נורמות תוכן הן כלי עיקרי בתורת המבחנים. בכלי זה ציונו של תלמיד מפורש ביחס לתחום התוכן שבו הוערכו ביצועיו. עד כמה התלמיד שולט בתחום ההערכה או בתחום התוכן, כפי שזה מיוצג על ידי המבחן.
לדוגמה, נפרש את הציון 85%, כך שהתלמיד הצליח ב-85% מתוכן המבחן ומכך נעריך שהוא שולט ב-85% מתחום התוכן שהוערך.
ככל שתחום ההערכה/תוכן מוגדר ביתר דיוק, הפרשנות שלנו את הציון מבחינת נורמות תוכן תהיה ברורה ופשוטה יותר. עמימות בהגדרת תחום ההערכה תוביל לפרשנות לא תקפה, וכן מבחן קצר מדי (לא תקף) יוביל לפרשנות מוטעית.
ניתן לדווח הישגים ביחס לתחומי תוכן שונים, כגון סוג פעולות חשבוניות שהתלמיד יודע לבצע, אוצר המילים שרכש ורמת קושי חומר הקריאה שהוא מסוגל להבין.
סוג נוסף של מבחנים שמפורשים ביחס לתוכן מכונים מבחנים תלויי קריטריון או מבחני שליטה, שמשמעותם: מבחנים שמטרתם לבדוק האם התלמידים עמדו בקריטריון מסוים, או האם הנבחן שולט במיומנות או לא (זוהי חלוקה דיכטומית של כן/לא). המשותף הוא ששני הסוגים מתייחסים לתוכן כמסגרת ההתייחסות החשובה (לדוגמה: במבחנים לקבלת רישיון נהיגה ומבחני לשכת עורכי הדין, חשוב לנו לדעת בכמה מתחום הידע שולט המועמד).
שימוש מסוג זה נעשה במערכת החינוך לשם חלוקת הילדים להקבצות שונות.
בנורמות התוכן נעשה שימוש מרכזי בהערכה ומדידה בחינוך פורמלי.
ראו גם
