סונינקה
sooninkanxanne - סונינקן-קאנה

מדינות	מאלי מאלי מאוריטניה מאוריטניה סנגל סנגל גמביה גמביה גינאה גינאה חוף השנהב חוף השנהב גינאה ביסאו גינאה ביסאו גאנה גאנה בורקינה פאסו בורקינה פאסו צרפת, ספרד וכו'
אזורים	האזור חוצה הגבולות מסביב לקייס (עמק הנהר ניז'ר, מערב מאלי ומזרח סנגל), קייס, קוליקורו, סגו, גורגול, דחלת נואדיבו, גידימאקה, קולדה, מאטאם, טמבקונדה
דוברים	כ- 2,100,000 (2009) לפי Ethnologue
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	ניז'ר-קונגו מאנדה שפות מאנדה מערביות צפון-מערביות סונינקה בובו סונינקה בוזו סונינקה
לאום	מאלי, סנגל, מאוריטניה, גמביה, קוט דיוואר, גינאה, גינאה ביסאו, גאנה, בורקינה פאסו
קוד שפה	ISO 639-2 ISO 639-3
קוד ISO 639-2	snk
קוד ISO 639-3	snk
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

שפת הסונינקה (בסונינקה: sooninkanxanne = סונינקן-קאנה = שפת הסונינקה, בצרפתית: soninké) היא שפה מקבוצת השפות מאנדה ממשפחת השפות ניז'ר-קונגו, והיא מדוברת על ידי בני העם סונינקה החי בסאהל, באפריקה המערבית, בעמק העילי של נהר סנגל - מדרום מאוריטניה (אזור גידימאקה) ומערב מאלי (סביבות קייס) ועד למזרח סנגל (שמרכזו בטמבקונדה).^[1] היא מכונה בפי הוולופים והצרפתים גם בכינוי "סאראקולה" (sarakole) שמשמעותו בוולופוית היא "אנשים בהירים" "לבנים"^[1] (או סאראהולה (sarahule) או סראהולי (serahuli)). בפי בני באמברה נקראת "מארקה" (marka). בפי בני סונגהאי - נקראת "Wakkore" (ואקורה), בפי בני פולה - Sebbe (סבה) או tyeddo (טיידו) . הערבים קוראים לה "אסוואנק". בעבר היה קיים ניב סונינקה בערים טישיט וואלאטה במאוריטניה, שנקרא "אזר" או "אג'ר", והושפע במידה רבה על ידי הערבית ועל ידי ברברית.^[2] רשימת שמות יותר מפורטת כוללת את: Aswanek, Aswanik, Azer, Ceddo, Cheddo, Gangara, Genger, Kwara, Maraka, Marka Markaajo, Markakan, Sarakole, Sarakolle, Sarakule, Sarakulle, Sarangkole, Sarangkolle, Saraxuli, Sebbe, Serahule, Serecole, Soninkanxanne, Soninke, Sooninke, Wankara)

מעריכים שמספר דוברי השפה הוא כ-2,100,000 והם חיים בעיקר במאלי, אבל גם בסנגל, קוט דיוואר (חוף השנהב), גמביה, מאוריטניה, גינאה ביסאו, גינאה, בורקינה פאסו וגאנה. היא זכתה למעמד של שפה לאומית במאלי (1982),^[3] בסנגל (1971)^[4][2] ובמאוריטניה (1991). ^[5] השפה היא יחסית הומוגנית, ולה מעט וריאציות בפונולוגיה, באוצר המלים ובדקדוק. בעבר שימשה סונינקה למשך תקופה ארוכה כשפת מסחר חוצה גבולות מדיניים באזור הסאהל המערב -אפריקאי, אולם במאות השנים האחרונות נהדפה על ידי שפות אחרות, כגון מנדינקה

סונינקה היא שפה מן הענף הצפון-מערבי של השפות מאנדה^[6] מבחינה לשונית, השפות המקורבות ביותר אליה הו השפות בוזו^[2] המדוברות בדלתא הפנימית של הנהר ניז'ר. ייתכן כי שפתם של בני אימראגואן והניב נמאדי הם ניבים של שפת סונינקה.

