PROFILPELAJAR.COM

סוחומי
სოხუმი
Аҟəа
	סמל סוחומי סמל סוחומי
מדינה	גאורגיה
מחוז	מחוז סוחומי אבחזיה
חבל ארץ	אבחזיה
ראש העיר	בסלן אשבה
שפה רשמית	אבחזית, רוסית
תאריך ייסוד	המאה ה-6 לפנה"ס
שטח	372 קמ"ר
גובה	5-140 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	64,441 (2015)
קואורדינטות	43°00′13″N 41°01′09″E / 43.003611111111°N 41.019166666667°E
אזור זמן	UTC +3
	https://www.sukhumcity.ru/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת גאורגיה רגילה) טביליסי כותאיסי בתומי רוסתווי זוגדידי גורי פותי חאשורי רוסיה אזרבייג'ן ארמניה טורקיה הים; השחור; סוחומי ; מפת העיר

ערך זה עוסק בעיר הבירה של אבחזיה. אם התכוונתם לאיש עסקים ישראלי, ראו אברהם סוחמי.

ערך זה עוסק בעיר בגאורגיה. אם התכוונתם למחוז, ראו סוחומי (מחוז).

סוֹחוּמי (בגאורגית: სოხუმი; באבחזית: Аҟəа, אכּווה) או סוּחוּמי היא עיר הבירה של אבחזיה - הרפובליקה הבדלנית של גאורגיה, שסבלה קשות בזמן הסכסוך הגאורגי-אבחזי של תחילת שנות ה-90.

סוחומי שוכנת על רצועת חוף נרחבת לחופיו המזרחיים של הים השחור ומהווה עיר נמל, צומת מסילת ברזל ועיר קיט. היא ידועה בחופיה המרהיבים, בסנטוריום שלה, בספא של מים מינרליים ואקלים סובטרופי. סוחומי היא גם עורק התחבורה האווירי היחיד של אבחזיה עם העולם החיצוני. שדה התעופה סוחומי דרנדה ממוקם סמוך לעיר. בסוחומי ישנם, כמו כן, גם מספר בתי מלון בינוניים וקטנים המשרתים את התיירים הרוסים. בעיר יש גם גנים בוטניים, שניטעו בשנת 1840. עד שנת 1992 היא נותרה עיר רב-תרבותית, שתושביה דיברו בתשע שפות שונות.

בעיר סוחומי נמצאים מספר מוסדות מחקר: הגנים הבוטניים של סוחומי, "האוניברסיטה הממלכתית של אבחזיה", והסניף של סוחומי לאוניברסיטה הממלכתית של טביליסי. בתקופה הסובייטית הייתה בה תחנת גידול מפורסמת להומינואידים - מכון לחקר צמחי תרבות סובטרופיים. החל מ-1945 ועד שנת 1954 הייתה המעבדה הפיזיקלית לאלקטרונים מעורבת בתוכנית הסובייטית לייצור נשק אטומי.

בנוסף לכל אלה קיימים בעיר אתרים נוספים, ביניהם מכונים לחקר הלשון, הספרות וההיסטוריה של אבחזיה, תיאטרון, מוזיאון לטבע וכן בתי מרגוע ומחנות נופש.

שם העיר

העיר נקראת סוּחוּמי ברוסית, ואילו בגאורגית היא נקראת, סוֹחוּמי. בשפה העברית אין הבדל באופן כתיבת השם (ללא ניקוד) אולם בשפה האנגלית דומיננטית הגרסה הרוסית של השם, סוּחוּמי (Sukhumi). באבחזית נקראת העיר אכּווה. אולם ישנה גרסה אבחזית אחרת של שם העיר, בדיבור ובכתב, ברוסית, סוּחוּם (ברוסית: Сухум), הכתיב שהיה נהוג באימפריה הרוסית.^[1]

בתקופת יוון הארכאית נקראה העיר דיוֹסכּוּריאס (Διοσκουριός) השם היווני ניתן לה מהשם דיוסקורי, תאומי קסטור ופולוקס במיתולוגיה הקלאסית. השם נטמע במהירות במסחר שבין יוון והשבטים המקומיים. תחת שלטונו של קיסר רומא אוגוסטוס (Σεβαστός או ביוונית עתיקה "סֶבַּסטוֹס") נקראה העיר על שמו, סֶבַּסטוֹפּוֹליס.^[2]

בתקופה שלאחר מכן נקראה העיר בשם צחוּמי, שם המיוחס לרוב טופונומית למילה הסוואנית "חם". הסוואנים הם שכניהם של האבחזים ממזרח.^[3]^[4] היסטוריונים גאורגים מתרגמים את צחומי בגאורגית במשמעות של "אלה לבנה".

