Tokyo Asahi Shimbun describing the May 15 Incident and assassination of Prime Minister Inukai
ניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932 היה ניסיון הפיכה שהתרחש באימפריה היפנית ב-15 במאי 1932, ביוזמת גורמים קיצוניים בצי הקיסרי היפני ובסיוע צוערים בצבא הקיסרי היפני וגורמים אזרחיים קיצוניים. הקושרים התנגדו לשחיתות הפוליטית ותמכו במיליטריזם ובהתפשטות טריטוריאלית יפנית. במהלך ניסיון ההפיכה נרצח ראש ממשלת יפןאינוקאי צויושי על ידי 11 קציני צי צעירים. התמיכה הציבורית הרחבה בקושרים ובמטרותיהם הובילה לענישה קלה במיוחד כלפיהם, מה שחיזק את המיליטריזם והחליש את הדמוקרטיה ושלטון החוק באימפריה היפנית.
קציני הצי יצרו קשר עם הוגה הדעות הלאומני הקיצוני אינואה נישה ויחד הם הסכימו כי על מנת לאפשר את שלטונו המוחלט של הקיסר הירוהיטו, יש צורך להתנקש בחייהם של מספר פוליטיקאים ואנשי עסקים יפנים שונים.
במהלך "תקרית ליגת הדם" שהתרחשה במרץ 1932 הצליחו אנשיו של אינואה להתנקש בחייו של שר האוצר לשעבר וראש מפלגת ריקן מינסייטואינואה ג'ונוסוקה וכן בחייו של מנכ"ל חברת ההחזקות "מיצוי", דן תקומה.
עשרה קצינים צעירים, חדרו למעונו של ראש הממשלה אינוקאי צויושי וירו בו. מילותיו האחרונות של ראש הממשלה היו "אם הייתי יכול לדבר, היית מבין", אליו הגיבו הרוצחים במילים "הדיאלוג חסר תועלת".
במסגרת התוכנית המקורית, היו אמורים המתנקשים להרוג גם את כוכב הקולנוע האנגליצ'ארלי צ'פלין, שהגיע ליפן ב-14 במאי1932, במהלך טקס קבלת הפנים שאורגן לו על ידי ראש הממשלה. צ'פלין סימל בשביל המורדים את ההשפעה התרבותית המערבית הזרה שחדרה ליפן. בזמן ההתנקשות צפה צ'אפלין יחד עם בנו של ראש הממשלה תקרו אינוקאי בהיאבקות סומו, מה שככל הנראה הציל את חיי שניהם.
המורדים תקפו גם את מעונו של מקינו נובאקי, ששימש כ"לורד שומר החותם הפרטי של יפן" וכיושב ראש מפלגת ריקן סייוקאי וכן השליכו רימוני יד למטה בנק מיצובישי בטוקיו, לתחנת המשטרה ולמספר תחנות חשמל בעיר. המורדים פרסמו כרוזים שקראו להתקוממות עממית כנגד השלטון המושחת והזאיבצו ולאחר מכן נסעו למטה המשטרה במונית והסגירו את עצמם לקמפייטאי.
מטרתם של המורדים הייתה מינויו של הגנרל סדאו אראקי לראשות הממשלה, במקום ראש הממשלה הנרצח, אך אראקי לא היה מעוניין בכך וסירב לשתף פעולה.
תוצאה
11 המעורבים ברצח ראש הממשלה הועמדו לדין ב-1933. המשפט הפך לפלטפורמה בה הצהירו הנאשמים על נאמנותם לקיסר ועוררו אהדה עממית גדולה. לפני סיום משפטם נשלח מכתב לבית המשפט, עליו חתמו כ-350,000 בני אדם שביקשו מבית המשפט להקל בעונשם של הרוצחים. לבית המשפט נשלחו גם תשע אצבעות כרותות של נערים מניאיגטה שקראו להקל בעונשם של הנאשמים.
העונש שהושת על הרוצחים היה קל ביותר ורובם נידונו לשנות מאסר ספורות בלבד. רק אחד מהרוצחים נידון למאסר עולם. הענישה המקלה שחקה עוד יותר את שלטון החוק ואת הדמוקרטיה היפנית ותרמה לניסיונות הפיכה נוספים בשנים שלאחר מכן, שהמשמעותי שבהם הוא מרד הנפל של 26 בפברואר 1936.
מותו של ראש הממשלה גרם להתפרקות הממשלה ולמינוי ממשלה לא מפלגתית בראשותו של האדמירלסאיטו מקוטו. לאחר ניסיון ההפיכה התפלג הצבא היפני לשתי סיעות בעלות השתייכות פוליטית - סיעת ה"קודו-הא" וסיעת ה"טוסיי-הא".
