רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נחל יקנעם הוא נחל אכזב. אפיק הנחל עובר בעמק עמוק ורחב למדי, המהווה גבול ברור בין הכרמל השוכן מצפון מערב לאפיק הנחל ובנוי בעיקר מסלע גיר קשה, לבין אזור רמות מנשה מדרום מזרח הבנוי מגבעות קירטון רך. מדרונות אפיק הנחל מיוערים. בצד הצפוני על הכרמל צמחיית חורש טבעי. ובצד רמות מנשה יער אורנים נטוע.
נחל יקנעם מוזכר בספר יהושע פרק יט, יא כגבול נחלתו של שבט זבולון: ”וְעָלָה גְבוּלָם לַיָּמָּה וּמַרְעֲלָה, וּפָגַע בְּדַבָּשֶׁת; וּפָגַע, אֶל-הַנַּחַל, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יָקְנְעָם.”
עמק הנחל שימש מתקופות קדומות כדרך חשובה. העמק היה חלק מדרך הים. בפתח הכניסה לעמק הנחל מכיוון צפון נמצא תל יקנעם. מצביאיו של תחותמס השלישי הציעו במאה ה-15 לפנה"ס את הדרך הזאת כדרך חלופית לדרך שעברה בנחל עירון במסעו לקרב מגידו בציינם ”והאחרת ראה מובילה מפאת צפון לצפתי והיו תוצאותיה מצפון למגידו”.
בעמק הנחל עובר כביש 6. במלחמת העצמאות, בעקבות חסימת כביש חיפה–תל אביב על ידי תושבי הכפרים הערביים בחוף הכרמל, שימש קטע הכביש העובר כעורק תחבורה ראשי מצפון לדרום.