PROFILPELAJAR.COM

סוזן לינדקוויסט
Susan Lindquist
לידה	5 ביוני 1949; שיקגו, ארצות הברית
פטירה	27 באוקטובר 2016 (בגיל 67); בוסטון, ארצות הברית
ענף מדעי	ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים	אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1971); אוניברסיטת הרווארד (1976) ;
מנחה לדוקטורט	מת'יו מזלסון
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2001); אוניברסיטת שיקגו (1978–2001) ;
תלמידי דוקטורט	Allen Bryan, Charles William O'Donnell
פרסים והוקרה	פרס המרכז הרפואי אלבני (2016); פרס רוזנסטיל (2016); חבר זר של החברה המלכותית (2015); פרס ואנדרבילט לביו-רפואה (2014); פרס הווארד טיילור ריקטס (2013); מדליית א. ב. וילסון (2012); מדליית מקס דלבריק (2010); מדליית מנדל (2010); המדליה הלאומית למדעים (2009); פרס FASEB להצטיינות במדע (2009); Oesper Award (2009); מדליית איגוד התורשה של אמריקה (2008); מדליית אוטו ורבורג (2008); מדליית יובל המאה של הרווארד (2008); מדליית נבאדה (2007); פרס ויליאם פרוקטר להישג מדעי (2006); פרס הכרה בקריירה בכירה, נשים בביולוגיה תאית (2004); פרס דיקסון ברפואה (2003); הרצאת קית' ר' פורטר (2001); עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1996) ;

סוזן ל' לינדקוויסט (באנגלית: Susan Lindquist; ‏5 ביוני 1949 – 27 באוקטובר 2016) הייתה חוקרת ביולוגית מולקולרית^[1] וחלוצה בתחום קיפול החלבונים. היא הראתה כי שינויים בקיפול החלבונים יכולים להשפיע באופן ניכר, אך לא צפוי, על מגוון רחב של נושאים כמו מחלות, אבולוציה וננוטכנולוגיה. בנוסף לינדקוויסט מרצה לביולוגיה ב־MIT^[2] וחברת (לשעבר ראש) המכון לחקר ביולוגיה רפואית של ה־MIT (מכון וייטהד)^[3] לינדקוויסט קיבלה את המדליה הלאומית למדעים (2009) (מדליה מהדרגה הגבוהה ביותר) כאות הוקרה על תרומתה למדע.^[4]

קורות חיים

לינדקוויסט נולדה בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית. אביה היה נגר ולאחר מכן רואה חשבון ואמה עקרת בית. לינדקוויסט נישאה לאדוארד באקבי ויש לה שתי בנות.^[5] הוריה לא ציפו שתהייה מדענית וחשבו שתהייה עקרת בית כמו אמה. גם לינדקוויסט עצמה חשבה שתהייה אחות או עובדת סוציאלית מכיוון שאלו היו העבודות שפתוחות לנשים באותה עת. באחד הראיונות שלה אמרה לינדקוויסט לעיתון הניו יורק טיימס:

כשהייתי צעירה, לא היה נראה כאילו העולם היה פתוח בשבילי. כשהלכתי לבית ספר לתארים מתקדמים, הרווארד, היו בין 1 ל־2 מרצות מבין 65 המרצים במחלקה למדעים ביולוגיים. לא יכולת להסתכל על זה ולחשוב שיש לך סיכוי

— סוזן ל. לינדקוויסט

^[6]

לינדקוויסט קיבלה מלגה לאוניברסיטת אלינוי בשנת 1967 שם סיימה תואר ראשון במיקרוביולוגיה בשנת 1971. את הדוקטורט בביולוגיה סיימה בשנת 1976 באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן הייתה חוקרת פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת שיקגו, כעבור שנתיים (1978) הצטרפה לינדקוויסט לסגל המרצים של הפקולטה לגנטיקה מולקולרית וביולוגיית התא, שם נשארה עד 2001. בשנה זו התמנתה להיות פרופסורית לביולוגיה ב־MIT. בשנים 2001 עד 2004 לינדקוויסט הייתה ראש מכון וייטהד למחקר ביו־רפואי שב־MIT.

במהלך ביצוע מחקריה המדעיים, לינדקוויסט קיימה שיתופי פעולה רבים עם אינספור אנשים אך מן הבולטים מביניהם הוא זוכה פרס נובל אריק קנדל. הגילויים אשר מצאה איתו הובילה להתפתחות מואצת של התחום ולפיתוח טיפולים למחלות נוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.^[7]

פרסים נבחרים

פרסומים נבחרים

2006 - "-Synuclein Blocks ER-Golgi Traffic and Rab1 Rescues Neuron Loss in Parkinson's Models"
2007 - "Heat Shock Factor 1 is a Powerful Multifaceted Modifier of Carcinogenesis",
2009 - "Α-Synuclein is part of a diverse and highly conserved interaction network that includes PARK9 and manganese toxicity",
2009 - "A Systematic Survey Identifies Prions and Illuminates Sequence Features of Prionogenic Proteins",
2010 - "Hsp90 and Environmental Stress Transform the Adaptive Value of Natural Genetic Variation".

הפעילות המחקרית של לינדקוויסט

קיפול חלבונים הוא תהליך שבו נוצר מבנה תלת-ממדי בחלבון. קיפול שגוי של חלבונים משפיע כגורם משמעותי במחלות נוירולוגיות רבות הכוללות את מחלת פרקינסון ומחלת הנטינגטון. לינדקוויסט וחבריה למעבדה פיתחו זני שמרים שיכולים לתפקד בתור מודל חי לניסויים ולחקר המחלות, וכך לגלות איך צורת קיפול החלבון תורמת למחלות. לינדקוויסט וחבריה למעבדה הצליחו לייצר הרבה מהתוצאות הביולוגיות של מחלת פרקינסון בתאי השמרים וכעת מחפשים את התרופה לכך. פריונים הם חלבונים שיכולים לשנות את עצמם לצורה ה"מנציחה את עצמה". הפריונים הם ממצא חדשני יחסית אך כבר ידוע כי אחד מהסוגים הוא הגורם למחלת הפרה המשוגעת. המעבדה של לינדקוויסט חוקרת גם את מבנה הפריונים וגם את המחלות שעליהן משפיעות. בנוסף, לינדקוויסט משוכנעת כי פריונים אחרים הם בעלי ערך חיובי גדול בתהליכים ביולוגיים. ניתן לראות הוכחה לכך בעבודתה עם זוכה פרס נובל אריק קנדל, שהראתה שפריונים הם חלק בלתי נפרד מאחסון זיכרון במוח. המחקרים אשר עורכת לינדקוויסט מהווים חלק גדול מתהליך מציאת הטיפולים למחלות הנוירו-דגנרטיביות (פרקינסון, אלצהיימר, האנטינגטון, ALS וכדומה) והממצאים אשר גילתה מקדמים את התפתחות המחקר בנושאים אלה.^[3]