קישי נולד בעיירה טבוסה שבמחוזימאגוצ'י בשם נובוסוקה סטו, אך עזב את משפחתו בגיל צעיר ואומץ על ידי משפחת קישי. אחיו הצעיר הביולוגי, אייסאקו סאטו, שימש גם הוא ראש ממשלת יפן.
קריירה פוליטית
קישי למד באוניברסיטת טוקיו, והצטרף למשרד המסחר והתעשייה ב-1920. הוא היה אחד מהפקידים הבכירים שהיו אמונים על פיתוח מנצ'וקוו ב-1935, תפקיד שבעקבותיו נשפט שנים לאחר מכן בגין ניצול כוח העבודה הסיני. ראש ממשלת יפן דאז, הידקי טוג'ו, שבעצמו שירת במנצ'וקוו, מינה את קישי לתפקיד שר המסחר והתעשייה ב-1941, תפקיד בו החזיק עד כניעת יפן ב-1945. מלבד זאת, הוא קיבל מושב בבית הנבחרים של יפן ב-1942.
עם סיום תקופת הכיבוש ב-1952, שב קישי לפעילות פוליטית, והיה ממקימי מפלגת "האיגוד לשיקום יפן", שאיחדה מספר חברי מפלגת ריקן מינסייטו ובירוקרטים בכירים, ושמאמורו שיגמיצו היה מנהיגה. המפלגה הייתה אנטי-קומוניסטית, הביעה תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, תמכה בחיזוק הקשרים הכלכלים עם ארצות הברית ובשינוי החוקה. האיגוד נכשל בבחירות הראשונות בו השתתף ב-1952, מכיוון שלא היה ערוך לבחירות.
קישי הצטרף למפלגה הליברלית של שיגרו יושידה, יריבתו בבחירות של 1952, מכיוון שראה בכך דרך להיכנס לממשלה ולהשפיע על מדיניותה. תחילה התנגד יושידה להצטרפותו של קישי, אך לאחר שהוכיח את תרומתו בגיוס הון ופוליטיקאים למפלגה, התפתחה בין השניים מערכת יחסים תקינה. קישי התמודד על מושב בדיאט של יפן ב-1953, בבחירות הראשונות שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה, כנציג המפלגה הליברלית, וניצח. הוא המשיך להיבחר שמונה פעמים נוספות עד פרישתו מהחיים הפולטיים ב-1979.
בנובמבר 1959 הציג קישי בפני הדיאט את הצעתו לשינוי ההסכמים. מכיוון שהדיון, ולאחר מכן ההצבעה, נערכו ללא נוכחות האופוזיציה, עורר המהלך גל מחאה מול בניין הדיאט. אף על פי שכ-500 אנשים נפצעו במהלך המחאות בחודש הראשון, התייחס אליהן קישי בזלזול. לאחר שנרגעה המחאה, נסע קישי לוושינגטון די. סי., ובינואר 1960 שב ליפן עם האמנה לשיתוף פעולה והגנה בין ארצות הברית ויפן. האמנה החדשה לא התקבלה בחיוב בקרב הציבור היפני, וקמו מחאות שקראו לביטולה. ביוני, בעודו בדרכו לשדה התעופה, נאלץ דובר הבית הלבן ג'יימס האגרט'י להתבצר ברכבו מכיוון שהותקף על ידי מפגינים, ובסוף נחלץ באמצעות מסוק. לפיכך, ביקש קישי מנשיא ארצות הבריתדווייט אייזנהאואר לדחות את ביקורו ליפן.
בצל גל המחאות שעוררה אמנת הביטחון, נאלץ קישי להתפטר מראשות הממשלה, והוא עשה כן ב-15 ביולי 1960. היאטו איקדה החליף אותו בתפקידו.
קישי נחשב לאחד מאנשי המפתח שיסדו את "מערכת 1955", תקופה ארוכה בה נותרה המפלגה הליברלית-דמוקרטית בשלטון. תפקידו בממשלה בסוף שנות ה-50 היה גישור בין המפלגה הליברלית-דמוקרטית ליריבתה הפוליטית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. פעילותו בממשלה תוארה כראשיתו של מפעל הלבנת ההון הגדול ביותר בהיסטוריה של הפוליטיקה של יפן.[1]
