נורי בוזיד (בערבית: نوري بوزيد; נולד ב-1 בינואר 1945) הוא במאי קולנוע ותסריטאי תוניסאי.
הסרטים "איש האפר" ו-"آخر فيلم" (בתרגום חופשי לעברית: "ביצוע") זיכו אותו בפרס תנית הזהב בפסטיבל הסרטים קרתגו בשנים 1986 ו-2006.
ביוגרפיה
נורי בוזיד נולד בעיר ספקס שבתוניסיה. בין השנים 1968–1972 הוא למד קלנוע בבלגיה. בשנת 1979 הוא היה עוזר במאי בסרט "Il ladrone" (בתרגום חופשי לעברית: "הבליטה") של הבמאי פסקוואל פסטה קמפניל (אנ'). בין השנים 1973–1979 הוא היה בחמש שנות מאסר על דעותיו הפוליטיות[1]. בשנת 1986 יצא סרטו העלילתי הראשון "איש האפר", אשר מספר על צעיר שנזכר בטראומות ילדות זמן קצר לפני חתונתו. הסרט נבחר להקרנה בפסטיבל הקולנוע בקאן. סרטו הבא, "صفايح ذهب" (בתרגום חופשי לעברית: "פרסות הזהב"), שיצא בשנת 1988 מספר על אדם שעובד בזנות של גברים.
בנוסף לסרטים שלו, הוא גם לקח חלק בכתיבת הסרטים "عصفور السطح" (בתרגום חופשי לעברית: "הילד של טרסות") ו"קיץ בלה גולט" שביים פריד בוגדיר, "سلطان المدينة" (בתרגום חופשי לעברית: "סולטן העיר") שביים מונצ'ף דוייב (אנ'), "שתיקות הארמון" ו"עונת הגברים" שביימה מופידה טלאטלי. הוא הופיע בסרט הקומדיה "التلفزة جاية" (בתרגום חופשי לעברית: "טלפאזה ג'יה") ובאופרת הסבון "Un bambino di nome Gesù" (בתרגום חופשי לעברית: "ילד בשם ישוע") שבוימה על ידי פרנקו רוסי (אנ').
ב-9 באפריל 2011, בוזיד הותקף ונפצע בראשו על ידי תוקף בלתי מזוהה. הוא טוען שזה בגלל עמדותיו החיוביות לחילוניות ולדחיית תרבות התפיסה[דרושה הבהרה]. ב-12 במאי של אותה שנה, הוא קיבל את עיטור לגיון הכבוד על ידי שר החוץ הצרפתי, פרדריק מיטראן, במהלך פסטיבל הקולנוע בקאן ה-64.
נורי בוזיד הוא אביה של הבמאית והתסריטאית ליילה בוזיד[2].
פילמוגרפיה
פרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
