בהלכה האסלאמית (שריעה), עידה (בערבית: العدة, תעתיק מדויק: אלעִדה) היא תקופת המעבר של אישה אשר התאלמנה או אשר התגרשה. במהלך פרק הזמן הזה היא אינה יכולה להתחתן עם גבר חדש[1]. תכליתה של תקופת הזמן הזאת היא להבטיח ככל הניתן שבמקרה שהאישה נמצאת בהיריון, תהיה ודאות באשר לזהות האב של הצאצא[2].
אורך תקופת העידה תלוי בכמה וכמה גורמים[3]: על פי סורת א-טלאק, במקרי גירושין תקופת העידה היא שלושה חודשים, אלא אם האישה בהיריון, אז היא נמשכת עד שהיא יולדת[4]. במקרה שהאישה גורשה על ידי בעלה לפני שהנישואים מומשו, אין תקופת המתנה לאחר הגירושין[5]. אישה שבעלה נפטר, העידה שלה אורכת ארבעה חודשים ועשרה ימים מיום הפטירה של הבעל, בין אם הנישואים מומשו ובין אם לאו[6]. חכמי הדת האסלאמיים גורסים כי תקופת הזמן הזאת גם מאפשרת לאלמנה הטרייה להתאבל, וגם שומרת ומגינה עליה מפני ביקורת אם היא החליטה להתחתן שוב[7]. כמו כן, הדבר עוזר לדעת באופן ודאי יותר אם האישה בהיריון או לא[8].
