גדוד 947 הוקם באפריל 1974 בבסיס חצור בגדוד נ״מ מתנייע כחלק מלקחי יום הכיפורים. לאחר מכן עבר הגדוד לבסיס ״קלע״ ברמת הגולן וכיום נמצא שוב בבסיס חצור בגדוד ״כיפת ברזל״. הגדוד בעל עבר ומורשת מדהימים והשתתף במלחמות ישראל ובמבצעים השונים. הגדוד, כחלק מכוח ההגנה של צה״ל, מהווה עוגן ועמוד תווך מרכזי בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל.
סמל הגדוד
א. סמל הגדוד הישן בנוי מכנפי עטלף, נגמש ותותח וולקן
ב. סמל הגדוד היום בנוי מכנפי עטלף, טיל מיירט וכוכב חיל האוויר.
בסיס האם
א. 1974 - מפקדת הגדוד וסוללת המפקדה התמקמו במחנה סורי נטוש "קלע".
א. ייעוד הגדוד הוא להגן על המדינה מפני מטרות תמ"ס עפ"י מדיניות במרחבי ההגנה המוגדרים.
הגדוד משתתף במשימות הגנ"ש, מגלה ומעביר את תמונת הגילוי לגורמים האמונים על בניית התמונה האווירית, כל זאת על מנת לאפשר רציפות תפקודית ושמירה על החוסן הלאומי.
ב. בעבר הפעיל הגדוד את מערכות הנשק 20 מ"מ, 40 מ"מ, חובט וטילי "ברקן" (סטינגר) - נגד מסוקים וכיום מפעיל את מערכת כיפת ברזל.
היסטוריה
גדוד נ"מ מתנייע 947 הוקם על בסיס גדוד 40 מ"מ (882) של חטיבת התותחנים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים התקבלה החלטה בדבר הקמת גנמ"מ ובדצמבר 1974 סיים הגדוד הסבה לתותחי 20 מ"מ מתנייע ועלה לרמת הגולן.
א. גדוד "הקלעים":
ברמת הגולן התמקם הגדוד בקלע, כפר ערבי נטוש, שנכבש לאחר לחימה עזה במלחמת יום הכיפורים.
ההתמקמות לוותה בקשיים רבים: חורף קשה, תנאי קרקע קשים וחוסר אמצעים אך לאט לאט החליפו מבני הקבע את האוהלים והבסיס הפך לבית עבור הגדוד.
ב. החובט:
ב-1976 הגדוד היה הראשון לקלוט את מערכת הוולקנים.
ג. גדוד גולן:
הגדוד מבצע פעילויות רבות ועובר חודשי כוננות ארוכים בשמירה על יישובי הצפון.
ד. מלחמת לבנון הראשונה:
בפברואר 1982 מבצע הגדוד אימון אינטנסיבי לקראת אפשרות למלחמה בלבנון ובסיומו מוצא עצמו שועט עם כוחות גולני, צנחנים ושריון אל עבר ביירות בציר החוף הלבנוני.
ה. סינדרלה של שלום הגליל:
במלחמת לבנון היה "החובט" בכל מקום ומוכן לכל משימה: ממכת אש קרקעית מפנה הגדוד קנים לשמיים ומיירט מטוס סורי.
מקצוענות ונכונות חיילי הגדוד הופכים לשם גדול - דבר בזכות הלוחמים.
ו. ברקן:
בשנת 1991 קלט הגדוד את טילי הכתף נגד מטוסים מסוג "סטינגר" ובהמשך ירד הגדוד לגזרת גוש עציון לביצוע תעסוקה מבצעית כמו כל גדוד לוחם אחר בצה"ל.
ז. המחבט:
מערכת הכוללת נגמש ברדלס וולקן וסטינגר נכנס לשירות במערך בשנת 1998. המערכות היו שייכות גם הן למערך הטקטי אך הן הוצאו משימוש בשנת 2005.
ח. כיפת ברזל:
בשנת 2009 נסגר גדוד 947 כגדוד סטינגר, שינה את ייעודו והוקם גרעין ההקמה ליחידת כיפת ברזל אשר ייעודה להגן על העורף האזרחי מפני איומי תמ"ס (תלול מסלול-טילים הנעים לא בקו ישר).
במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית אך עקב ההסלמה בדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה.
ב-07.04 ביום בו הוקמה סוללת אידו הצליחה המערכת להיפרס תוך זמן קצר וליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון (היירוט הראשון של כיפת ברזל).
ב- 08.04 יירטה הסוללה באמצעות מערכת הנשק עוד 4 רקטות, מהן 3 במטח אחד של 7 רקטות (4 רקטות שלא יורט נפלו בשטח פתוח ולא גרמו לנזק).
באותו הלילה יירטה סוללת כיפת ברזל המוצבת בב"ש (בזלת) רקטת גראד שנורתה לעבר העיר.
