עבדאללה אחמד עבדאללה

עבדאללה אחמד עבדאללה
عبدالله أحمد عبدالله
לידה 6 ביוני 1963
מחוז אל-ע'רביה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 7 באוגוסט 2020 (בגיל 57)
טהראן, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
כינויים נוספים אבו מוחמד אל-מסרי
עיסוק טרוריסט בכיר בארגון אל-קאעידה
השקפה דתית אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עבדאללה אחמד עבדאללהערבית: عبدالله أحمد عبدالله; 6 ביוני 19637 באוגוסט 2020), מוכר בכוניה אבו מוחמד אל-מסרי, היה טרוריסט מוסלמי, בכיר בהנהגת ארגון אל-קאעידה ומחבריה הראשונים. היה מבוקש על ידי ממשלת ארצות הברית בגין מעורבות ישירה בתכנון המתקפה על שגרירות ארצות הברית בקניה וטנזניה בשנת 1998. לפי דיווח של הניו יורק טיימס, עבדאללה נהרג ב-7 באוגוסט 2020 בטהראן בהתנקשות של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

אבו מוחמד אל מסרי, נולד בע'רביה, מחוז בצפון מצרים, במרכז דלתת הנילוס. בצעירותו שיחק כדורגל באופן מקצועי בליגה הראשונה במצרים[1][2]. לאחר הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, הצטרף אבו מוחמד, יחד עם לוחמים ערביים אחרים לתנועת הג'יהאד אשר התפתחה באותן שנים, תחת הנהגתו של אוסאמה בן לאדן. במסגרת תנועה זו הצטרפו מוסלמים רבים ללוחמים האפגניים במאבקם כנגד הפלישה הסובייטית. המאבק הסתיים בניצחון האפגנים על הצבא הסובייטי. עקב העובדה שממשלת מצרים אסרה על חזרתם של הלוחמים לביתם במצרים, מצא עצמו אבו מוחמד יחד עם לוחמים אחרים באפגניסטן עם תום המלחמה. הקשיים שהערימה ממשלת מצרים על חזרת הלוחמים לארצם גרמה לכך שחלק גדול מהנהגת אל-קאעידה היה ממוצא מצרי בתחילת דרכו של הארגון. אבו מוחמד היה בין 170 חבריו הראשונים של הארגון, במסמכי הארגון שנתפסו לאחר הפלישה האמריקאית לאפגניסטן, נמצא שמו במקום השביעי[3].

פעילותו במסגרת ארגון אל-קאעידה

אבו מוחמד נשלח לסומליה בתחילת שנות ה-90, כמדריך מטעם אל-קאעידה על מנת לסייע ללוחמים הנאמנים למוחמד פארה איידיד, בין המנהיגים הבולטים במהלך מלחמת האזרחים במדינה. בין יתר תפקידיו, הדריך את הלוחמים הסומלים כיצד להשתמש ברקטות על מנת לפגוע במסוקים. פעילים אשר אומנו על ידי המדריכים הערבים מאפגניסטן לקחו חלק בהפלת המסוקים האמריקאים בסומליה בתקרית המוכרת כקרב מוגדישו.

מעט לאחר אירועי קרב מוגדישו החל תא אל קאעידה בקניה לאסוף מודיעין על מטרות אפשריות לתקיפה במדינה. מבין המטרות שנבדקו, החליט אוסאמה בן לאדן על השגרירות האמריקאית בניירובי, קניה. בניסיון לחקות את פעילות ארגון הטרור חזבאללה, הוחלט לפגוע במטרה נוספת במקביל. המטרה הנוספת שנבחרה היא שגרירות ארצות הברית בדאר א-סלאם, טנזניה[1]. אבו מוחמד, אז כוכב עולה בארגון, קיבל אחריות על זירת הפעילות במזרח אפריקה, תכנן את הפעולה ואישר את ביצועה. במתקפה המשולבת על בנייני השגרירות, אשר נערכה באוגוסט 1998 וכללה שימוש במשאיות תופת, נהרגו 223 בני אדם ונפצעו מעל 4000. בגין מעורבותו בפיגוע, הוכנס לרשימת האנשים המבוקשים על ידי הממשל האמריקאי[4].