העות'מאנים שכבשו את סוחומי במאה ה-15 קראו לה סוֹחוּם-קַלֶה ("קלה" פירושו "מבצר"). חלקו הראשון של השם שנוי במחלוקת, ייתכן שהוא מייצג את המילה העות'מאנית "סוּ" שפירושה "מים" והמילה "קוּמ" שפירושה "חול". אולם סביר יותר להניח כי מדובר בשיבוש של השם הגאורגי המוקדם.

היסטוריה

ההיסטוריה של העיר מתחילה באמצע המאה ה-6 לפנה"ס, כאשר ההתיישבות המוקדמת של המילניום השני ותחילת המילניום הראשון לפנה"ס, הייתה בעיקרה של שבטים קולחיים מקומיים. מתיישבים אלה הוחלפו על ידי תושבי הקולוניה היוונית המילטואית, דיוֹסכּוּריאס, הקולוניה המרוחקת ביותר גאוגרפית של מילטוס. השבטים המקומיים, ייבאו כלי פורצלן מחלקים רבים ביוון העתיקה, וייצאו את המלח המקומי, עץ קווקזי, פשתן וקנבוס. כמו כן, הייתה דיוסכוריוס מרכז ראשי לסחר עבדים בקולכיס. העיר וסביבותיה הצטיינו בריבוי השפות שהיו מדוברות ובבאזרים הרבים שבה.

למרות הפלישות הימיות הרבות לשיטחי דיוסכוריאס, היא המשיכה לשגשג עד לכיבושה על ידי מיתרידטס השישי, מלך פונטוס בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. תחת שלטונו של קיסר רומא אוגוסטוס נקראה העיר על שמו, סֶבַּסטוֹפּוֹליס. אולם שגשוגה חלף. פליניוס הזקן, מהמאה ה-1, מתאר את סבסטופוליס כנטוש בפועל, אף על פי שהעיר המשיכה להתקיים בתקופתו של ההיסטוריון היווני אריאנוס (Φλάβιος Αρριανός) בשנות ה-30 של המאה ה-2. שרידי המגדלים והחומות של סבסטופוליס נתגלו בחפירות ארכאולוגיות מתחת למים. בחפירות נתגלה בינתיים המפלס של המאות הראשונה והשנייה. בשנת 542 הרומאים פינו את העיר ומוטטו את המצודה כדי למנוע את תפיסתה בידי האימפריה הסאסאנית. מכל מקום, בשנת 565 הקיסר הביזנטי, יוסטיניאנוס הראשון, שיחזר את המצודה, וסבסטופוליס המשיכה להיות אחת המעוזים החזקים של האימפריה הביזנטית בקולכיס, עד שנבזזה, בשנת 736, על ידי חליפות בית אומיה, שושלת ערבית מוסלמית, בראשות מרואן השני (مروان بن محمد بن مروان بن الحكم).

לאחר מכן הייתה סוחומי ידועה בשם צחוּמי. מלכי ממלכת אבחזיה שיקמו את העיר מהחורבן שהותירו הערבים. סוחומי פרחה במיוחד בתור הזהב בגאורגיה (מאות ה-12-ה-13), כאשר צחומי הפכה למרכז תעבורתי בין הקווקז לבין הממלכות הימיות החזקות, במיוחד רפובליקת גנואה. בתחילת המאה ה-14 יסדו הגנואים בצחומי מפעל מסחרי לזמן קצר.

בשנת 1451 כבש חיל הים העות'מאני את העיר, אבל רק לזמן קצר. לאחר מכן נאבקו עליה נסיכי אבחזיה ונסיכי מגרליה, עד שלבסוף, בשנות ה-70 של המאה ה-16, נפלה צחומי לידי העות'מאני. האדונים החדשים ביצרו בחוזקה את העיר וקראו לה סוֹחוּם-קַלֶה.

