העיר ממוקמת במרחק של 40 ק"מ מדרום לעיר גדנסק, 69 ק"מ מהעיר שווייצ'ה, 21 ק"מ מהעיר טצ'ב (Tczew) ו-67 ק"מ צפונית מזרחית לחויניצה (Chojnice).
היסטוריה
עדויות ארכאולוגיות שנערכו באזור מצביעות על שרידים של התנחלות נאוליתית שהייתה באזור לפני כחמשת אלפים שנים.
סטארוגארד גדנסקי הפכה לעיר בשנת 1198 לאחר שהדוכס של פומרניה, גז'ימיסלב השני, הקים התיישבות עבור ההוספיטלרים.
למרות שהוקמה בשנת 1198, היא הוכרזה רשמית כעיר עצמאית רק בשנת 1227 לאחר שדוכסות פומרניה שהייתה תחת השלטון פולני השיגה את עצמאותה.
בתחילת המאה ה-14 פרצו עימותים צבאיים בין הנסיכויות פומרניה, בוהמיה וברנדנבורג השוכנות ממערב לאזור הבלטי. הטבטונים ניצלו את ההזדמנות ובשנת 1308 השתלטו על דנציג לאחר מצור, וטבחו בתושבים.
בשנת 1348, במסגרת חוק קולם (Prawo chełmińskie) קיבלה סטארוגארד גדנסקי הכרה מחודשת במעמדה כעיר.
בתאריך 31 במרץ 1440 הפכה סטארוגארד גדנסקי לחברה בקונפדרציה הפרוסית ולקחה חלק בהתקוממות נגד המסדר הטבטוני דבר שהוביל למלחמת שלוש עשרה השנים (1454–1466) שהסתיימה בחתימה על הסכם טורון השני שבו המסדר הטבטוני העביר את השליטה על פרוסיה המערבית לידי מלך פולין. סטארוגארד גדנסקי הפכה לישות אוטונומית תחת חסותה של ממלכת פולין.
בתקופת החלוקה ובין שתי מלחמות העולם, היו תושבי העיר לנדבך חשוב בהתנגדות לרפובליקה הפולנית השנייה.
מלחמת העולם ה-2
רחוב בעיר
בין השנים 1939–1945, לאחר הפלישה הגרמנית לפולין, נכבשה העיר, סופחה לגרמניה הנאצית והפכה לחלק ממחוז דנציג (Regierungsbezirk Danzig).
בחודש ספטמבר 1939, החלו הגרמנים לבצע הוצאות להורג של אזרחים פולנים באזור יער שפנגבסקי (Szpęgawski Forest).
מבין הנספים כ-7,000 פולנים, ביניהם חולים רבים מבית החולים הפסיכיאטרי שווייצ'ה וכ-500 ילדים נכים כחלק מתוכנית T4 - אותנסיה.
