סגהאלום (בהונגרית: Szeghalom) היא עיר שממוקמת בחלק הצפוני של מחוז בקש, ומהווה את מרכזה של נפת סגהאלום. בסוף המאה ה-15 הייתה עיר שוק ואחר כך התרוקנה מתושביה, אבל היא אוכלסה שוב וברציפות מאז 1711. היא עיר מאז 1984. ממוקמת על הגדה הימנית של נהר הברטיו, רק כמה קילומטרים משם, מתכנסים יחד הנהרות שבש-קרש והברטיו.
מיקום
היא ממוקמת כאמור בחלק הצפוני של מחוז בקש, בשפך נהר הברטיו.
שכניה: פיזשדיארמט מצפון, צ'קמה ממזרח, וסטה מדרום, קרשלדאן מדרום מערב, דוואוואניה ממערב ועוד. האזורים המינהליים שלה בדרום-מזרח כמעט חופפים את הגבול המערבי של קומאדי, כך שהוא יכול להיחשב כמעט צמוד אליו (אם כי מרכזיהם של שני יישובים האלה נמצאים במרחק של כמעט 20 קילומטר זה מזה).
נגישות
כביש ראשי 47 עובר דרך העיר בכיוון מזרח-מערב, לכן זהו ציר הגישה הברור ביותר מן הכבישים דברצן - ברטיואויפאלו ומהכביש סגד - בקשצ'אבה.
מקור שמו
יש שתי כנסיות בעיר שכל אחת מהן בנויה על "תל" או "ערימה" בולט (ערימה=האלום בהונגרית). כך שהחלק השני בשם מגיע כנראה מזה. עם זאת, להיסטוריונים מקומיים אין כבר אותה דעה לגבי ה"ערימה". גסטה הונגרורום מסביר את השם באופן הבא: המילה "סג" (בהונגרית פירושו מסמר אבל גם "זווית, פינה") מגדירה את הערימות עליהן ניצבות הכנסיות וכך השם הוא צירוף סג-האלום.
היסטוריה
המקום מיושב כ-7,000 שנה. התיעוד הכתוב הראשון הוא מכתב ההקמה של מנזר סאזדי, מיום 1067. על פי דברי הימים של המאה ה-13, סגהאלום הוא מקום מושבה של הארכיבישוף. היא רשומה כעיר שוק עם מכס מאז סוף המאה ה-15. בתקופת השלטון הטורקי בהונגריה היישוב הגיע לרשות משפחת נדאני, כך שבניגוד למקומות אחרים במחוז, הוא שמר על ההונגריות הטהורה שלו.
מתחילת המאה ה-19, בהשפעת עידן הנאורות והרפורמציה, החלה ההתפתחות האזרחית בהנהגת האינטליגנציה של הכפר. יותר מ-200 צעירים מסגהאלום השתתפו במאבקי המהפכה 1848–1849 ובמלחמת העצמאות. התקופה מאמצע המאה ה-19 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה הביאה להתפתחות בחיי היישוב. המלחמה שפרצה בשנת 1914 שברה את ההתפתחות הזו. לאחר שנות המלחמה, אירועי 1919 והזעזועים של חוזה טריאנון, ארגון הבנייה המקומית והחינוך העל-יסודי הביא לשינוי גדול. ההתפתחות הכלכלית, התרבותית והבריאותית שהחלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הראתה בבירור כי יישוב קדום זה יצא לדרך של התפתחות כעיר. התפתחות רחבת היקף זו נקטעה במלחמת העולם השנייה. אובדן הערכים האינטלקטואליים היה משמעותי בהרבה מהנזק החומרי שנגרם על ידי הלוחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה, התרחשו אותם אירועים היסטוריים בחיי סגהאלום כמו בכל יישוב בהונגריה, תפקידה המרכזי לשעבר נמוג במובנים רבים, ולא היה זכר להתפתחות עירונית עד 1970.
הכנסייה הקלוויניסטית
.
קהילה יהודית
יהודים התיישבו במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19. רובם התפרנסו ממסחר, מחקלאות וממלאכה. הקהילה התארגנה ב-1856. בעקבות חילוקי הדעות בקונגרס יהודי הונגריה (1868, 1869) בין החרדים לבין המשכילים (הקרע ביהדות הונגריה), הצטרפה הקהילה המקומית לזרם הניאולוגי שגרס השתלבות בחברה ההונגרית ותיקון סדרי החיים הדתיים. ב-1890 התגוררו בסגהאלום 343 יהודים. במקום היו חברה קדישא, בית כנסת, בית ספר ואגודות צדקה. עד 1915 כיהן במקום רב. במלחמת העולם הראשונה התגייסו לצבא 70 מבני הקהילה, שלושה מהם נפלו בקרבות. ב-1930 חיו במקום 220 יהודים.
אחרי המלחמה חזרו לעיירה כל היהודים ששולחו לאוסטריה וכמה ששרדו מאושוויץ. חיי הקהילה חודשו. ב-1949 העלילו על היהודים עלילת דם, רצח נער נוצרי לשם שימוש בדמו לאפיית מצות לחג הפסח. הרוחות נרגעו כשנמצאו רוצחיו של הנער והיהודים זוכו מכל אשמה. ב-1951 הוקם גלעד לזכר הנספים בשואה. בשל עוינות תושבי המקום החלו היהודים לצאת את העיירה. ב-1955 נמכר בניין בית הכנסת ונהרס. ב-1957 ישבו רק ארבע משפחות יהודיות בסגהאלום.
הכנסייה הקלוויניסטית: נבנתה על יסודה של כנסייה מימי הביניים בשנת 1784 בסגנון הבארוק המאוחר. המגדל שלו נבנה רק בשנת 1794. בשנת 1827 הורחבה לצורת צלב יווני. העמודים המחזיקים את הגלריה משדרים אווירה מיוחדת עם האורות והצללים שלהם. דוכן הדרשה הוכן בשנת 1834 על ידי אדון מקומי. בשנת 1844 נשרף הגג והמגדל, בשנת 1949 נבנה מחדש.
בית מגורי הכומר: נבנה בתחילת המאה ה-19 בסגנון הקלאסיסטי, עם חזית עממית-רומנטית. זולטן טילדי התגורר שם בין השנים 1933–1945 שהיה נשיא הרפובליקה בין השנים 1946–1948.
מבנה הכנסייה הרומית-קתולית: ניצב על גבעה מעשה ידי אדם שגובהה כ-2.5 מ', בסגנון הבארוק הוסב לכנסייה בשנת 1869 מאסם תבואה שנבנה סביב 1800. מגדל הפעמונים העשוי של הכנסייה נוצר בשנת 1892 והוא מגדל עץ ייחודי בצורת פירמידה.
Wenckheim - D'Orsay Castle: האחוזה הקלאסית-רומנטית נבנתה בסביבות 1800 על ידי משפחת Wenckheim. אמיל ד'אורסיי הוסיף הרחבה בסגנון רומנטי לבניין.
טירת קאראס: כיום משמש כמכללת בנות, טירת קאראס לשעבר וביתן לידיו לריקודי גן היא טירה בסגנון קלאסיציסטי-נאו-רנסאנסי-אקלקטי, שנבנה בסביבות 1840 ובסביבות 1890. במלחמת העולם השנייה נהרסו האגף השמאלי והאכסדרה שלה.
