סלאבופיליה (ברוסית: Славянофильство) מתארת חיבה ועניין רב של אדם כלפי העמים הסלאבים או כלפי התרבות הסלאבית. עניין זה יכול להיות באחד מתחומים אלה או במשולב ולכלול לדוגמה חיבה לשפות סלאביות (דרומיות, מזרחיות ומערביות).
במאה ה-19 ריכזה הסלאבופיליה תנועה אינטלקטואלית, סלאבופילים, שרצתה שהאימפריה הרוסית תתפתח על יסוד ערכים ומוסדות שנגזרו מההיסטוריה המוקדמת שלה. וכך התנגדו הסלאבופילים להשפעותיה של מערב אירופה ברוסיה. בין המייסדים של התנועה איוון קירייבסקי ואלכסיי חומיאקוב (אנ'). תנועות דומות היו גם בפולין, סרביה וקרואטיה, בולגריה וצ'כוסלובקיה.
בהתאם להקשר ההיסטורי, מכנים את ההפך של רגש זה - סלאבופוביה, פחד מהתרבות הסלאבית, שמשמש לתיאור תיעוב של כל דבר הנובע ממקור ורקע סלאביים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