סונינקה הוא אוטונים בפי דוברי השפה. שמות נוספים של השפה הם:

• סראחולה או סאראקולה - בוולופית ובצרפתית - כשהגיעו הצרפתים, בני המקום השתמשו במילה הזאת ביחס לצרפתים. והצרפתים ששמעו אותו תכופות כינו את הילידים במילה זו.
• סאראוולי, סראחולי או סראחולה - באנגלית
• מארקה או מאראקה - בפי בני במברה^[7]

(אין לבלבל עם שפת מארקה שהיא שפת מאנדה אחרת מ'וברת במאלי באזור מופטי ובבורקינה פאסו)

• ואקורה - מקור משפת סונגאי^[8]
• סבה או טיידו - שפת פולפודה א ופולאנית (של בני פולבה)^[8]
• אסוואניק או אסוואנק - בפי ערבים כולל בערבית חסנייה במאוריטניה^[8]
• טובאקאי
• גאדיאגה
• סילאבה

בעבר היה קיים ניב סונינקה בערים טישיט וואלאטה במאוריטניה, שנקרא "אזר" או "אג'ר", והושפע במידה רבה על ידי הערבית ועל ידי ברברית.

שפת הסונינקה משתמשת בכתב באלפבית הלטיני עם כמה אותיות נוספות. בגראפמים מסוימים נבדלת ההגייה בסנגל מזו שבמאלי. האלפבית כולל 26 אותיות, כולל 21 עיצורים ו 5 תנועות. במאלי אומץ רשמית האלפבית הלטיני של שפת הסונינקה החל משנת 1982.^[9] קיימות גם צורות כתיב ערבי. בנובמבר 1995 בסמינר בעיר באקל של נציגי מאלי, מאוריטניה וסנגל ונציגי האיגוד לקידום שפת הסונינקה מצרפת הוחלט לשאוף לאחדות הכתיב סונינקה בכל המדינות. הנה האלפבית סנוניקה הלטיני:

• a-b-t͡ʃ -d-e-f-g-h-i-d͡-k-l-m-ɲ -ŋ –o-p-q-r-s-t-u-w-x-j

או בצורה אחרת:

אלפבית סונינקה

a

b

c

d

e

f

g

h

i

j

k

l

m

n

ñ

ŋ

o

p

q

r

s

t

u

w

x

y

בהתאם לצו 991–2005 גם בסנגל אומץ בשנת 2005 האלפבית הלטיני של שפת הסונינקה.^[10]

ככל הנראה בני סונינקה דוברי שפת הסונינקה הקימו במאות 7 -12 על שטחי מאלי ומאוריטניה של ימינו את אימפריית גאנה . במאה ה-12 עם נפילת האימפריה התפזרו בני סונינקה בכל מערב אפריקה, בעיקר לכיוון שטחי סנגל וגמביה, שם הקימו את ממלכת גולאם. כך נוצרו ניבים ותת-ניבים או קבוצות לשוניות שונות היום כגון בוזו, סרקולה, דיאחנקה, טובקאי, ואקורה ודאפינג.

סונינקה מדוברת ברצועה מערבית של הסאהל בין העיר נארה במאלי ועד העיר באקל בסנגל. כמו כן מדברים בה באזור גידימאחה של מאוריטניה (ידוע גם כסליבאבי) ובמזרח גמביה. עם זאת סונינקה היא שפת מיעוט במדינות שבהן היא מדוברת. בני סונינקה שולטים תכופות גם בשפה שנייה - השפה השלטת במדינותיהם:וולוף בסנגל, באמברה במאלי, מנדינגו מערבית בגמביה, פאול או ערבית חסנייה במאוריטניה.^[2] ישנם בני סונינקה שאינם מדברים את שפת הסונינקה, למשל בגינאה, וגם בסנגל ובגמביה ישנם סאראקולה דוברי דיאקאנקה או ג'אהאנקה, שהיא שפה מקורבת למאלינקה.^[11]

• מאלי :

סונינקה או סוני נחשבת לאחת מ-13 השפות הלאומיות של מאלי (1982), לצד השפה הרשמית הצרפתית. לאורך הנהר סנגל - בגבול עם סנגל

• • בצפון-מערב, באזור קאייס: במחוזות ילמאנה, קאייס, ניורו,
  • באזור קוליקורו:מחוזות באנאמבה, קולוקאני, קוליקורו, נארה
  • באזור סגו:מחוזות באראואלי וסגו;
  • ב-6 ערים חשובות וב-163 כפרים.
• גמביה:

בגמביה אין שפה רשמית או לאומית רשמית. סונינקה נחשבת לאחת השפות הילידיות הגמביאניות.

