נסיכות אנהלט הייתה נסיכות באימפריה הרומית הקדושה, אשר בשנת 1806 הועלתה על ידי נפוליאון למעמד דוכסות, ומאוחר יותר התאחדה עם דוכסות אנהלט-קתן ודוכסות אנהלט-ברנבורג ליצירת דוכסות אנהלט.
גאוגרפיה
שטח אנהלט נמתח מהרי הארץ במערב אל נהר אלבה במזרח. בשנת 1315, עם האובדן של שטחי אנהלט-אשרסלבן, הקרקעות סביב באלנשטדט יצרו מובלעת מערבית. שטח הדוכסות לבסוף היה 2300 קמ"ר.
במערב האדמה מתפתלת ובמיוחד בצפון מערב הנסיכות, שם היא מהווה חלק מהרי הארץ, עם פסגת הר הרמברג כנקודה הגבוהה ביותר, 579 מטר. מהרי ההארץ הארץ משתפלת בהדרגה לעבר נהר הזאלה. האדמה בין הנהר לאלבה פורייה במיוחד. מזרחה לאלבה, הקרקע היא בעיקר מישור חולי שטוח, עם יערות אורן נרחבים, בשילוב עם אדמת ביצה ומרעה עשירה. האלבה הוא הנהר הראשי, החוצה את החלק המזרחי של הנסיכות, ממזרח למערב, וברוסלאו מתאחד עם נהר מולדה. נהר הזאלה זורם לכיוון צפון דרך החלק המרכזי של הנסיכות וזורמים אליו היובלים פוהנה, ויפר ובודה.
האקלים הוא בדרך כלל מתון, אם כי באזורים הגבוהים של הרי ההארץ לכיוון דרום מערב, האקלים הוא יותר קריר.
היסטוריה
בשנת 1170 מת אלברכט הדוב, ובנו ברנהרד ירש את השטחים סביב טירת אנהלט, בית מושבה של בית אסקניה ליד הארצגרודה, אשר הפכו מאוחר יותר לנסיכות אנהלט. בשנת 1172 מת אחיו הבכור אלברכט, רוזן באלנשטדט ללא יורשים, וברנהרד ירש אף את נחלותיו. ב-2 בפברואר 1212 מת ברנהרד, ובנו היינריך הראשון, נסיך אנהלט ירש את רוזנות אנהלט, בעוד בנו אלברכט הראשון, דוכס סקסוניה ירש את דוכסות סקסוניה.
בשנת 1218 קיבל היינריך את התואר נסיך, ולאחר מותו של היינריך בשנת 1252 חולקה הנסיכות בין בניו; היינריך השני, נסיך אנהלט-אשרסלבן, ברנהרד הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג וזיגפריד הראשון, נסיך אנהלט-צרבסט. בשנת 1382 מת יוהאן השני, נסיך אנהלט-צרבסט, ובשנת 1396 חולקה נחלתו בין בניו; זיגיסמונד הראשון, נסיך אנהלט-דסאו, אלברכט הרביעי, נסיך אנהלט-קתן וולדמאר השלישי, נסיך אנהלט-צרבסט. וולפגנג, נסיך אנהלט-קתן נפגש עם מרטין לותר בשנת 1521 בדיאט באאוגסבורג, ויישם את הרפורמציה הפרוטסטנטית בשטחיו, והיה הנסיך השני של האימפריה הרומית הקדושה לעשות זאת לאחר פרידריך החכם מסקסוניה. הוא גם היה חבר מוביל של הליגה הפרוטסטנטית בברית טורגאו ובברית שמלקלדן נגד המדיניות של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. במהלך המלחמה השמלקלדית איבד וולפגנג זמנית את נחלותיו, אולם קיבל אותן בחזרה בשלום פסאו. בשנת 1562 ויתר וולפגנג על אנהלט-קתן לבני דודיו יואכים ארנסט וברנהרד השביעי מאנהלט-צרבסט, ועם מותו של ברנהרד בשנת 1570, כל השטחים של אנהלט התאחדו רשמית תחת שלטונו של יואכים ארנסט. בשנת 1561 מת יואכים הראשון, נסיך אנהלט-דסאו ללא יורשים, ואחיינו יואכים ארנסט, נסיך אנהלט ירש את נחלותיו. בשנת 1586 מת יואכים ארנסט, ובשנת 1603 חולקה נחלתו בין בניו; יוהאן גאורג הראשון, נסיך אנהלט-דסאו, כריסטיאן הראשון, נסיך אנהלט-ברנבורג, אוגוסט, נסיך אנהלט-פלצקאו, רודולף, נסיך אנהלט-צרבסט ולודוויג הראשון, נסיך אנהלט-קתן. במלחמת שלושים השנים נפגעו הנסיכויות, ובשנת 1635 נחתם הסכם בין הענפים השונים במשפחה, בשל הצורך באחדות כלפי האיומים השונים.
בשנת 1806 נתן נפוליאון מעמד של דוכסות לנסיכויות המשפחה, ובשנת 1815 אושר הדבר בקונגרס וינה. בשנת 1817 מת לאופולד השלישי, דוכס אנהלט-דסאו, ובמקומו עלה לשלטון נכדו לאופולד הרביעי, דוכס אנהלט-דסאו. בשנת 1847 מת היינריך, דוכס אנהלט-קתן ללא יורשים, ולאופולד הרביעי, דוכס אנהלט-דסאו ירש את נחלתו, ובשנת 1853 איחד את הנחלות לדוכסות אנהלט-דסאו-קתן. במהלך מהפכות אביב העמים נאלץ לאופולד לתת חוקה חדשה לנתיניו, אולם לאחר מכן ביטל אותה, ובשנת 1859 נתן חוקה אחרת לדוכסות. בשנת 1863 מת אלכסנדר קרל, דוכס אנהלט-ברנבורג ללא יורשים, ובעקבות כך אוחדו כל נחלות בית אנהלט לדוכסות אנהלט המאוחדת.
לאחר מכן
בשנת 1866 הצטרפה הדוכסות בראשות לאופולד הרביעי לפרוסיה במלחמת אוסטריה–פרוסיה, ובשנת 1867 הצטרפה לקונפדרציה הצפון-גרמנית. בשנת 1870 לחמו כוחות הדוכסות לצד פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה, ובשנת 1871 הצטרפה הדוכסות לאימפריה הגרמנית.
ב-12 בנובמבר 1918 התפטר יואכים ארנסט, דוכס אנהלט מתפקידו, בעקבות המהפכה הגרמנית והתבוסה במלחמת העולם הראשונה.
קישורים חיצוניים
.svg)
.svg){kind=small}
