הרעיונות המדויקים שאומצו על ידי קבוצות נאו-נאציות מאופיינים בהערצת תורותיו של אדולף היטלר, ובשנאה לאנשים מקבוצות אתניות שאינם אירופאים לבנים, כדוגמת שחורים, אסייתים ועוד, בדומה למאפייני "טוהר הגזע" שהוגדרו על ידי גרמניה הנאצית בשנים 1933–1945, וכן בחוסר סובלנות לדתות שונות, כדוגמת יהדות, אסלאם והינדואיזם[דרוש מקור].
הקבוצות הנאו-נאציות מאשימות את הזרים והמהגרים, שאינם "לבנים", בבעיות החברתיות של החברה (אלימות, ניצול המדינה על ידי הזרים שאינם ראויים לכך, הנוטלים עבודות, משכורות וביטחון מהשכבות ה"לבנות" הראויות לכך, וכדומה), תוך התייחסות לקונספירציה יהודית כלל-עולמית, כגון תאוריית ממשלת הכיבוש הציונית.
חשדנות ואלימות פנים ארגונית
ג'ף סקופ עמד בראש התנועה הנאציונל-סוציאליסטית, הארגון הנאו-נאצי הגדול ביותר בארצות הברית. בתקופתו שלטונו צמח הארגון מקבוצה של כמה עשרות פעילים שרובם הגדול מרוכז במדינת מינסוטה לתנועה נאו נאצית מרכזית בארצות הברית שיש לה אלפי פעילים ועם 60 סניפים הפרוסים על פני מדינות רבות בארצות הברית.[5]
לאחר עשרות שנות פעילות הוא פרש במפתיע מהארגון בשנת 2019. לדבריו הדבר התרחש בגלל עדויות של שני יוצרי סרטים תעודיים בעלי עור כהה שנפגשו איתו לצורך הפקת סרטים. בשני מקרים נפרדים הם חלקו איתו כיצד קיבלו יחס אלים כילדים בגלל צבע עורם, ולדבריו דבר זה גרם לו למהפך מחשבתי. יש המפקפקים במניעים של סקופ לגבי סיבות פרשיתו (במקביל מתנהל נגדו משפט), אך העדות שלו מאפשרת הצצה לאווירייה ולתרבות הפנים-ארגונית בתוך בארגונים של ימין קיצוני.[5]
סקוף העיד כי התנועה שלו פעלה כדיקטטורה לא כדמוקרטיה. חלק מהאנשים עזבו או הועזבו. אנשים אחרים שהתנגדו לו זממו לרצוח אותו.סקופ טוען כי חברים בתנועות ימין קיצוני, בין אם זה תנועה נאו-נאצית או קו קלוקס קלאן חיביים להיות "פרנואדים כל הזמן", שכן כולם חושדים בכך שאנשים אחרים הם סוכנים חשאיים של הממשל.
החשדנות של סקופ גרמה לו להקליט את כל השיחות שלא נכח בהן בעצמו. באחת הפגישות התברר לו כי מספר חברים בתנועה זממו לרצוח אותו. בתגובה, שלח סקוף לפי עדותו מספר פעילים שאיימו על הקושרים והבהירו להם שעליהם לעזוב את מדינת מינסוטה. הם מכרו את הבית, התפטרו מהעבודה ונמלטו מהמדינה.[5]
בדומה לכת, סכסוכים בין חברי התנועה לא יוצאים החוצה, כך שמנהיג התנועה מתפקד כהורה, כמשטרה וכבית משפט. הדבר נוגע גם להתערבות בחיי המשפחה של הפעילים. לדוגמה בעל שהכה את אשתו קיבל טיפול אלים מטעם פעילים שנלשחו על ידי סקופ.[5]
תנועות וארגונים נאו-נאציים
באירופה פועלות קבוצות נאו-נאציות רבות אשר מונות עשרות אלפי פעילים ופעילותם מכוונת נגד מהגרים לא אירופאים וכן נגד היהודים.
בארצות הברית, קבוצות נאו-נאציות הן רק חלק מקבוצות שנאה בהיקף גדול, המעודדות אנטישמיות ועליונות הגזע הלבן. קבוצות אלו פועלות באזורים רבים ברחבי ארצות הברית, ואף בבתי כלא ברחבי המדינה, כאשר קבוצות נאו-נאצית מסוג זה הן המעגל הארי, וצוות 211. כמו כן, בין השנים 1983–1984 פעל בארצות הברית ארגון נאו-נאצי בשם "המסדר", אשר פעולותיו הקנו לו פרסום רחב בארצות הברית ומחוצה לה. ארגונים אלו בדרך כלל קשורים גם לתעמולת הכחשת השואה.
בשנות הששים המוקדמות, הארגון הימני-קיצוני 'טאקוארה' בארגנטינה היה נאו-נאצי מובהק.[6] ב-1962, כתגובה (לכאורה) לחטיפת אדולף אייכמן בידי המוסד, הארגון חטף ועינה נערה יהודיה בשם גרסיאלה סירוטה.[7][8]
בישראל התגלו מקרים בודדים של אנטישמיות נאו-נאצית או התארגנויות ספוראדיות על בסיס נאו-נאצי, שהענפה שבהן הייתה חבורה בת 8 צעירים מהעיר פתח תקווה, "פטרול 36". חבריה נעצרו בשנת 2007.[9][10]
קבוצות ותנועות קיצוניות אחדות דוגלות בעמדות פשיסטיות, אך אינן דוגלות בנאציזם הגזעני, האנטישמי, של אדולף היטלר. תנועות אלו משתייכות לזרם הנאו-פשיזם, ומעדיפות להגדיר את עצמן כ"נאו-פשיסטיות" על פני "נאו-נאציות".
