סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ
(בית ראשון)
|
סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים;
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ,
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים.
|
|
|
|
|
"סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ" הוא שיר ילדים לשבועות, שנכתב בתרפ"ט (1929) על ידי לוין קיפניס והולחן על ידי ידידיה אדמון[1].
בריאיון לציפי פליישר סיפר לוין קיפניס על השיר: "אז חיברתי רק בית אחד. ההדפסה הראשונה בגליונות לגננות. ב"מחרוזת" הוספתי עוד שני בתים."[2]
השיר הולחן בסגנון מודוס מיקסולידי.
השיר מתאר את טקס הבאת הביכורים השונים מכל רחבי הארץ והשמחה המלווה לכך. היעד של הצועדים, או מקום התכנסותם מקצות הארץ, אינו נזכר בשיר.
השיר הפך עם השנים להמנון של חג השבועות – שיר עליז המשלב אווירת חג ושמחה על האביב, והושר בטקסי הבאת הביכורים, על ידי מבצעים שונים, ביניהם משה דץ ורינת גבאי.
לקראת חג השבועות ה'תשע"ז יהודה לויכטר אירח את סיני תור בביצוע של לחן חדש לשיר, בעיבודו של דוד ליפשיץ.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים