משינה הוא אלבום הבכורה של להקת הפופ רוק הישראלית משינה, שיצא בנובמבר 1985 על ידי חברת התקליטים CBS בהפקת ראובן שפירא.
רקע
הבסיס לשירי האלבום נוצר על ידי חברי הלהקה יובל בנאי ושלומי ברכה בעת שירותם הצבאי. השניים יצרו והקליטו שם מספר שירים שהופיעו אחר כך באלבום, כ"רכבת לילה", "כרים עבדול זמר", "עתיד מתוק" ו"אופטיקאי מדופלם"[1]. עם שחרורם מהצבא ב-1983 החלו בנאי וברכה להופיע עם השירים בהרכבים שונים, שלבסוף התגבשו לכדי ארבעת חברי הלהקה שהקליטו את האלבום: בנאי, ברכה, מייקל בנסון ואיגי דיין.
שני השירים הראשונים שהקליטה הלהקה היו סקיצות לשירים "אופטיקאי מדופלם" ו"רכבת לילה"[2]. חברות התקליטים סירבו להחתים את הלהקה, ועל כן הקליטו חבריה את השיר "אופטיקאי מדופלם" בצורה מקצועית, באולפני DB[2]. טכנאי ההקלטה והמפיק השותף בהקלטה זו היה ראובן שפירא, שאותו הכיר בסיסט הלהקה מייקל בנסון מנגינתו באלבומיהם של ריטה, רמי קלינשטיין ודני בסן. באותה עת הקליטה הלהקה שלושה שירים נוספים: "רכבת לילה", "כי לא בא לה" ו"בלדה לסוכן כפול"[2]. ביוני 1985 יצא לתחנות הרדיו תקליט השדרים הראשון של הלהקה, "אופטיקאי מדופלם". השיר זכה להצלחה, שבעקבותיה השתכנעה חברת NMC להחתים את הלהקה[2].
לאחר שני תקליטי שדרים נוספים, "כי לא בא לה" ו"רכבת לילה", יצא בנובמבר 1985 האלבום המלא. האלבום הביא ל"משינה" את פריצתה הגדולה, והכיל להיטים רבים, כ"אופטיקאי מדופלם", "עתיד מתוק", "אנה", "בלדה לסוכן כפול" וכן אחד השירים המפורסמים ביותר של הלהקה, "רכבת לילה", שכתב אהוד בנאי, בן דודו של סולן הלהקה, יובל בנאי. את רוב השירים באלבום כתב והלחין ברכה, ובשירים אחדים השתתפו גם חברי להקה נוספים בכתיבה.
את התמונה של עטיפת האלבום צילם ברי פרידלנדר, שהיה חבר של יובל בנאי וערך תערוכה עם צילומי קרקס[2], שבה נכלל צילום ארבעת הקופים. את העטיפה עיצב אמי רובינגר.
האלבום זכה להצלחה רבה ותוך כחצי שנה הגיע למעמד אלבום פלטינה, על מכירת מעל 40,000 עותקים. בהמשך הגיעו מכירותיו לכ-65,000 עותקים[3].
ב-15 בפברואר 2008, האלבום דורג במקום התשיעי ברשימת 50 אלבומי הבכורה הישראליים הטובים בכל הזמנים, מטעם מוסף 7 לילות של עיתון ידיעות אחרונות[4].
רשימת רצועות
כל העיבודים מאת חברי "משינה" וראובן שפירא, מלבד השיר "התותח מצלצל פעמיים", שאותו עיבדו חברי "משינה" עם ירון בכר.
- אופטיקאי מדופלם (3:30) (שלומי ברכה)
- ברכה כתב את השיר בתקופת שירותו הצבאי. במקור שרה הלהקה את השיר באנגלית, בהופעותיה במועדון "הפינגווין". את המילים העבריות לשיר כתב ברכה עבור להקתו "החזית העממית", שבה היה חבר. זהו השיר הראשון שכתב בעברית[5]. בגרסתה של "החזית העממית" נקרא השיר "קשיים בחקלאות". כאשר הקליטו אותו חברי "משינה" שינו את שמו ל"אופטיקאי מדופלם". השיר נכתב בעקבות שלט שבו נתקל ברכה עם הכיתוב "אופטיקאי מדופלם", שנועד לפרסם אופטיקאי. השורה "אין שמש, גשם, יש רק צל" באה לתאר את החורף של שנת הבצורת שהייתה אז, והשורה "רוצה לכבוש את העולם" נכתבה עקב תסכולו של ברכה לנוכח חוסר התקדמותו לעומת נסיעת חברו הטוב לחו"ל[1].