• • באזור ה דרום-מזרחי, באזור "הנהר העילי" ובאי מקארטי, ב-17 כפרים
• מאוריטניה:

שפת הסונינקה היא אחת מהשפות הלאומיות המוכרות בסעיף 6 בחוקת מאוריטניה משנת 1991.

• • בגבול הדרום-מערבי, באזור שאמאמה
  • באזור דרום-מזרח - אזורי קידימאגה, קורקול, חוד אל-גארבי, חוד אל-סרקי;
  • הערים הפרובינציה: קאידי וסליבאבי; ב-45 כפרים
• סנגל:

בסנגל לצד השפה הרשמית הצרפתית, קיימות שש שפות המוכרות החל משנת 1971 כלאומיות, ביניהן סונינקה.^[12]

• • בצפון ובדרום של באקל, לאורך הנהר סנגל
  • באזור טמבקודה, על יד הגדה הדרומית של הנהר סנגל - ב-42 כפרים; בערים החשובות באקל, מודרי, וואונדה, יאפרה, ז'ארה וגאג'אגה.
  • באזור קולדה, צפונית מן עיר ולינגארגה
• גינאה ביסאו:
  • באזור צפון-מזרחי, בערים הצפוניות - גאוואל
  • בעיר ביסאו
• קוט דיוואר:
  • לאורך הגבולות עם מאלי ובורקינה פאסו
• בורקינה פאסו:

בדרום-מערב, לאורך גבולות מאלי וקוט דיוואר; בנונה, דדוגו, אזורי קוסי ומוחון.

בגלל העוני בארצם בני סונינקה רבים היגרו לערי קוט דיוואר ולערים גדולות במדינות אפריקאיות רבות ובמיוחד לצרפת, בה שפת הסונינקה מהווה השפה העיקרית של המהגרים האפריקאים (כמחצית המהגרים מאפריקה). ^[2] בתקשורת בין המהגרים האפריקאים שפת הסונינקה משמשת באזור פריז ובאזורים אחרים בצרפת גם את הפאולים וגם את בני באמברה. כמו כן מתקשרים בסונינקה גם חברי המסדר הסופי חמווייה או חמלייה ^[1]

בסך הכל בעולם - 2,138,000 (2019)^[13]

מאלי - כ־1,280,000 (2009)

סנגל - 281,000 (2015)

גמביה - 166,000 (2006)

מאוריטניה - 204,000 (2016)

גינאה - 12,000 (2018)

גינאה-ביסאו 5110 (2014)

בנוסף - מהגרים לקוט דיוואר (כ-100,000 ב-1991) ובצרפת^[2]

לשפת סונינקה מספר ניבים: אזר (אג'ר, אסר), גֶריגה (גיריגה), קינבאקה, קינחֶנה. הניבים נבדלים בעיקר בשינויים קלים בהיגוי.^[1] לפי היהגוי הפונמה /f/ מבחינים שני ניבים עיקריים: ניב מערבי (בצומת שבין מאלי, סנגל ומאוריטניה) שבו מבטאים [f] והניב המזרחי (במזרח מאלי, מהעיר ילימאנה ועד העיר נארה, ובנוסף אצל בני סונינקה בעיר קאאדי במאוריטניה, הנמצאת עם זאת יותר מערבה) שבה מבטאים [h]

שפת סונינקה חסרה עדיין ספרות כתובה מפותחת. רובה מורכבת מסיפורי עם, אגדות, שירים ומיתוסים. יש לה משוררים מסורתיים ומודרניים. מפורסמים הם השירים המוקדשים לשייח חמאללה. אחרי שנת 1988 הופיעו בפריז 15 גליונות של כתב עת דו-לשוני בשם "Sooninkara", בערך כאחד לשנה. במאלי הופיע בשפת סונינקה המגזין הכפרי " Xibaare"^[2]

השפה משמשת לתכוניות לאוריינות מקומיות, כמו כן בבתי ספר דו-לשוניים ניסויים - בעיקר במאלי. ישנן תחנות רדיו מקומיות בשפת הסונינקה, במיוחד באזור קאייס במאלי.^[2]

