סותודה נעצרה בספטמבר 2010 באשמת הפצת תעמולה וקשירת קשר לפגוע בביטחון המדינה[1] והייתה כלואה בבידוד בכלא אווין.[6] בינואר 2011, הרשויות האיראניות דנו את סותודה ל-11 שנות מאסר, בנוסף שללו ממנה את רישיון עריכת הדין ונאסר עליה לעזוב את איראן במשך 20 שנה. מאוחר יותר באותה השנה, בית המשפט לערעורים הפחית את עונש המאסר לשש שנים, ושלילת הרישיון לעשר שנים.[7]
ביוני 2018 סותודה נעצרה בשנית וב-12 במרץ 2019 נידונה למאסר בטהראן, לאחר שהואשמה במספר עבירות הקשורות לביטחון לאומי. בעוד ששופט אמר לסוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית שעונש שנגזר עליה יהיה שבע שנים, מקורות אחרים ובהם המרכז לזכויות אדם באיראן, דיווחו כי על סותודה נגזר העונש המרבי הכולל 10 שנות מאסר ו-148 מלקות, בצירוף עם עוד שישה פסקי דין מספר שנות המאסר מגיע ל-38.[8]
משפחה וחינוך
נסרין סותודה נולדה ב-1963 למשפחה דתית, בת המעמד הבינוני האיראני.[9] היא קיוותה ללמוד פילוסופיה אך לא התקבלה והמשיכה ללימודי משפטים אוניברסיטת שהיד בהשתי (Shahid Beheshti University) בטהראן.[10] לאחר שסיימה את התואר במשפט בינלאומי, סותודה עברה בהצלחה את הבחינות לשכת עורכי הדין ב-1995 אך היה עלייה לחכות שמונה שנים, עד שקבלה את רישיון עריכת דין.[9]
סותודה נשואה לרזא חנדאן ולזוג שני ילדים.[11] סותודה הדגישה את תמיכתו של בעלה בעבודתה.[10]
עבודה ואקטיביזם
סותודה התחילה את הקריירה שלה במחלקה המשפטית של משרד השיכון האיראני ואחרי שנתיים הצטרפה למחלקה המשפטית בבנק טג'אראט שבבעלות המדינה. במהלך עבודה בבנק היא הייתה מעורבת בכנת החומרים והטיעונים המשפטיים עבור רבים מהדיונים שהתנהלו בטריבונל בהאג שהוקם ב־1981 לבירור סוגיות שונות בין ארצות הברית לאיראן.[10]
סותודה הציעה לעיתון Daricheh מספר כתבות וראיונות בנושא זכויות נשים. העורך הראשי של העיתון דחה את ההצעה, דבר שגרם לסותודה להיות אפילו יותר נחושה בעבודתה למען זכויות נשים.[9]
ב-1995, בגיל 32, סותודה עברה בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין, והפכה לאחת החברות הפעילות ביותר בלשכה.[10] עבודתה כללה הגנה על ילדים מוכים, אמהות ופעלה שאבות מתעללים לא יקבלו משמורת על ילדיהם. היא מאמינה כי רבים מהמתעללים הם קורבנות של התעללות בעצמם או חולים ועל כן זקוקים לטיפול מקצועי ותרופתי.[10]
לפני מעצרה, סותודה ייצגה פעילים, עיתונאים והמשיכה להגן על ילדים שסבלו מהתעללות ומואשמים בפליליים.[6][10] היא עבדה באופן הדוק עם זוכת פרס נובל לשלום, שירין עבאדי, ומרכז מגיני זכויות האדם שעבאדי הנשיאה שלו.[12][13]
המעצר והמשפט הראשון
ב-28 באוגוסט 2010, הרשויות האיראניות פשטו על משרדה של סותודה. בזמן הפשיטה, סותודה ייצגה את זהרא בהראמי, אזרחית הולנדית-איראנית שהואשמה בעבירות אחזקת סמים והוצאה להורג. לא ברור אם הפשיטה הייתה קשור לבהראמי.[14][15] ב-4 בספטמבר 2010, שלטונות איראן עצרו את סותודה באשמת הפצת תעמולה ובקשירת קשר לפגוע בביטחון המדינה.[1] ה"וושינגטון פוסט" תיאר את המעצר "[...] כהגברת הסנקציות על עורכי דין שמגינים על חברי האופוזיציה, פוליטיקאים, פעילים ועיתונאים."[13]