- השיר היה תקליט השדרים הראשון שהוציאה הלהקה, ביוני 1985.
- עתיד מתוק (3:45) (שלומי ברכה ויובל בנאי/שלומי ברכה)
- ברכה ובנאי כתבו את השיר בתקופת שירותם הצבאי.
- אנה (2:36) (אורלי זילברשץ/יובל בנאי ואיגי דיין)
- כותבת השיר, אורלי זילברשץ, הייתה אז זוגתו של סולן הלהקה יובל בנאי, ולימים אשתו. במהלך השנים צצו שמועות בנוגע למושא השיר (חלקן, לדוגמה, הצביעו על השחקנית ענת עצמון, חברתה של זילברשץ) אך זילברשץ הגיבה לשמועות אלה בטענה כי כתבה את השיר על עצמה.
- בלדה לסוכן כפול (3:19) (משינה/שלומי ברכה)
- ברכה יצר את השיר בתקופה שבה הפסיקה "משינה" את פעילותה, ובה הופיע עם בסיסט הלהקה מייקל בנסון בהרכב בשם "החזית העממית"[1]. במקור נכתב השיר באנגלית. ברכה כתב את השיר לבקשתו של בנסון על אביו של בנסון, שמקצועו היה חשאי[2]. סגנון האיגיון המאפיין את מילות השיר הושפע מכתיבתו של דני סנדרסון[2]. יתר חברי הלהקה תרמו גם לכתיבת השיר, והקרדיט שניתן למילים באלבום הוא "שלומי ברכה ולהקת משינה".
- כרים עבדול זמר (4:45) (יובל בנאי ושלומי ברכה/שלומי ברכה)
- זהו השיר הראשון שכתבו בנאי וברכה, עוד בתקופת שירותם הצבאי[1].
- רכבת לילה (3:36) (אהוד בנאי/שלומי ברכה)
- ברכה כתב והלחין את השיר בתקופת שירותו הצבאי, עם מילים שונות מגרסתו המוכרת של השיר. ברכה לא היה שלם עם הטקסט, ולכן העביר בנאי את השיר לבן דודו, אהוד בנאי, שכתב את מילותיו. מגרסתו המקורית של השיר נותרו בגרסתו המוקלטת רק שתי השורות הראשונות ("אני כל כך עצוב לי ושמש על העיר, ודיזנגוף נראה לי כמו רכבת לילה לקהיר")[2].
- במקור הקליטה הלהקה את השיר עם צעקת "One two three four" לפני הפזמון החוזר. בעצתו של יובל בנאי הוחלפה הצעקה לשתי שורות בפרסית, שאותן למד מבן דודו שמוליק בנאי. משמעותן היא "גילה איפה היית? גילה מה עשית?"[2].
- השיר היה תקליט השדרים השלישי שיצא מהאלבום, בנובמבר 1985, זמן קצר לפני יציאת האלבום עצמו. הוא זכה להצלחה גדולה, ונחשב לאחד מלהיטיה הגדולים של "משינה".
- אבל אין (2:47) (שלומי ברכה)
- ברכה כתב את השיר בתקופת פעילותו בלהקת "החזית העממית".
- אניגודין (2:02) (שלומי ברכה ויובל בנאי/שלומי ברכה)
- הלהקה שרה את השיר במקור בהופעותיה במועדון "הפינגווין", כשאז הוא נקרא "אין לי כוח למילים". השם "אניגודין" הגיע משגיאת דפוס בשמו של מתופף הלהקה איגי דיין בפרסומת ללהקה שבה היו חברים הוא ומייקל בנסון בשם "בסיס 10"[2].
- כי לא בא לה (3:48) (שלומי ברכה)
- השיר היה תקליט השדרים השני שהוציאה הלהקה, ביולי 1985.
- התותח מצלצל פעמיים (5:48) (שלומי ברכה)
- ברכה כתב את השיר על חבר של יובל בנאי, שעור התוף שלו נפגע בעקבות פגז 155 מ"מ שעבר לידו[2].
חברי הלהקה בזמן הקלטת האלבום
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 1: 1983-1984 - התותח מצלצל פעמיים, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 2: 1985 - הכל קרה כל כך מהר, זברה תקליטים, 2010
- ^ ביוגרפיה, באתר משינה - האתר הרשמי
- ^ כל ההתחלות קלות, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות עמוד 6, 15 בפברואר 2008
- ^ משה זונדר, "70 דברים שלא ידעתם על משינה", 12 במאי 1995, סופשבוע (מעריב) (קישורים)