סונינקה היא שפה טונלית, אולם הטונים בדרך כלל אינם מסומנים בכתב, פרט לספרי לימוד השפה.^[9]

	דו-שפתיים		שפתיים	מכתשיים		חכיים		וילוניים		ענבליים	סדקיים
סותמים	p p	b b		t t	d d			k k	g ɡ	q q
אפיים	m m			n n		ñ ɲ		ŋ ŋ
חוככים			f f	s s				x x~χ			h h
מחוככים						c t͡ʃ	j d͡ʒ
רוטטים				r r
צדיים				l l
מקורבים	w w					y j

העיצורים טרום-אפיים נכתבים בעזרת דיגרפים המתחילים ב - n ‏ nb nd . הכפלת העיצורים (gémination) בולטת לפי אזורים שונים. בסנגל - mm, pp.

	קדמיות	אחוריות
סגורות	i, iː	u, uː
חצי-סגורות	e, eː	o, oː
פתוחות	a, aː

התנועות הארוכות נכתבות בעזרת הכפלת הגרפם (gemination ): aaț uu ii oo

לשפת סונינקה תכונות המאפיינות של קבוצת שפות מאנדה. מורפולוגיה מצומצמת של פעלים ושל שמות העצם וצביון בולט של שפה אנליטית. לשמות העצם אין הבדלי מין, בשונה משאר השפות במשפחת ניז'ר-קונגו הטיית הפועלים נעשית בעיקר בעזרת מילות עזר. לפעלים שתי צורות בסיסיות - לפי האספקטים = פרפקטיב ואימפרפקטיב. גם הזמנים (עבר, הווה ועתיד), הקוטביות ולפעמים גם האספקטים מתקבלים באמצעות מילות עזר.

	חיוב	שלילה
אימפרפקט	(1a) A wa riini גוף שלישי עזר בא 'הוא בא'	(1b) A nta riini גוף שלישי עזר בא 'הוא לא בא'
פרפקט	(2a) A Ø ri גוף שלישי עזר בא.פרפקט 'הוא בא (בעבר)'	(2b) A ma ri גוף שלישי עזר בא.פרפקט 'הוא לא בא (בעבר)'

בניית המשפטים היא פשוטה,

אוצר המלים של שפת סונינקה שונה מזה של שאר שפות מאנדה וההבנה בין דובריה לדוברי שפות מאנדה אחרות אינה אפשרית.^[14] דוגמאות של מלים:

ברכת שלום: Wuyijamu

גבר: Yugo

אישה: Yaxare

מזון: Yigande

אב: Baaba

תירס: Makka

כלב: Wulle

לחם: Buuru

סבון: Sabouné

בית ספר: Xaranla

סוס: Si

רופא: Dogotooro, Tabiibe

ראו קטע מהצהרת זכויות האדם בשפת הסונינקה באתר language museum

• 1995 Michel Malherbe (avec collab. de Serge Rosenberg) Les Langages de l humanité, Bouquins, Robert Laffont, Paris

מישל מאלרב שפות האנושות (בצרפתית)

• Soninke Ethnologue. 25.10.2019.

Vicente Revert Sanz et Beatriz Gallardo Paúls, Glotonimia, Universitat de Valencia, 2001 (ISBN 8437047218)* (על שמות השפות - גלוטונימיה) (בספרדית)

• Gérard Galtier, « Le soninké » [archive], site Sorosoro.org, 2010
• , Lamine Sanneh The Jakhanke Muslim Clerics - A Religious and Historical Study of Islam in Senegambia University Press of America 1989

• באתר Panafrican Localisation Resource Wiki
• שפת סונינקה באתר OLAC

(Open Language Archive Community 2011)

• קטלוג ספרות על שפת הסנוניקה וספרות סונינקה, אוניברסיטת ליידן
• דוברי סונינקה - במיזם ג'ושע
• האתר אסאוואן על השפה והספרות סונינקה
• כלי לתרגום משפת סונינקה
• אתר עם טקסטים צלילים הכתיב ומילון בשפה סונינקה
• על השפה סונינקה באתר soninkara
• אתר soninkara חדשות של בני סונינקה בצרפתית
• כריסטיאן ז'ירייה "נדבר סונינקה" ציטוטים באתר soninkara

Christian Girier - Parlons soninke l’Harmattan, Paris, 1996, ISBN 2-7384-3769-9