נוויל שוט נורוויי (באנגלית: Nevil Shute Norway; 17 בינואר 1899 - 12 בינואר 1960) היה מהסופרים הפופולריים ביותר של אמצע המאה העשרים. סיפוריו והדמויות שיצר מצטיינים בחביבות אמיתית, הגולשת לעיתים למתקתקות מוגזמת אבל מסבירה, מדוע יובל שנים לאחר מותו, רוב ספריו ממשיכים לצאת בהדפסות חוזרות.
יצירותיו של שוט הן בדרך כלל ספרי הרפתקאות בסגנון מאופק אך מרתק, לא פעם בדגש על תחומים טכניים.
No Highway משנת 1948 למשל, בונה דרמה סביב כשל מבני בתכנון מטוס. באחדים מן הרומנים שלו יש גם יסוד על-טבעי, בייחוד בספר Round the Bend משנת 1951, העוסק בדת חדשה, הצומחת סביב מכונאי מטוסים.
ספרו המוכר ביותר של שוט היה בין האחרונים שכתב: על החוף (1957), שהרקע לו הוא עולם גווע לאטו כתוצאה ממלחמה גרעינית. הפופולריות שלו נבעה בחלקה מעיבודו לסרט ששוט תיעב בגלל העיבוד החופשי שעשה הסרט בדמויות שלו.
קורות חייו
שוט נולד באילינג שבלונדון ולמד בבתי הספר דראגון ושרוסברי ובבליול קולג' שבאוקספורד. במלחמת העולם הראשונה התקבל שוט לאקדמיה הצבאית המלכותית בוולוויץ', אבל משום שסבל מגמגום לא הצליח שוט לעבור הסמכה כקצין לחיל האוויר, ולכן הוא שירת כחייל בצוות קרקע. בהיותו הן מהנדס מטוסים והן טייס, החל את הקריירה שלו כמהנדס בחברת התעופה דה הבילנד, אבל כיוון שלא היה מרוצה מן ההזדמנויות שהוצעו לו, עבר לעבוד בשנת 1924 בחברת ויקרס, שם היה לו חלק בפיתוח ספינות אוויר.
שוט פרש מחברת ויקרס זמן קצר לאחר קרקוע ספינת האוויר שבפיתוחה עסק עקב התרסקותו הקטלנית של הדגם המקביל. הוא מתאר תקרית זו בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי משנת 1954 Slide Rule. בשנת 1931 הקים חברה לבניית מטוסים בשם Airspeed Ltd.
אותה שנה גם נשא לאישה את פרנסיס מרי הטון. נולדו להם שתי בנות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, כבר היה שוט סופר מצליח. הוא התגייס לצי כמתנדב מילואים בדרגת סג"ם, במחלקת כלי נשק שונים, שם ערך ניסויים בכלי נשק סודיים, עבודה שקסמה למכונאי והמהנדס שבו. פרסומו כסופר נודע הניע את משרד המודיעין לשלוח אותו לנחיתות בנורמנדי ב-6 ביוני 1944 ומאוחר יותר לבורמה, בתור כתב.
אחרי מלחמת העולם השנייה, עבר לחיות באוסטרליה, מתוך ביקורת קשה על מה שראה כהתנוונות של ארץ הולדתו. אוסטרליה מופיעה ברבים מן הרומנים המאוחרים שלו, ביניהם משנת 1950 A Town Like Alice הנודע שתורגם לעברית בשם העזבון. הייתה לו קריירה קצרת-ימים כנהג מרוצים באוסטרליה בין השנים 1956 ו-1958, שם נהג ביגואר לבנה מדגם XK140. משהו מן ההתנסות הזאת מצא את דרכו אל דפי ספרו על החוף.
רבים מספריו הוסרטו, ביניהם המחלל בחליל הקסם, על החוף (ב-1959), No Highway (ללא דרך בשחקים) (ב-1951) ו-A Town Like Alice בשנת 1956 זה האחרון עובד גם לטלוויזיה האוסטרלית בשנת 1981.
נויל שוט מת במלבורן בשנת 1960. הוא היה דודן של השחקנית האירית-אמריקאית ג'רלדין פיצג'רלד.
על החוף
הרומן המפורסם ביותר של שוט, על החוף, הוא מן הפחות אופייניים שלו, כתוב בנימה קודרת ומשולל אופטימיות, שלא כדרכו. הרקע לספר הוא אוסטרליה מיד לאחר מלחמה גרעינית, שהחריבה את חצי הכדור הצפוני. הנשורת נישאת עתה עם הרוחות אל חצי הכדור הדרומי. הספר, העוסק לכאורה במלחמה גרעינית, הוא למעשה עיון באופן שבו אנשים חיים ומה שהם עושים בחייהם כשיש להם ידיעה מוקדמת ברורה למדי על מותם הממשמש ובא. (נושא דומה מופיע ברפרוף, אך ללא חקירה מעמיקה, בסיפור המסגרת של לוח השחמט.)
האופטימיות של שוט נוכחת עדיין במצועף: הוא איננו חוזה קריסה אלימה של החברה, הדמויות שלו אינן מתפרעות, אלא מנסות כמיטב יכולתן להתמודד עם הבלתי נמנע ולדשדש בתוכו - לא "לפלס דרך ולחצות אותו," הואיל ודבר זה הוא מן הנמנע, במקרה זה. נימת הספר מלנכולית, לא זועמת. לרומן, שהתפרסם בשנת 1957, היה חלק בהשפעה על דעת הקהל בארצות הברית בכיוון תמיכה באמנה למניעת ניסויים באטמוספירה.
ספריו שתורגמו לעברית
- טייסי האתמול, הוצאת מ. מזרחי, 1960, תרגם ארנון בן נחום
- העזבון, הוצאת מ. מזרחי, 1964, תרגמה רנה לוטן
- על החוף, הוצאת זמורה ביתן 1988, תרגמה דפנה לוי
- האור שבלב, הוצאת מ. מזרחי 1975, תרגמה עליזה נצר
- המחלל בחליל הקסם, הוצאת זמורה ביתן, 1991 תרגם גדעון טורי
- שנת החיים האחרונה, הוצאת מ. מזרחי, 1964, תרגם יוסף ויניצקי
קישורים חיצוניים
