הקהילה היהודית בעיר נוסדה ככל הנראה בשלהי המאה ה-18. בעיר הוקמו בית כנסת ובית עלמין יהודיים. ב-1880 מנתה הקהילה 637 נפשות וב-1940 1,620 נפשות.[1][2] לאחר כיבוש יוגוסלביה בידי גרמניה הנאצית הועבר אזור באצ'קה ובכלל זה העיר סומבור לחזקת הונגריה והוחל ברדיפת יהודי החבל. מקצת מבני הקהילה הצטרפו לכוחות הפרטיזנים.[3][4] בהמשך, גורשו יהודי סומבור
אל מחנות ההשמדה. לאחר מלחמת העולם השנייה שבו כ-200 יהודים להתגורר בסומבור. ב-1948, עם הקמת מדינת ישראל עלו חלקם לישראל. ב-1952 נמנו בסומבור 52 יהודים.[2]
לקהילה זו השתייכו יהודי הכפר רִיגִ'יצָה(אנ'). קהילה קמה שם בשלהי המאה ה-19. הוקם בית עלמין יהודי וב-1900 נחנך בית כנסת. אחרי מלחמת העולם הראשונה לעיר היגרו חלק מיהודי סטאנישיץ' הסמוכה. הקהילה חרבה בשואה. מבנה בית הכנסת נהרס ב-1948. נכון ל-2002 עמד בית העלמין היהודי על תילו והיה במצב תחזוקתי סביר.[5] כמו כן יהודי הכפר בָּאצְ'קִי ברסטואבץ (אנ'). קהילה נוסדה שם במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1880 הוקם בית הכנסת ובית עלמין יהודי. הקהילה חרבה בשואה. ב-1948 הרסו השלטונות את מבנה בית הכנסת. נכון ל-2010 עמד על תילו בית העלמין היהודי. הוא לא היה מגודר ולא מתוחזק.[6][7]
סומבור, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 156. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
.svg)
_-_main_street.jpg)