ב-9 בינואר 2011, הרשויות האיראניות דנו אותה ל-11 שנות מאסר באשמת "פעילות נגד הביטחון הלאומי" ו"תעמולה נגד המשטר". בנוסף, נאסר עליה לעסוק בעריכת דין ולעזוב את המדינה במשך 20 שנה.[16] באמצע ספטמבר 2011, בית המשפט לערעורים הפחית את עונשה לעד שש שנות והאיסור לעבוד בעריכת דין הופחת לעשר שנים.[17]
שביתות רעב
ב-25 בספטמבר 2010, סותודה החלה שביתת רעב במחאה על כך שנשללו ממנה הביקורים ושיחות טלפון עם משפחתה.[6][12] לדברי בעלה, היא סיימה את שביתת הרעב שלה ארבעה שבועות לאחר מכן, ב-23 באוקטובר.[6] ב-17 באוקטובר 2012, סותודה החלה שביתת רעב בלתי מוגבלת בעקבות ההגבלות חדשות על ביקורי משפחה.[18] ב-4 בדצמבר 2012 סותודה הפסיקה את שביתת הרעב אחרי 49 יום, לאחר ביקור קצר של מספר חברי פרלמנט בכלא. הם הכירו בדרישתה לסיים את איסור הנסיעה של ביתה לחוץ לארץ.[19][20]
תגובה בינלאומית
ארגונים זכויות אדם בינלאומיים וארגוני זכויות אדם איראנים גינו את של מאסרה של סותודה וקראו לשחררה.[17][2] גם מחלקת המדינה של ארצות הברית גינתה את פסק הדין ואמרה שהוא "אינו צודק ואכזרי" וכינתה את סותודה "קול חזק לשלטון החוק והצדק באיראן".[21]
סותודה נעצרה בשנית ביוני 2018. לדברי עורך הדין שלה, היא הואשמה בריגול, הפצת תעמולה וזלזול במנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי.[26] סותודה ביקרה בצורה חריפה את הממשל על ההחלטה להגביל את הייצוג המשפטי של נאשמים פוליטיים לרשימה של 20 סנגורים מורשים בידי המדינה. היא לא נכללה ברשימה.[4] ב-29 באוגוסט 2018, סותודה פתחה בשביתת רעב נוספת כדי למחות על תנאי מאסרה והטרדת משפחתה וחבריה על ידי השלטונות.[27][28]
ב-6 במרץ 2019, היא הורשעה שלא בפניה, בטהראן, לאחר שסירבה להשתתף במשפט בבית המשפט של המהפכה האסלאמית מפני שלא אפשרו לה לבחור את ועורך דינה. היא הואשמה במספר עבירות ובהן חברות בארגון זכויות האדם, ועידוד שחיתות וזנות.[29] ב-11 במרץ, פורסם באירנ"א שסותודה נידונה לחמש שנות מאסר בעבירות סיכון ביטחון במדינה באמצעות ארגון אסיפות ושנתיים נוספות על העלבת ח'אמנאי.[26] בעלה, רזא חנדאן, ומקורות אחרים דיווחו כי על סותודה נגזר העונש המרבי הכולל 10 שנות מאסר ו-148 מלקות, בצירוף עם עוד שישה פסקי דין (קשירת קשר נגד הביטחון הלאומי, תעמולה נגד המדינה, הופעה בפני מערכת המשפט ללא כיסוי הראש, פגיעה בסדר הציבורי, פרסום דברים שקריים) וכי מספר שנות המאסר מגיע ל-38.[30][3] חנדאן נעצר גם הוא, על פרסום מאסרה בפייסבוק.[4] ב-7 בנובמבר 2020 סותודה שוחררה זמנית ממאסרה, לאחר ששבתה רעב במשך שישה שבועות בדרישה לשחרר אסירים פוליטיים ופעילי זכויות אדם. היא שחרורה כחלק משחרור זמני של אלפי אסירים בעקבות החשש מפני התפשטות נגיף הקורונה.[31]
תגובה בינלאומית
עוד לפני גזר הדין סגנית הנציב העליון לזכויות אדם באו"ם, קייט גילמור, ביקרה את סותודה. ביקור זה היה הראשון אחרי שנים רבות שחוקרי זכויות אדם של האו"ם לא ביקרו באיראן.[26]
