עלי אכבר וֶלָאיָתי (בפרסית: علیاکبر ولایتی; נולד ב-24 ביוני1945) הוא פוליטיקאי ורופא שמרן איראני. מכהן כפרופסור באוניברסיטת שהיד בהשתי למדעי הרפואה, יועץ בכיר של המנהיג העליון בעניינים בינלאומיים, וראש מועצת המייסדים וחבר הנאמנים של אוניברסיטת אזאד האסלאמית.[1]
ולאיתי חבר בהיכל התהילה של המדע והתרבות האיראניים, המועצה העליונה למהפכת התרבות, נשיא המועצה האיראנית לאבטחת אינטרס המשטר, נשיא המרכז למחקר אסטרטגי, ובכיר באקדמיה האיראנית למדעי הרפואה.
ולאיתי נולד בכפר רוסטאמבאד, שמיראן, טהראן, ב-24 ביוני 1945.[2][3] הוא בוגר אוניברסיטת טהראן למדעי הרפואה בשנת 1964. סיים את לימודיו ברפואת ילדים לפני שעבר לאוניברסיטת ג'ונס הופקינס להתמחות במחלות זיהומיות. בינתיים, לימד באוניברסיטה והיה חבר פעיל בגופים בעלי השפעה כמו המועצה העליונה למהפכה תרבותית וקרן האנציקלופדיה האסלאמית. במהלך שלטונו של מוחמד רזא שאה פהלווי, נעצר על ידי שירות הביון סאוואכ כשהיה בן 17.[4]
קריירה
בשנת 1961 הצטרף לחזית הלאומית, מפלגה חילונית.[2] בעקבות המהפכה האיראנית בשנת 1979, הוא נבחר כחבר פרלמנט מעיר הולדתו בבחירות לפרלמנט באותה השנה. הוא היה גם סגן שר הבריאות מנובמבר 1980 עד יולי 1981 בקבינט של מוחמד עלי רג'אי.[4]
לאחר שניצח בבחירות לנשיאות ב-13 באוקטובר 1981, הציע נשיא איראןעלי ח'אמנאי את ולאיתי כראש ממשלתו לפרלמנט של איראן, אך הפרלמנט הצביע נגדו ב-22 באוקטובר. בהמשך הציע חמינאי את מיר-חוסיין מוסאווי, שזכה לאישור הפרלמנט. בנובמבר 1986 טען ולאיתי כי על איראן לקיים קשרים דיפלומטיים עם כל מדינות העולם.[5]
במהלך ראשות הממשלה של מוסאווי שימש ולאיתי כשר חוץ. לאחר בחירתו של אכבר האשמי רפסנג'אני לנשיא, הוא המשיך לשמש בתפקידו עד 1997, אז הסתיימה כהונתו של רפסנג'אני.[2] הוא היה יועץ לעניינים בינלאומיים למנהיג העליון של איראן מאז 1997.[6][7]
בנובמבר 2006 הוציא השופט הארגנטינאי רודולפו קניקובה קוררה צווי מעצר בינלאומיים עבור ולאיתי, שישה איראנים נוספים ולבנוני אחד בקשר להפצצה של בניין AMIA בבואנוס איירס, שהביאה למותם של 85 בני אדם ו-151 פצועים בדרגות שונות.[8] ולאיתי מופיע ברשימת המבוקשים הרשמית של האינטרפול מאז מרץ 2007, בגין טענות על "רצח מחמיר ונזקים" הקשורים להפצצת AMIA.[9][10][11] צו המעצר מבוסס על הטענה כי בכירים באיראן תכננו את הפיגוע בפגישה באוגוסט 1993, בהם חמינאי, המנהיג העליון, מוחמד חג'אזי, יועץ המודיעין והביטחון של חמינאי, רפסנג'אני, הנשיא, עלי פאלחיאן, שר המודיעין, ושר החוץ, עלי אכבר ולאיתי.[12]
שנים מאוחרות יותר
ולאיתי מונה למועצה האסטרטגית ליחסי חוץ בשנת 2006. נראה שהוא מקורב למנהיג העליון עלי ח'אמנאי, משמש כיועצו לעניינים בינלאומיים וכתב את ההקדמה לספרו של חמינאי "פלסטין". הוא השתתף בטקס הלווייתו של עימאד מורנייה, שנהרג ב-12 בפברואר 2008, כשהוא מייצג את חמינאי ב-14 בפברואר בלבנון.[13]
^Barsky, Yehudit (במאי 2003). "Hizballah"(PDF). The American Jewish Committee. אורכב מ-המקור(Terrorism Briefing) ב-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-5 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
.jpg)