עלייתו להנהגת אל-קאעידה

לקראת סוף שנת 2000, מונה אבו מוחמד לאחד מבין עשרת חברי גוף קבלת ההחלטות של הארגון, מועצת השורא. הנהגת אל-קאעדה כמו גם מרבית פעיליו, מצאה מחסה באפגניסטן, אשר נשלטה באותה תקופה על ידי הטליבאן, בת ברית פוליטית ואידאולוגית של אל-קאעידה. אבו מוחמד מונה לנהל את כוחות הארגון בעיר הבירה של אפגניסטן, קאבול וכן לעמוד בראש מחנות האימונים של הארגון במדינה[1].

לאחר פיגועי 11 בספטמבר ב-2001 והפלישה האמריקאית לאפגניסטן, נמלט אבו מוחמד, יחד עם מנהיגים אחרים באל קאעידה, לאיראן. לא הייתה זו בחירה פשוטה עבור הנהגת הארגון, מאחר שהיות איראן מדינה שיעית, הארגון הסוני פונדמנטליסטי, ראה בה אויב. עם זאת, מאחר שארצות הברית רדפה את אנשי אל-קאעידה באפגניסטן ופקיסטן, איראן נתפסה כמקלט סביר. זאת מאחר שהסיכוי שתשתף פעולה עם ארצות הברית היה קטן.[1]

אבו מוחמד, יחד עם משפחתו ומנהיגים אחרים מהארגון, השתקעו בעיר שיראז באיראן. בשנת 2003 נעצר אבו מוחמד והנהגת הארגון לאחר שממשלת איראן החליטה שברצונה לפקח מקרוב על פעילותם[5]. בזמן שהותו של אבו מוחמד במעצר באיראן, השיא את בתו מרים עם בנו של בן לאדן, חמזה, אשר שהה עמו במעצר. נישואים אלו מדגימים את מעמדו הבכיר של אבו מוחמד בארגון ואת קשריו הקרובים עם ראש ההנהגה.

אבו מוחמד שוחרר ממעצר בשנת 2015, יחד עם בכירים נוספים בארגון, בעסקת חילופי שבויים שכללה את החזרתו של דיפלומט איראני שנחטף בתימן. מאז שחרורו, העריכו מומחים במערב כי אבו מוחמד מיועד לרשת את איימן א-זוואהירי בראש הנהגת הארגון. זאת במיוחד על רקע מצבו הבריאותי המתדרדר של א-זוואהירי.

דיווחים על הריגתו

ב-13 בנובמבר 2020 פורסם בניו יורק טיימס שב-7 באוגוסט 2020 נהרג עבדאללה בידי שני סוכנים של "המוסד", לבקשת ארצות הברית. בכתבה נטען כי הסוכנים, רכובים על אופנוע, ירו לעברו חמישה כדורים מאקדחים נושאי משתיקי קול בעת שזה נסע במכוניתו בפרברי טהראן. כתוצאה מן הירי נהרגה גם בתו מרים, אלמנתו של חמזה בן לאדן, שישבה לצדו (לפי דיווח של סוכנות הידיעות אסושיאייטד פרס, גם היא הייתה יעד לחיסול, שבוצע בידי לוחמי יחידת כידון).[6] גורמים רשמיים בישראל ובארצות הברית לא התייחסו לפרסומים. איראן הכחישה את הדיווח ואמרה כי היא אינה מאכלסת בשטחה אנשי אל-קאעידה. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד חטיבזאדה, הצהיר כי ארצות הברית וישראל לפעמים "מנסות לקשור את איראן לקבוצות כאלה על ידי שקר והדלפת מידע כוזב לתקשורת". על פי הניו יורק טיימס, ניסתה איראן לטייח את ההתנקשות באמצעות סיפור כיסוי לפיו נורה פרופסור לבנוני להיסטוריה בשם חביב דאוד.[7][8][9] ב-12 בינואר 2021 אישר מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו שעבדאללה נהרג בטהראן ב-7 באוגוסט 2020.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים