בעבר, כיהנה קרטרייט כנשיאת האגודה לפילוסופיה של המדע והאגודה הפילוסופית האמריקאית[1].
ביוגרפיה
ננסי קרטרייט נולדה ב-24 בינואר 1944 בפנסילבניה (ארצות הברית), שם קיבלה תואר ראשון במתמטיקה. לאחר מכן למדה באוניברסיטת שיקגו וקיבלה דוקטורט בפילוסופיה. קרטרייט הנחתה סטודנטים בבריטניה ובארצות הברית שהפכו לפילוסופים מקצועיים של המדע, ביניהם נעמי אורסקס, קארל הופר, מאוריסיו סוארס, אנדרו המילטון ורבים אחרים[2]. בעברה, לימדה קרטרייט באוניברסיטאות: מרילנד, סטנפורד, אוסלו, פרינסטון, קיימברידג', קליפורניה ופיטסבורג[3].
קרטרייט התחתנה עם הפילוסוף הקנדי איאן האקינג (אנ'), התגרשה ממנו ונישאה בשנית בשנת 1985 לסטיוארט המפשייר (אנ'), אשר לו נותרה נשואה עד פטירתו בשנת 2004. לזוג נולדו שתי בנות, אמילי וסופי, ושתי נכדות, לוסי וטבית'ה[2].
כיום קרטרייט מתגוררת בסן דייגו, קליפורניה ומלמדת באוניברסיטת סן דייגו. בנוסף, קרטרייט מלמדת גם באוניברסיטת דורהאם בבריטניה[2].
תרומתה ומחקרה
תחומי מחקרה של קרטרייט כוללים פילוסופיה והיסטוריה של המדע (בהתמקדות מיוחדת על פיזיקה וכלכלה). כמו כן, עסקה קרטרייט רבות בנושא הסקת סיבתיות, אובייקטיביות במדע, בפילוסופיה של הטכנולוגיה החברתית, ובראיות (בעיקר עבור מדיניות מבוססת ראיות)[4].
קרטרייט היא אחת הפילוסופיות המשפיעות ביותר על הכתיבה המדעית כיום. תרומתה הייתה משמעותית בתחומים רבים. עבודתה על מודלים ואידיאליזציות, לדוגמה, ממלאת תפקיד חשוב בפיתוח תת-פרק שלם בפילוסופיה של המדע המתמקד בתפקידם של מודלים במדע מונחה יישומים. עבודתה על חוקים סיבתיים ואסטרטגיות יעילות סייעה למסגר את הדיון העכשווי על תפקיד הסיבתיות במדע[4]. הספרים והמאמרים שכתבה קרטרייט השפיעו על פילוסופים רבים לבחון מחדש ולחדד את יצירותיהם על בסיס הנחת היסוד שלה, לפיה החוקים התאורטיים מנותקים מהמציאות, ולכן משקרים[3].
בספרו "פילוסופיית המדע של ננסי קרטרייט" תיאר קארל הופר (מתלמידיה של קרטרייט) את הפילוסופיה שלה כך: "הפילוסופיה המדעית של ננסי קרטרייט היא, לדעה, צורה של אמפיריציזם, אך אמפיריציזם בסגנון נוירת ומיל, ולא של יום או קארנפ. חששותיה אינם נוגעים לבעיות של ספקנות, אינדוקציה או תיחום; היא מודאגת מאיך שהמדע משיג בפועל את ההישגים שהוא משיג, ואיזה סוג של הנחות יסודמטאפיזיותואפיסטמולוגיות דרושות כדי להבין את ההישגים האלה"[5].
קרטרייט קיבלה שני תוארי דוקטור לשם כבוד - מאוניברסיטת סנט אנדרוז ומהאוניברסיטה המתודיסטית הדרומית, וזכתה בפרס המפל למפעל חיים בפילוסופיה של המדע[7]. זאת ועוד, קרטרייט זכתה בפרס ליבוביץ' (אשר הוענק לה על ידי אגודת "בטא פי קאפה") על הישגים פילוסופיים ותרומה למדע. יתרה מזאת, זכתה קרטרייט בפרס המצוינות של הפקולטה לעמיתים של נגיד אוניברסיטת סן דייגו (UCSD) אשר הוענק לה על מחקר באומנויות, מדעי הרוחוהחברה בשנת 2009[6].
עבודותיה
ספריה
Nature's Capacities and Their Measurement, Oxford University Press (October 1989) ISBN|0-19-824477-0
The Dappled World: A Study of the Boundaries of Science, Cambridge University Press (September 1999) ISBN|0-521-64411-9
Hunting Causes and Using Them: Approaches in Philosophy and Economics, Cambridge University Press (June 2007) ISBN|0-521-86081-4. Translated to Chinese.
Improving Child Safety: deliberation, judgement and empirical research, with Munro, E., Hardie, J. and Montuschi, E. (2017)
Nature, the Artful Modeler: Lectures on Laws, Science, How Nature Arranges the World and How We Can Arrange It Better (The Paul Carus Lectures).Open Court (2019)
