאפשר תמיכה ממשלתית ביוצרים העצמאיים במחול. לכך נוספו במהלך הזמן גם שירותים נוספים כגון ייעוץ משפטי, יחסי ציבור ופרסום, סבסודי חדרי סטודיו, ביטוחים שונים ועוד.
במהלך השנים, החלה העמותה גם להפיק פרויקטים משותפים לקידום יוצרי העמותה, בראשם פרויקט ״נעים״ שהפיץ סדרות מופעים, מפגשי אמן וסדנאות מאת יוצרי העמותה בכל רחבי הארץ, בשיתוף ״תרבות לישראל״.
מחסן 2
כחלק מהפעילות, התעורר צורך בהקמת בית לעמותה, בו יוכלו היוצרים לעבוד ולהופיע.
באפריל 2009, קיימה העמותה במשך חודש את אירועי ״נמל בית״[6] במחסן 2 שבנמל יפו. עבור אירוע זה השמישה העמותה מחסן תעשייתי ריק, והפכה אותו לתיאטרון שאירח מופעים של חברי העמותה ושל מוזיקאים שונים בכל ערב. ערב הפתיחה של האירוע היה מרתון של קטעי יצירות מאת כלל חברי העמותה.
לאחר הצלחת אירועי ״נמל בית״ החלה להתגבש תוכנית ארוכת טווח להשמשת מחסן 2 כבית לעמותת הכוריאוגרפים, תוך תמיכה של מרבית מחברי העמותה. בפברואר 2013 נפתח חלל הקבע של העמותה בנמל יפו תחת השם ״מחסן 2". הקמת החלל ותחזוקתו היו במשותף עם הנהלת נמל יפו, אך ההשקעה הכלכלית של העמותה במקום עמדה על סכום של למעלה ממיליון וחצי ש״ח.[7]
במהלך הזמן, גויסו תרומות שונות, לרבות תמיכה מקרן ביסטריצקי למצוינות באמנות אשר תמכה בפרויקט ״יוצר-אוצר״ במחסן 2 – סופי שבוע בהם אחד מיוצרי העמותה אצר תוכנית לשלושה ימים בסופ"ש סביב נושא מסוים.
הקפאת ההליכים
במהלך הזמן, התברר שעלויות התחזוקה במקום גבוהות מאד, תנאי השטח אינם מיטיבים עבור מופעי המחול וישנו קושי רב בהבאת קהל למקום.
בסוף 2015, התפטרה גלפנד מתפקידה כמנכ"לית העמותה,[8] ובמקומה מונתה לתפקיד בתחילת 2016 איריס רף-רונן.
בנוסף לקשיים תקציביים שהצטברו בגלל עלויות התפעול הגבוהות של מחסן 2, בסמוך לכניסתה של רף-רונן לתפקיד, הורה משרד המשפטים למשרד התרבות להפסיק את תמיכתו בעמותת הכוריאוגרפים, בנימוק שהוא רואה בה ״עמותת צינור״ ולכן תקצובה מנוגד לחוק, וזאת בעקבות התמהמהות של משרד התרבות בפרסום מבחני תמיכה מעודכנים אשר יאפשרו המשך תמיכה בעמותה.
בתגובה לצעד זה, אשר גרם גם לעיכוב משמעותי בהעברת כספי התמיכה של היוצרים עצמם, הגישה העמותה עתירה לבג"ץ,[9][10][11][12] צעד שנחל הצלחה והביא את משרד התרבות לשלם את מקדמות התמיכה לשנת 2016.
בעקבות העתירה, פרסם משרד התרבות מבחני תמיכה חדשים, אליהם נכנס סעיף המונע מיוצר שמחזורו הכספי השנתי עולה על 400 אלף ש"ח להמשיך להשתמש בשירותי העמותה ומחייב אותו להקים עמותה עצמאית - המשמעות הייתה ששבעה יוצרים וקבוצות מחברי העמותה, בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר, נאלצו לפרוש ולהקים עמותות עצמאיות, בהם יסמין גודר, יורם כרמי/להקת פרסקו, יוסי ברג ועודד גרף, רננה רז, ניב שינפלד ואורן לאור, מרכז ״כלים״ ותמי ורונן יצחקי.
עזיבתם של האמנים, בשילוב מצוקת התקציב שהביאה אחזקתו של מחסן 2, יצרו בור תקציבי של כ-5 מיליון ש״ח.
בסוף שנת 2016 סגרה העמותה את אולם מחסן 2 ובתחילת 2017 נכנסה להליך הקפאת הליכים בליווי רו"ח בועז גזית כנאמן ממונה מטעם בית המשפט. לאחר מספר חודשים פרשה רף-רונן מתפקידה.[13][13][14]
העת החדשה
לאחר תהליך הקפאת ההליכים ולטובת תהליך הבראתה של העמותה, מינה הנאמן שהופקד על ההליך מטעם המדינה את שרון בר לב כמנכ"לית העמותה בנובמבר 2017.[15] עיקר עבודתה בשנתיים הראשונות היה ייצובו של הארגון, סגירת הגירעון, בניית מודלים ניהוליים תקינים והקמתם מחדש של מוסדות העמותה בהם הוועד המנהל בו חברים עו"ד חגית נאמן, הכלכלן יוסי לוי, אוצרת התרבות רויטל בן אשר פרץ, אשת השיווק צילה רוזנבלום ובראשם היו"ר ד"ר יעל (ילי) נתיב.
לצידו של הוועד המנהל, פועלת ועדת יוצרים מייעצת הנבחרת פעם בשנתיים ומלווה את כל פעילויות העמותה. כמו כן, נבחרו גופי ביקורת, ראיית חשבון וייעוץ משפטי.
העמותה שוכרת משרדים וחדרי סטודיו לשימוש היוצרים בדרום תל אביב ומסבסדת סל שירותים נרחב הקשור לעולמו של היוצר העצמאי, כגון ייעוץ משפטי, שירותי יח"צ ופרסום ברשתות חברתיות, כרטיסי טיסה להופעות בחו״ל, ביטוחים, שעות סטודיו חודשיות ברחבי הארץ ועוד.
בר לב ביססה מספר עוגנים כלכליים אשר סייעו לעמותה להתייצב, תוך שהם פועלים לקידום חברי הארגון, בראשם שיתוף פעולה מתמשך עם מפעל הפיס לתרבות בפרויקט ״חיים בתנועה״,[16] דרכו מספקת העמותה סדרות של סדנאות ומופעים מאת יוצרי העמותה לרשויות בכל הארץ. כמו כן מפיקה העמותה פרויקטים שונים המשמשים כפלטפורמות לצמיחה ופיתוח של היוצרים, בהם פרויקט "מחול בסלון" המביא כל שנה את יוצרי העמותה למפגשי אמן בבתים פרטיים ומרכזים קהילתיים; שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות כגון יריד "צבע טרי" ובתי התרבות של כיכר ביאליק; וכן כנסים שנתיים אשר בוחנים מגוון נושאי רוחב בתחום התרבות, מתוך הפרספקטיבה של עולם המחול.
העמותה חברה בפורום מוסדות תרבות, ושותפה באופן קבוע בדיונים אודות היצירה העצמאית עם משרד התרבות ומוסדות הכנסת.[17]
נכון לספטמבר 2023, מונה עמותת הכוריאוגרפים 120 יוצרים ופרויקטים עצמאיים במחול.
