PROFILPELAJAR.COM

סיישרו איטגאקי
板垣征四郎
לידה	21 בינואר 1885; מוריאוקה, האימפריה היפנית
הוצאה להורג	23 בדצמבר 1948 (בגיל 63); טוקיו, יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי
מקום קבורה	אאיצ'י
מדינה	האימפריה היפנית, יפן
השכלה	האקדמיה הצבאית הקיסרית
השתייכות	האימפריה היפנית הצבא היפני הקיסרי;
תקופת הפעילות	1904–1945 (כ־41 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-5, מפקד הצבא המוצב בקוריאה, מפקד הארמייה ה-7, שר המלחמה
פעולות ומבצעים
	מלחמת רוסיה–יפן; מלחמת סין–יפן השנייה; המערכה באוקיינוס השקט;
עיטורים
	מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה

סַיְישֶׁרוֹ אִיטְגָאקִי (ביפנית: 板垣征四郎;‏ 21 בינואר 1885 – 23 בדצמבר 1947) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי ושר המלחמה של האימפריה היפנית בין 1938–1939. איטגאקי היה מיליטריסט ומראשי התוכנית לפלישה היפנית למנצ'וריה אשר אחריה שירת בתור ראש מטה צבא קוואנטונג, הזרוע הצבאית של יפן במנצ'וריה.

לאחר ההפסד לברית המועצות במהלך קרב חלקין גול בשנת 1939, איטגאקי פוטר מתפקיד שר המלחמה ובהמשך פיקד על מספר ארמיות עד לכניעת האימפריה היפנית בסיום מלחמת העולם השנייה. עם סיום המלחמה, בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק דן את איטגאקי בפשעי מלחמה והוא הוצא להורג בתלייה.

ביוגרפיה

איטגאקי נולד בשנת 1885, (תקופת מייג'י), במוריאוקה, מחוז איווטה, האימפריה היפנית, למשפחת סמוראים לשעבר. לאביו היה תפקיד ציבורי ואיטגאקי חונך בזרם בניצ'ירן הבודהיסטי. לאחר שסיים לימודיו בתיכון נרשם לאקדמיה צבאית בעיר סנדאי. איטגאקי סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הקיסרית בשנת 1904 וזמן קצר לאחר מכן השתתף במלחמת רוסיה-יפן. בין השנים 1924–1926 הוא שירת בתור נספח צבאי בשגרירות יפן ברפובליקה הסינית (ממשלת בייאנג).

בין השנים 1926–1927 הוצמד למטה הכללי של הצבא. בשנת 1927 הוא מונה לקצין הפיקוד של בריגדת החי"ר ה-33 של הדיוויזיה העשירית שבסיסה בחצי האי קוואנטונג, בדרום מנצ'וריה, סין. כשם חצי האי כך היה שם הצבא היפני המוצב באזור; צבא קוואנטונג. בין השנים 1928–1929 איטגאקי שירת בגדוד החי"ר ה-33 של צבא קוואנטונג בסין. בשנת 1931 הוא מונה לראש אגף המודיעין של צבא קוואנטונג.

במנצ'וריה

איטגאקי הוצב בקוואנטונג ביחד עם אישיווארה קנג'י בהוראת גנרל נגאטה טטסואן. איטגאקי כרבים אחרים בצבא היפני הושפע מספרו של הגנרל הגרמני לשעבר, אריך לודנדורף; המלחמה הכוללת אשר התאים לדעותיו האנטי-מערביות והאנטי-דמוקרטיות. איטגאקי היה מיליטריסט שתמך בסיפוח מנצ'וריה למען שימוש באוצרות הטבע הרבים שלה שיביאו לחיזוק מכונת המלחמה היפנית.

