יורוק נולד בעיירה בשם פוגאר (כיום נמצאת העיירה בתחומי מחוז בריאנסק) באימפריה הרוסית, בשנת 1888, והיגר לארצות הברית ב-1906 ובשנת 1914 הפך לאזרח אמריקאי.
בשנת 1935 הציג רובינשטיין את יורוק לפני הזמרת מריאן אנדרסון, ויורוק ניהל את עסקיה מאז ועד תום הקריירה שלה. כמה שנים לאחר מכן, היה יורוק שותף, יחד עם וולטר וייט מן ה-NAACP והגברת הראשונה של ארצות הברית, אלינור רוזוולט, בארגון קונצרט הפסחא על מדרגות יד לינקולן, שהתקיים ב-9 באפריל 1939, והיה מאז לאגדה.
בשנת 1959, אחרי 35 שנות מאמץ, הצליח סול יורוק להביא את להקת הבלט הרוסית ההיסטורית של תיאטרון הבולשוי לארצות הברית לסיור הופעות בן שמונה שבועות. ב-1961 הביא את בלט קירוב ואת להקת הבלט של איגור מויסייב לארצות הברית. ב-1962 הגיע שוב להישג יוצא מגדר הרגיל כשהביא שוב את הבולשוי לארצות הברית בשיאו של משבר הטילים בקובה.
"רביעיית מוג הראשונה", ההרכב הראשון שביצע מוזיקה אלקטרונית בקרנגי הול, נוסדה ב-1970 בתגובה לבקשתו של יורוק לשמוע את הסינתיסייזר של מוג בקונצרט חי.
כאות הוקרה להשפעתו העצומה של יורוק על המוזיקה האמריקאית, ניתן לו ב-4 בדצמבר 1971 אות ההצטיינות היוקרתי מטעם מועדון הזמר של אוניברסיטת פנסילבניה. פרס זה נקבע ב-1964 "כהצהרת הערכה מדי שנה לאדם, שהרים תרומה משמעותית לעולם המוזיקה ועזר ליצור אקלים, שבו יוכלו הכישרונות שלנו למצוא ביטוי אמיתי."
בשנת 1972 התפוצצה במשרדו של יורוק במנהטן פצצה שנשתלה שם, הרגה את איריס קונס ופצעה אנשים אחדים, בהם יורוק עצמו. את הפיגוע ארגנה הליגה להגנה יהודית, שהתנגדה לסיורי ההופעות בארצות הברית של אמנים מברית המועצות.[1]
"לא הייתה לו ההבנה המוזיקלית של מלומד או מומחה", אמר לי הפסנתרן הרוסי אלכסנדר סלובודיאניק, עוד תגלית של יורוק. "אבל היה לו חוש שישי להילה שמקיפה אמן, הילת ההצלחה או היכולת לעניין קהל. ואחרי הכל, גם לרוב האנשים בקהל המאזינים בקונצרט אין כל הכשרה מיוחדת. גם להם, כמו ליורוק, פשוט יש לבבות."[2]
.svg){kind=logo}
