סקלת קוֹבֶּרן (באנגלית: Cockburn Scale) היא טכניקה פשוטה לסיווג פרויקטים לפיתוח תוכנה לפי גודל הצוות ודרגת הקריטיות של התוכנה המפותחת. הטכניקה הוצגה לראשונה על ידי אליסטר קוֹבֶּרן בספרו ‏Agile Software Development‏^[1].

בגרסתה הפשוטה, מוצגים שני מאפיינים בטבלה:

• ציר X - מספר האנשים המשתתפים בפיתוח התוכנה באופן ישיר, לרבות ניהול, ארכיטקטורה, תכנות ובדיקות.
• ציר Y - דרגת הקריטיות של התוכנה המפותחת הנמדדת במידת הנזק שיגרם במקרה של כשל בתוכנה (באג). בגרסה בשפה האנגלית, שמות השנתות על ציר זה מופיעים כקיצור של אות אחת בתאי הטבלה.
  • Comfort - פגיעה בנוחות.
  • Discretionary Money - אובדן של סכום כסף קטן.
  • Essential Money - אובדן של סכום כסף משמעותי.
  • Life - אובדן חיים.
  • Many Lives - אובדן חיים רבים.

• סקלת קוברן משמשת להגדרת תחום הישימות של מתודולוגיה נתונה. השיטה מאפשרת השוואה מתוקננת בין מתודולוגיות שונות^[2]. ראו הרחבה בערך מתודולוגיה לפיתוח תוכנה.
• סקלת קוברן משמשת לאומדן ראשוני של דרגת הקושי של הפרויקט ומסייעת לבחירה של מתודולוגיית פיתוח מתאימה. לדוגמה, פרויקט לפיתוח מערכת מידע לתחום הפיננסי שבו צוות הפיתוח מונה 10 אנשים, יסווג לרוב כפרויקט מסוג D10 או לפעמים גם כ-E10. סוג זה של פרויקטים ניתן לרוב לפתח באחת מהשיטות הזריזות, בלי צורך בהתאמה נוספת של השיטה הנבחרת. לעומת זאת, פרויקט לפיתוח תוכנה לבקרה על התנועה האווירית שבו צוות הפיתוח מונה 130 אנשים, יסווג כפרויקט מסוג M130. בסוג זה של פרויקטים, יש לשים דגש רב על ניהול תצורת התוכנה והתיעוד, וייתכן שיש אף לאמת חלקים בתוכנה.

• מתודולוגיה לפיתוח תוכנה

• A Practical Guide to Seven Agile Methodologies - מאמר העושה שימוש בסקלת קוברן להשוואת מתודולוגיות זריזות והישימות שלהן