קנג'י ונגאטה שניהם גם כן התנגדו למערב כמו גם לממשלה הדמוקרטית בטוקיו. רבים מהקצינים טענו כי יש להכתיר את הירוהיטו, קיסר יפן כשליט עולמי. העובדה לכך שאיטגאקי היה שותף לתקרית מוקדן, שהיוותה תמריץ לפלישה יפנית אל מנצ'וריה מופיעה ביומנו האישי של אישיווארה קנג'י^[1]:

ביחד עם איטגאקי ושני קצינים נוספים רשמנו את תוכנית המלחמה היום בערב. נשתמש בחיילים ממשמר מסילת הברזל. התוכנית הסודית שלנו לפוצץ את מסילות הברזל חייבת להישמר בסוד מהמטה הכללי. אף חייל מלבד המעורבים לא צריך לדעת על אשר התרחש, לעולם.

— יומנו של אישיווארה קנג'י

לאחר שמטען חבלה התפוצץ ליד מסילות הברזל היפניות במנצ'וריה, ראשי צבא קוואנטונג האשימו את הממשלה הסינית הלאומית תחת מפלגת הקוומינטנג בהשמת הפצצה והחלו, נגד הוראות הממשלה בטוקיו, בפלישה למנצ'וריה. הקיסר הירוהיטו בעצמו התנגד לאירוע הפלישה והטיל וטו על העברת עוד כוחות מיפן אל מנצ'וריה למרות דרישת המוצב בקוואנטונג. אף על פי זאת, לא היה בכוחה של הממשלה היפנית לעצור את הכוחות שכבר היו במנצ'וריה. קנג'י, נגאטה ואיטגאקי לא היו המעורבים היחידים בתחילת הפלישה, היו גם קצינים בקוואנטונג כגון קנג'י דויהארה, היאשי סנג'ורו, הידקי טוג'ו ועוד.

בהמשך המלחמה

בהמשך שנות השלושים תעלה השפעת הצבא על הממשלה והכוח בפועל יעבור לפלג הרדיקלי בצבא היפני הקיסרי. בין השנים 1932–1934 שירת איטגאקי בתור יועץ צבאי במנצ'וקוו, מדינת חסות יפנית שהוקמה במנצ'וריה הכבושה ופעלה כדי להראות לגיטימית בכך שהכתירה את פויי, קיסר סין לשעבר, כשליטה. בפועל פויי היה רק חלק מממשלת בובות ששלטה במנצ'וקוו בחסות צבא קוואנטונג. איטגאקי הפך לסגן ראש מטה צבא קוואנטונג בשנת 1934, וראש המטה בשנת 1936. בין השנים 1937–1938 פיקד איטגאקי על הדיוויזיה החמישית בסין. עם תחילת מלחמת סין–יפן השנייה פיקד על הקרב על בייג'ינג-טיינג'ין נגד הממשלה הסינית הלאומית.

בין 3 ביוני 1938 ל-30 באוגוסט 1939 כיהן איטגאקי בתור שר המלחמה בממשלתם של ראשי ממשלת יפן פומימרו קונואה והירנומה קיאיצ'ירו. בתור שר המלחמה, בדצמבר 1938, כאחד מחברי מועצת חמשת השרים בהנהגתו של ראש הממשלה פומימארו קונואה, הכריז איטגאקי כי גירוש היהודים ביפן, כולל בשטחים הכבושים בסין ובקוריאה, אסור בשום אופן; החלטה זו התקבלה בהתאם למדיניות האקו איצ'ו של קונואה ("כל העולם תחת גג אחד"). איטגאקי פוטר מתפקידו בתור שר המלחמה לאחר שתוכנית ההתפשטות הצבאית צפונה, לסיביר, נכשלה עוד לפני שהחלה בקרב חלקין גול נגד ברית המועצות.

בין השנים 1939–1941 איטגאקי שירת בתור ראש המטה של חילות המשלוח בסין. ביולי 1941 קיבל את הפיקוד על הצבא המוצב בקוריאה היפנית. באפריל 1945 הועבר מחדש לארמייה האזורית השביעית בסינגפור ובחצי האי המלאי. בספטמבר 1945, עם כניעת האימפריה היפנית, איטגאקי הורה לכל הכוחות היפניים בדרום מזרח אסיה להיכנע וחתם על כתב כניעה בפני האדמירל הבריטי לואי מאונטבאטן בסינגפור. הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה על ידי בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק בטוקיו ונידון למוות בתלייה. הוצאתו להורג התרחשה בדצמבר 1948 בכלא סוגאמו.