בזמן פעילות המשלחת תחנת החלל כללה את המודול הבסיסי, מודול "קוואנט 1", מודול "קוואנט 2" ומודול "קריסטל". נפח מחיה היה 253 מ"ק והספק מיוצר על ידי פאנלים סולארים היה 25 קו"ט.
ב-21 באוקטובר בוצע עגינה של חללית מטען "פרוגרס M-10" למודול הבסיסי. עם החללית הגיע מטען של 2,623 ק"ג[1]. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל.
בהמשך השנה צוות פעל על החלפת תאים של סוללות מצברים. למרות זאת לקראת סוף שנה ייצור חשמל כולל ירד ל-10 קו"ט. בנוסף לכך החלו בעיות במערכת בקרת גובה המסלול שהתבססה על יחידות שהותקנו במודול "קוואנט 1" ו-"קוונאט 2". מ-12 מערכות פעלו רק 7.
ב-20 בינואר חללית מטען פרוגרס M-10 עזבה את תחנת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה. לפני זה היא שחררה יחידת נחיתה "רדוגה" שנחתה בהצלחה ומטען שלה הועבר להמשך טיפול.
ב-27 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית פרוגרס M-11 וביצע עגינה למודול הבסיסי. עם החללית הגיע מטען של 2,623 ק"ג[2]. צוות התחיל בהעברת מטען לתחנת החלל. מטען כולל חלקי חילוף למערכת בקרת גובה.
החל ממחצית פברואר ספינות תקשורת של הצי סיימו תמיכה בהעברת תקשורת לתחנת החלל. כתוצאה מכך בכל יום 9 שעות לא היה קשר בין תחנת החלל לבין מרכז בקרה.
ב-20 בפברואר וולקוב וקריקאליוב ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. המטרה הייתה להשלים תיקון פתח שנפגע ביולי1990 ותיקונו התחיל במשלחת הקודמת. לאחר השלמת המשימה, פורקה לצורכי תיקונים מצלמת טלוויזיה מחלק החיצוני של מודול "קוואנט 2".
ב-14 במרץ בוצע שינוי מיקום עגינה של חללית סויוז TM-12 ממודול "קוואנט 1" למודול הבסיסי.
ב-25 במרץ וולקוב וקריקאילוב ביחד עם קלאוס-דיטריך פלאדה עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TM-13". במהלך שהות בחלל שנמשכה כחצי שנה הם ביצוע מספר רב של ניסויים. ביחד עם פעילות במסגרת משלחת מס' 9 קריקאילוב השלים שהות של כשנה בחלל.