PROFILPELAJAR.COM

סינוסיטיס
Sinusitis
	דלקת בגת הלסת (Maxillar sinusitis) השמאלית; הגודש נראה בצבע לבן
תחום	רפואת אף אוזן גרון
טיפול	moxifloxacin; פלוטיקזון; לוראטדין; mometasone; sulfamethoxazole / trimethoprim; דוקסיציקלין; penicillin v potassium; אזיתרומיצין; פקסופנדין; azelastine; azelastine / fluticasone; levofloxacin hemihydrate; איבופרופן; קלינדמיצין; מתילפרדניזולון; tetrahydrozoline; אמוקסיצילין; cefdinir; (E)-cefprozil; loracarbef; ציפרופלוקסצין; cefuroxime; פסאודואפדרין; dexbrompheniramine; naphazoline; קלריתרומיצין; gatifloxacin; trovafloxacin; לבופלוקסצין; guaifenesin; צטריזין ;
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/232670
DiseasesDB	12136
MeSH	D012852
סיווגים
ICD-10	J01, J32
ICD-11	CA01

סינוסיטיס (בכתיב לועזי: Sinusitis; בעברית: דלקת הגַּת) היא דלקת של הגתות (הסינוסים). הגתות הן חללים בעצמות הגולגולת, תפקידם קשור ככל הנראה בתהודה ובהפחתת משקל של הגולגולת. דלקת גת היא דלקת של ציפוי אותם החללים, משמע, דלקת של הרירית שבתוך הגתות. קיימות ארבע גתות בדפנות הגולגולת:

גת הלסת (Maxillary sinus) וגת הַכְּבָרָה (Ethmoid sinus) – קיימות מלידה; גת הלסת מאווררת רק החל מגיל 4.

גת הַיָּתֵד (Sphenoid sinus) וגת המצח (Frontal sinus) - מתפתחות בגילאים 7-2.

הגתות הן כיסי אוויר המצופים באפיתל נשימתי, העשוי תאי אפיתל עם שׂעריות (Cilia) ותאי גביע (goblet cells) המייצרים ריר. תפקיד הריר להגן על ריריות האף והסינוסים. הריר המופרש בסינוסים מתנקז דרך הפתחים אל חללי האף ומשם מפונה אל לוע האף ונבלע מבלי שנרגיש. הגתות נפתחות לחלל האף ומתנקזות לכיוון הלוע האחורי (nasopharynx) ומשם ללוע התחתון. דלקת גת מתפתחת במצבים שבהם קיים ייצור מוגבר של ריר (למשל, זיהום נגיפי, המהווה את הסיבה השכיחה לדלקת), חסימת הפתחים ועיכוב בפעילות השׂעריות. גת הלסת (הסינוס המקסילרי) היא הפגיעה יותר לדלקת. למעשה בכל נזלת האזור מתמלא בהפרשה, כאשר לרוב יש ניקוז טבעי דרך פתחי הגתות. כאשר אין ניקוז, על רקע הנפיחות והחסימה המקומית, הרירית נעשית בצקתית ונפוחה, מפרישה ביתר ועלולה להתפתח דלקת.

דלקת גת יכולה להיות חריפה או כרונית, כאשר דלקת חריפה יכולה להיות חד פעמית. סינוסיטיס כרונית מוגדרת כדלקת ממושכת הנמשכת מעל שלושה חודשים.

הגורם הנפוץ ביותר לדלקת גת חריפה, הוא זיהום ויראלי, כגון הצטננות חורף רגילה. אלרגיות יכולות לגרום נפיחות מקומית ולהפריע למנגנוני ההגנה הנורמליים, כך שתיתכן נטייה לדלקת גת חוזרת. הגורמים העיקריים לדלקת גת חיידקית הם Streptococcus pneumoniae ו-Haemophilus influenzae. גורמים נוספים ונדירים יותר לדלקת גת יכולים להיות דלקת בשורש שן בלסת העליונה הנכנסת לגת הלסת, מחלת הסיסטיק פיברוזיס, פטרת, או גידולים.

סינוסיטיס כרוני הוא מצב רפואי שנמשך מספר חודשים ברצף עם חזרות במשך מספר שנים והוא די שונה מהמצב המוכר של סינוסיטיס חד פעמי, הן בסימפטומים, הן בבעיות נוספות המתלוות והן בגישה הטיפולית.

תסמינים

תסמינים של דלקת גת כוללים בדרך כלל כאב ראש מקומי באזורי הגתות (לרוב באזור המצח או הלסת העליונה, בהתאמה למיקום גתות המצח והלסת). החולים מתלוננים על נזלת והצטברות של ליחה מוגלתית. תיתכן תחושה של "ראש כבד" ולחץ בראש, ולעיתים גם חום. בדלקת גת כרונית יש במקרים רבים רקע אלרגי. לרוב, אין חום כשבנוסף האף עשוי להיות גדוש ועם פוליפים שעשויים לגרום לקושי בנשימת אף.

אבחון

האיבחון הראשוני לסינוסיטיס מתבצע אצל רופאי אף אוזן וגרון. ניתן להסתייע בצילום, אולם לרוב רופאים יכולים לאבחן גם בלעדיו. במקרים של דלקת גת כרונית חוזרת יש לשקול ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת (CT), בעיקר כאשר ישנו כאב בקרבת המוח וארובות העיניים.

גורם הזמן חשוב להצלחת הטיפול, בשל החשש כי אי טיפול או עיכובו יוביל לסיבוכים. סיבוכים אפשריים של דלקת גת הם צלוליטיס פרה-אורביטלית (באזור גלגל העין) – למשל כתוצאה מסיבוך בגת הכברה, הקרוב לארובת העין; או חדירה של הזיהום לחלל המוח. במקרים שבהם דלקת הגת כרונית, אחד הסיבוכים העיקריים הוא דלקת סימפונות כרונית.

טיפול

הטיפול הוא בהתאם לאיבחון ולסיבת המחלה. בדלקת קלה ויראלית וללא סיבוכים, די בטיפול תומך על ידי נוגדי גודש וכאב, לעיתים טיפות אף לכמה ימים, שתייה רבה ומנוחה. לעומת זאת, בזיהום חיידקי יש להוסיף סוגים שונים של אנטיביוטיקה. אם הרקע לכאבים הוא מחלת שיניים, אז נדרש טיפול לכך. אם הרקע אלרגי יש להוסיף טיפול אנטי אלרגי על מנת למנוע חזרה של דלקת הגת.

במקרים מסוימים יש להשתמש באופן חד פעמי בטיפול תרופתי בקורטיזון (סטרואידים) להפחתת הגודש, ולעיתים כאשר המחלה כוללת פוליפים רבים, יש צורך בחסימה ושינוי אנטומי, אם מדובר בגידול אז יש לנתח את הגתות.