נחל גלילות (ואדי אלע'רבי) הוא נחל אכזב קצר המנקז את חלקו הצפוני של עמק גלילות לים התיכון וחלק ממערבה של הרצליה (אזור הרצליה פיתוח ואזור התעשייה) במקביל לנחל אחיה המנקז את חלקו הדרומי של עמק גלילות לירקון, יחודו של הנחל הוא במנהרה שנחצבה בתקופה הרומית-ביזנטית שבה הנחל חוצה את רכס הכורכר בתחומה של הרצליה.
מקור השם
בתקופה הרומית-ביזנטית היה באזור כפר שומרוני בשם כפר גלילות, הכפר נתן את שמו לכפר הערבי שקם באתרו-הכפר אל ג'ליל ובעקבות זאת לעמק גלילות, לנחל ולקיבוץ גליל ים שקם במקום.
אגן הניקוז
נחל גלילות, ברכת קטוריה (אל באסה) ורכסי הכורכר כפי ששורטטו במפת ה PEF בסביבות 1880נחל גלילות סביבות 1940, הביצה (בירכת קטוריה/אל באסה) נוקזהתוואי נחל גלילות ממערב לרכס הכורכר בתחומי הרצליה פיתוח, שימו לב לשדרת האקליפטוסים המלווה את תוואי הנחל
בעבר היה האבוס שבין רכס הכורכר השני לרכס הכורכר השלישי באזור גלילות ללא ניקוז לים, עקב כך נוצרה ביצה שבדורות מאוחרים יותר נקראה בירכת קטוריה או אל באסה, במהלך התקופה הביזנטית נחצבה מנהרה ברכס הכורכר על מנת לנקז את הביצה, המנהרה התחברה מצדו המערבי של רכס הכורכר השני לאפיק טבעי, שניקז את האבוס שבין רכס הכורכר השני לרכס הכורכר החופי (הראשון) באזור שהיום נמצאת בו החלק הדרומי של הרצליה פיתוח ואזור התעשייה.[1]
לאחר התקופה הביזנטית כאשר ניטש האזור נסתמה המנהרה והביצה נוצרה שוב.
בתחילת המאה העשרים, בעקבות הקמת הרצליה נוקתה המנהרה והוסדר אפיק הנחל על מנת לאפשר ניקוז העמק שוב, עקב הגדלת השטח הבנוי והגדלת הספיקה של שיטפונות החורף נוצר צורך בבניית מנהרת ניקוז נוספת תחת הרכס.
הקמת מתחם הכוכבים בהרצליה ומתחם ממערב לו בשטח רמת השרון חייבה שינוי נוסף באפיק הנחל וכיום מתנהל ויכוח על מוצאו לים.[2]
מהלך הנחל
בעבר היו ערוצים רבים מתנקזים לברכת קטוריה (אל באסה) וממנה הייתה יוצרת תעלה למנהרה תחת רכס הכורכר.
כיום תחילתו של הנחל בגבולו המזרחי של קיבוץ גליל ים, שם הוא זורם בתוך שדרת אקליפטוסים דרומה.
דרומית לקיבוץ בוצעו שינויים רבים בערוץ וכיום הוא נכנס לתעלה המוליכה אותו מערבה עד לגן הנמצא בפיתוח, בגן הוא משנה את כיוון זרימתו צפונה במקביל לדרך הרב עובדיה יוסף, חוצה את דרך שבעת הכוכבים, מגיע לפארק הרצליה בה הוא חובר ליובל המנקז את שטח הפארק ונכנס למנהרת ניקוז החדשה בה הוא חוצה את רכס הכורכר.
הנחל מגיח שוב בגבול שבין אזור התעשייה להרצליה פיתוח, וזורם בקשת דרום מערב במקביל לרחובות שלום עליכם, דוד המלך ונעמי שמר כאן הוא זורם שוב בין שדרת אקליפטוסים ומשם הוא נשפך לאורכו של רחוב אבא אבן לחוף אכדיה.
חי וצומח
שלדג לבן חזה בעמדת תצפית בנחל גלילות בסמוך לקיבוץ לגליל ים
בחלקו המזרחי ובחלקו המערבי נמצאות שדרות אקליפטוסים לאורך הנחל.
במערה מתקיימת אוכלוסייה גדולה של עטלפי פירות. בשטח הגן מעל למערה נמצאו מגוון מיני עופות כגון: נקר סורי, סבכי שחור-ראש, עלווית אפורה ועלווית חורף, הצומח בפתח המערה מורכב מצמחיית גדת נחל ובית גידול לח כגון: עבקנה שכיח ודיכונדרה זוחלת.
לאורכו של רחוב נעמי שמר, המדע ודוד המלך נמצאו מיני צומח טבעיים (חצב מצוי), מינים נדירים (צמרנית הסלעים) ומגוון מיני עופות כמו: שלדג לבן-חזה, נץ מצוי ועלווית חורף.[3]
ארכאולוגיה
המנהרה הרומית היא שריד ייחודי למאמץ שהושקע בתקופה הרומית-ביזנטית להכשרת שטחי חקלאות במישור החוף.[4]
חשיבות אקולוגית
הנחל יוצר מקבץ של אתרי טבע עירוניים בתחום הרצליה:
במנהרה מתחת לרכס הכורכר קיימת מושבה ייחודית של עטלפי פרי וחרקים, זו גם הסיבה שהכניסה למערה אסורה.[5][6]
ערוץ הנחל עצמו יוצר מסדרון אקולוגי[7] בין פארק הרצליה, גבעת הרצליה, השטח הפתוח שלאורך שדרות אבא אבן וחוף הים.[8]
השפעת הנחל על תוכניות הבנייה באזור
כאמור לנחל גלילות אגן ניקוז עצמאי והוא אינו מתנקז לאף נחל אחר. כיום המוצא של הנחל הוא דרך המנהרה הרומית הסתומה למחצה ומנהרת הניקוז החדשה. תוכניות הפיתוח העתידיות של הרצליה ורמת השרון יצרו מי נגר רבים (מים שאינם נספגים בקרקע) היות שהכבישים, המדרכות, רחבות החניה אינם חדירים למים.
הספיקה הנוכחית של מנהרת הניקוז אינה מסוגלת להתמודד עם תוספת מי הנגר ואילו המשך תוכניות הפיתוח מחייב פתרון בעיה זו.[9]
הפתרון שהוצע הוא לפתוח לנחל גלילות ניקוז (נקז) חדש לים, פתרון שנדחה על מנת להגן על הסביבה החופית, נקזים הם מוקדי זיהום, במיוחד לאחר גשם ראשון והשפעתם על החוף שלילית.
לאור זאת מוצע להקים בארות החדרה למים ושטחי חלחול למים בשטחים הפתוחים,[10] פתרונות אלו בצד פתרון בעיית הניקוז ישפרו את מצב מי התהום.