ב-2 ביולי 1810, הותקפה העיר, על ידי נחתים רוסים, שפנו לאחר מכן למוצב החוץ הראשי שלהם בצפון-מערב הקווקז. והחליפו את אסלן-ביי באחיו המורד ספר-ביי (1810-1821), שהתנצר והחליף את שמו לגיאורגי, ואבחזיה הצטרפה לאימפריה הרוסית כנסיכות אוטונומית. סוחומי הוכרזה לעיר בשנת 1847 וסופחה ישירות לאימפריה הרוסית, לאחר מכן, בשנת 1864, ביטלו הרוסים את שלטון נסיכי שוורשידזה. לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), העיר נשלטה זמנית על ידי הכוחות העות'מאניים ומורדים אבחזים-צ'רקסים.

בעקבות מהפכת אוקטובר בשנת 1917 טבעו העיר ואבחזיה באופן כללי בכאוס של מלחמת האזרחים ברוסיה. במאי 1918 הוקם ממשל בולשביקי לזמן קצר שהתאגד עם הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה במעמד של אוטונומיה בתוך גאורגיה. ב-4 במרץ 1921, כבשו, הצבא האדום והמהפכנים המקומיים, את העיר מידי הגאורגים במהלך פלישת הצבא האדום לגאורגיה והכריזו על שלטון סובייטי. בעקבות הכיבוש הפכה סוחומי לבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה סס"ר), שהתאחדה עם הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז בין השנים 1921–1931, בקשר קונפדרטיבי.^[5] בשנת 1931, הפכה אבחזיה לבירת הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (אבחזיה אסס"ר) יחד עם גאורגיה הסובייטית. עד לשנת 1989 מנה מספר תושביה כ-110,000 איש, והיא הייתה אחת הערים המשגשגות של גאורגיה. דאצ'ות רבות של המנהיגים הסובייטים היו ממוקמים בעיר.

בין השנים 1989–1993 הייתה סוחומי במרכזו של הסכסוך הגאורגי-אבחזי, שהביא להרס רב של העיר. במהלך מלחמת אבחזיה, בתקופת המצור האבחזי על סוחומי, בשנים 1992–1993, סבלו העיר וסביבותיה, כמעט מדי יום ביומו, הפצצות אוויריות והרעשה ארטילרית עם קורבנות רבים בנפש.^[6] ב-27 בספטמבר 1993, הביא הקרב על סוחומי לטבח סוחומי ואבחזיה, בין הנרצחים נמנו חברי הממשלה האבחזית באותם ימים: ז'יולי שרטאווה, ראול אשבה ועוד. וכן גם ראש עיריית סוחומי דאז, גוראם גביסקיריה. אף על פי שהעיר שקטה יחסית ושוקמה חלקית מאז, היא לא הצליחה לשקם את הגיוון האתני והתרבותי שהיה בעיר.

מונומנטים

בסוחומי נמצאים מספר אתרים היסטוריים, ביניהם:

גשר האבנים שנבנה על ידי תמר המלכה במאה ה-12
קירות רומיים
טירת בגרט השלישי
שרידי המגדלים האבחזיים

יהודי סוחומי

ערך מורחב – יהדות סוחומי

בשלהי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, התארגנה הקהילה היהודית במקום ונרשמה כחוק. לרשות הקהילה נמסר מבנה של בית כנסת שנבנה בעשור הראשון של המאה ה-20 ושכן ברחוב קוּיבּישב, שהשלטונות הרסו אותו בשנת 1952 ללא סיבה מיוחדת. יחד עם זאת המשיכה הקהילה לפעול במבנה ברחוב גוגול 59/24.^[7]

ערים תאומות

הערים התאומות של הממשל הבדלני של אבחזיה ואינן מוכרות על ידי גאורגיה:

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סוחומי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של סוחומי
מטבעות עתיקות בדיוסכריוס
אנציקלופדיה עברית, הערך סוכומי, כרך 13, עמ' 491–492
סוחומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ מדריך לעיר ולנפת סוחומי כולל התייחסויות היסטוריות ואתנוגרפיות, אוקטובר 2005, ((ברוסית))
^ ג'ורג' האוויט (1998), האבחזים:מדריך, עמ' 62, (באנגלית), ISBN 031221975X
^ Dioscurias. A Guide to the Ancient World, H.W. Wilson (1986). Retrieved 20 July 2006, from xreferplus
^ צחוּמי היא תרגום של הילה "חם" בסוואני ואילו בגאורגית זה צחֶלי
^ על פי הסכם מפברואר 1922
^ דו"ח ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, "גאורגיה/אבחזיה: הפרת דיני המלחמה ותפקידה של רוסיה בסכסוך", מרץ 1995, כרך 7, מס' 7, (באנגלית)
^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1941-1964, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, מסת"ב 9789652272256