מאז יירטו סוללת הגדוד אלפי רקטות שנורו לעבר מדינת ישראל.
מלחמות ומבצעים
- מבצע "עמוד ענן"
במהלך חודש נובמבר 2012 יצא צה"ל למבצע צבאי בעקבות הדרדרות ביטחונית בגזרת רצועת עזה.
במהלך המבצע נורו מרצועת עזה כ-1500 רקטות לעבר יישובי הדרום ולראשונה בוצע גם ירי לעבר המרכז.
הגדוד השתתף במבצע ונפרס בחמישה מרחבים, במהלך המבצע יירט הגדוד כ-430 רקטות.
- מבצע "צוק איתן"
בחודש יולי 2014 יצא צה"ל שוב למבצע צבאי בגזרת עזה בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה שבא כתגובה למבצע "שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני.
במהלך המבצע נפרס הגדוד בתשעה מרחבים מהדרום ועד לחדרה.
במהלך המבצע יירט הגדוד כ-750 רקטות.
- מבצע "שומר חומות"
באפריל 2021 החלו הפרות סדר בתוך שטחי ישראל וב- 10 למאי נורה מטח לעבר העיר ירושלים שהיווה נקודת פתיחה למבצע.
החמאס השתמש לראשונה בכלי טיס בלתי מאויש. במהלך הלחימה שיגר החמאס כ-4000 רקטות ב-11 ימי לחימה והגדוד יירט מעל ל-1500. משימת הגדוד כללה 7 מרחבים פרוסים.
- מבצע "עלות השחר"
המבצע החל ביום ירושלים לאחר שארגונים פלסטינים החלו בירי רקטות מסיבי אל עבר העיר ירושלים במהלך החגיגות ובהמשך גם לאזורים נוספים ברחבי הארץ.
ארגוני הטרור שיגרו לישראל כ-4360 רקטות ופצצות מרגמה ומתוכם יורטו כ-1600.
- מבצע "מגן וחץ"
המבצע החל בתאריך 09.05.23 בל"ג בעומר ונמשך לאורך חמישה ימים. כשבוע לפני המבצע מת בכלא הישראלי אסיר מהג'יאהד האסלאמי פלסטיני לאחר שביתת רעב, בתגובה למותו שיגרו הגא"פ רקטות לעבר הרצועה ובמשך שבוע נמנעה ישראל מלהגיב עד התשיעי במאי, היום בו החל המבצע.
במבצע החל צה"ל בסיכולים ממוקדים בהם חיסל בכירי ג'יאהד ומחבלים נוספים, הג'יאהד האסלאמי שיגר לעבר ישראל למעלה מ-1400 רקטות ארטילריות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה. כיפת ברזל הגיעה ל 95% הצלחה ביירוט.
- מלחמת "חרבות ברזל"
המלחמה החלה ב07.10.23 בתקיפה אווירית משולבת קרקעית.
מפקדי הגדוד
שם
תקופת כהונה
הערות
אברהם שגיב
1973-1975
לימים מפקד בית הספר לנ"מ (ביסל"א ביום)
דב שדה
1975-1976
מאיר און
1976-1978
גיורא צור
1979-1981
זאב צוק רם
1981-1982
ישראל שראל
1982-1982
איתן סתר
1982-1984
ניסים דהן
1984-1985
שמואל קרא
1985-1987
יאיר דורי ז"ל
1987-1988
אבי קרנכל
1988-1990
יוסף הורביץ
1990-1991
עדי אבידן
1991-1993
מקס שנקרמן
1993-1995
נועם בן יהודה
1995-1997
גיל שלו
1997-1999
אבי כהן
1999-2001
איציק פאריינתי
2001-2002
יהודה עמוסי
2002-2005
יוני סיידה מרום
2005-2007
ארז אלימלך
2007-2009
גלעד בירן
2009-2009
שבתאי בן בוחר
2009-2011
גלעד בירן
2011-2014
כיום מפקד מערך ההגנה האווירית
לירן כהן
2014-2016
אלירן גרינברג
2016-2018
ניר טליאס
2018-2020
יהונתן שבתאי
2020-2023
אלעד צינמון
2023-
הפלות ויירוטים
א. 10/06/82 - הפלת מיג 21 ע"י חובט.
ב. 07/04/11 - יירוט רקטת קאסם ע"י מערכת כיפת ברזל.
ג. 14/05/21 - הפלת כטב"מ ע"י מערכת כיפת ברזל.
צל"שים ויירוטים
א. אות הערכה מטעם הרמטכ"ל דאז (בני גנץ) לגדוד כיפת ברזל (צוק איתן).
ב. עיטור המופת ניתן לרב"ט ירון לוינס ע"י הרמטכ"ל דאז (רפאל איתן).